משהו משתנה במשק הישראלי - חברות מתחילות להבין את הכוח והסיכוי שבשיקום

דווקא עכשיו, בתקופה מאתגרת של אחרי עידן הקורונה והחשש של בעלי חוב שיישארו מול שוקת שבורה, אפשר להגיע להסדר חוב בדרך אחרת שאיננה מצריכה בהכרח חדלות פירעון

נראה כי בימים אלה מתחילה לחלחל בעולם חדלות הפירעון גישה חדשה ומשופרת: ניהול מניעתי / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrii Yalanskyi
נראה כי בימים אלה מתחילה לחלחל בעולם חדלות הפירעון גישה חדשה ומשופרת: ניהול מניעתי / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrii Yalanskyi

לאחר שנים של קריסות כואבות של חברות, המביאות אחריהן דומינו של נפגעים, לרבות עובדים, ספקים ונושים למיניהם, נראה כי בימים אלה מתחילה לחלחל בעולם חדלות הפירעון גישה חדשה ומשופרת: ניהול מניעתי. הקורונה, שהביאה חברות ועסקים רבים אל סף פשיטת רגל או פירוק, משפיעה, כך מסתבר, גם להתפתחות מגמת חשיבה אחרת בקרב חברות ועסקים בישראל; מקרה "סלטי שמיר" שקיבל תהודה לאחרונה, הוא ההוכחה הניצחת לכך.

השינוי החל עם כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בספטמבר 2019, חוק שהחליף חקיקה מנדטורית בת למעלה מ-100 שנה, ואשר הגדיר כמטרה ראשונה את קידום יסוד השיקום בהליכי חדלות הפירעון של יחידים ותאגידים. המחוקק ניסה ליצור תמריצים שיסייעו לחייבים להסדיר מוקדם ככל האפשר את חובותיהם ולצאת לדרך חדשה, תוך איזון האינטרסים בין החייבים, הנושים ואינטרס הציבור הכללי.

כך למשל, חברת סלטי שמיר, שחובותיה מוערכים בכ-40 מיליון שקל, הגישה החודש בקשה להקפאת הליכים, על-פי תיקון מספר 4, הקבוע בסעיף 319ג לחוק. תיקון זה חוקק לשם סיוע ועידוד הגעת תאגידים המצויים בקשיים כלכלים כתוצאה ממשבר הקורונה, להסדרים עם הנושים שלהם וזאת כתחליף לפתיחה בהליכי חדלות פירעון.

שינוי שיכול להוביל מצב חדש ובריא בהרבה

מגמה חדשה זו, שלא הנושים "רצים אל בית המשפט" להגיש בקשה אלא החברה ביוזמתה עושה זאת, מצביעה על מגמה שיכולה להוביל מצב חדש ובריא בהרבה במדינת ישראל. נציין כי אחד מהשינויים הנוספים שהביאו למצב זה היא הטלת אחריות אישית על דירקטור או מנכ"ל שלא פעל לצמצום היקף חדלות הפירעון במקרים בהם הייתה ידיעה או סבירות אודות הידרדרותו הכלכלית של התאגיד ולא ננקטו אמצעים סבירים לצמצום היקפה. מאחר ונקבע בחוק כי חזקה על דירקטור או מנכ"ל שנקט אמצעים סבירים והוא זוכה להגנה, אם פתח בהליכי חדלות פירעון, ניתן להבין את השינוי בגישה של החברות.

תיקון זה בולט בהזדמנות הניתנת לחייב שהוא תאגיד, שטרם החל בהליכי חדלות פירעון, לפנות לבית המשפט בבקשה להסדיר את חובותיו. במסגרת תיקון 4 ניתנת לתאגיד המגיש בקשה להגיע להסדר, הגנה מפני נקיטת הליכי גבייה למשך שלושה עד ארבעה חודשים על-מנת שבתקופה זו יפעל התאגיד לגיבוש הסדרי חוב עם הנושים בליווי מנהל הסדר החוב שימונה מטעם בית המשפט. התיקון חל מיום 18.03.2021 למשך שנה, בעקבות המשבר שיצר נגיף הקורונה, לשם סיוע ועידוד הגעה להסדרים כתחליף לפתיחה בהליכי חדלות פירעון.

ההגנה האמורה, מעניקה לחברה המצויה בקושי תזרימי הזדמנות להשתקם ולמנוע את קריסתה המוחלטת וזאת באופן יזום ומבלי לחכות שאחד מנושי החברה יבקש צו נגדה במסגרת הליכי חדלות פירעון.

כל אחד עלול להגיע לקושי תזרימי

ראוי להבהיר כי חברת סלטי שמיר הינה חברת הסלטים השלישית בגודלה בישראל ויצרנית המותג הפרטי של שופרסל, עם נתח של 9.4% משוק הסלטים בישראל ומחזור מכירות העומד על כ-120 מיליון שקל בשנה. גם חברה מובילה עם מחזור מכירות נאה עלולה למצוא עצמה בהליכי חדלות פירעון אשר עשויים להסתיים גם בפירוק החברה וזאת במידה והחברה לא עוצרת את "כדור השלג" המתחיל בקושי תזרימי, אשר אליו עלולה להיקלע כל חברה וזאת בלא כל קשר לניהולה או לאיכות תוצריה לאורך השנים.

קושי תזרימי עלול לנבוע מגורמים רבים ואף מגורמים החיצוניים לפעילות החברה, המקרה המוכר ביותר בשנה החולפת על רקע התפרצות נגיף הקורונה בישראל הינו הפחתת היקף פעילותן של חברות רבות שהביאה לירידה חדה בהכנסות וללא שינוי בגובה ההוצאות הקבועות.

במקרה של חברת סלטי שמיר היו מספר גורמים אשר הביאו את החברה למצוקה תזרימית. לדעתנו במקרה זה בהתאם השכילה החברה לנקוט משנה זהירות ולפנות לבית המשפט בבקשה לערוך הסדר חוב, טרם הידרדרות כלכלית אשר תביא את החברה לחדלות פירעון. עת נקטה בהליך זה, פעל מנהל ההסדר מטעם בית המשפט, יחד עם חברת סלטי שמיר ואיתרו יחדיו גורם מממן, עימו התקשרו בהסכם למימון תשלום שכרם של כ-250 עובדים וכן למימון הפעלת החברה כעסק חי בתקופת עיכוב ההליכים בסך של כ-4.5 מיליון שקל.

בכך, התאפשר לחברה לשלם באמצעות מימון ביניים זה תשלום לספקים, מפיצים, רשויות, משכירים וכן לעובדיה כאמור. מהלך שכזה מסייע לחברה לייצב את מצבה הפיננסי, לבלום את החרפת המצב הכלכלי ולחזור לפעילות שוטפת בלא הליכים משפטיים ממושכים אשר עלולים להסתיים אף בקריסתה המוחלטת של החברה. מבלי לדעת אם מהלך זה יביא להסדר בסופו של דבר, הכיוון וההליך שננקטו הם נכונים.

נקווה כי מגמה זו תתבסס ותתחזק, חברות שייכנסו לקושי יזדרזו לנקוט מהלכים מניעתיים, ויפעלו בשקיפות. לא ייבהלו לפנות לגופים המתמחים בשיקום לקבלת יעוץ וליווי. קריסות כלכליות ימותנו ויימנעו - ובכך נביא יציבות למשק הישראלי.

הכותב הוא ערך דין ורואה חשבון, מומחה לשיקום וליווי חברות במשבר ממשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'