ביישוב הזה מצאו פתרון לחזירי הבר. ספוילר: לא מדובר בחיפה

ניסוי ראשון מסוגו להרחקת החזירים מהעיר ללא ציד או דילול הראה תוצאות מעודדות • הניסוי נערך בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת חיפה, שממליצים כעת להרחיב את הניסוי לערים נוספות

נקודת הרטבה לחזירי טבעון. "הפתרון זול ופשוט לביצוע" / צילום: רועי טלבי - אקולוגיה
נקודת הרטבה לחזירי טבעון. "הפתרון זול ופשוט לביצוע" / צילום: רועי טלבי - אקולוגיה

חזירי הבר הפכו לחלק קבוע מתמונות הרחובות בחיפה ובאזור הצפון. ערים רבות בעולם מתמודדות עם כניסתם של חזירים למקומות מיושבים, ומנסות להתמודד עם התופעה בשיטות שונות - פעמים רבות ללא הצלחה. אך ניסוי שקיימה המועצה המקומית קריית טבעון עם החוג לביולוגיה וסביבה של אוניברסיטת חיפה והפך לבסיס למחקר, הצליח לספק פתרונות נקודתיים אפקטיביים, שייתכן שבהמשך יוכלו לספק גם מענה לחדירת החזירים בערים נוספות.

הניסוי החל כשעידו גרינבלום, ראש המועצה, והווטרינר המקומי, ד"ר צחי צורי, פנו לפרופ' אורי שיינס מאוניברסיטת חיפה, וגייסו אותו למציאת פתרון. שיינס כינס למשימה שניים מהסטודנטים שלו - רועי פורמן ודן מרמור, ויחד הם למדו את הבעיה ויצאו לצפות בהתנהלות החזירים בשטח.

צוות המחקר החל בעבודתו: הוא חצה את היישוב לשניים, לפי אוכלוסיות של חזירים, ובכל אוכלוסייה בוצע ניסוי אחר. החוקרים בדקו שני דברים: כיצד תשפיע שליטה על זמינות המזון מפחי האשפה ברחבי היישוב על פעילותם של חזירי הבר בסביבה האורבנית, והאם יצירת "אטרקציות" לחזירים במקומות מרוחקים ולא מיושבים, יכולה לסייע בהרחקתם. הניסוי עלה בסך הכול כ-40 אלף שקל, וחלק מהציוד ניתן כתרומה.

"להפחית את העניין שלהם בפחים"

הפרויקט הראשון שביצעו הוא עיגון פחים - מתקן פשוט שעוצב על ידי מחלקת אחזקה של המועצה למניעת הפיכת פח האשפה על ידי החזיר, קיבוע הפח על ידי שרשרת ועוד. התוצאה הראתה שישנה ירידה מובהקת במספר תצפיות חזירי הבר ברחוב שבו בוצע קיבוע לפחים לעומת רחוב הביקורת.

"קיבוע הפחים, אם הוא נעשה כמו שצריך, לא רק מונע מהחזירים להפוך את הפח, אלא מפחית את העניין שלהם בו", מסביר ד"ר צחי צורי, מנהל השירות הווטרינרי בקריית טבעון. "נהוג לחשוב שהחזירים באים כדי לאכול. אבל במהלך העבודות, גילינו שזה רק חלק מהתמונה. הרבה פעמים הם מגיעים, הופכים פח, אוכלים קצת - משאירים אוכל טוב והולכים להפוך את הפח הבא. הם חזירים שמנים, בריאים, שלפי הבנתנו לא רעבים במיוחד, אלא מחפשים עניין. חזיר זו חיה מאוד חכמה, ומשחק ואתגר הוא חלק מהחיים שלה. הם מחפשים בידור".

ד"ר צחי צורי, מנהל השירות הווטרינרי בקריית טבעון / צילום: תמונה פרטית
 ד"ר צחי צורי, מנהל השירות הווטרינרי בקריית טבעון / צילום: תמונה פרטית

"מצלמות הוצבו על מסלולי הכניסה שלהם ליישוב"

הפרויקט השני שביצעו צוות החוקרים ועיריית קריית טבעון, הוא הוספת שטחי הרטבה בוואדי, ובחינת השפעתם על המוטיבציה של החזירים להגיע להתרועע עם תושבי היישוב. זאת, לאחר שבמחקר שביצעו, התגלה כי מקורות לחות מהווים מקור משיכה לחזירי הבר (כך למשל, נקודות דליפה של ביוב). התוצאות הראו באופן מובהק כי ישנה ירידה בתצפיות החזירים בכניסה ליישוב לאחר הקמת נקודות הלחות.

ד"ר צורי מסביר את העיקרון. "אם בורדר קולי רץ אחרי מה שזז, אז חזירים נוברים כי יש להם צורך או יצר בנבירה. הבנו שאחד התחביבים המרכזיים שלהם, שזה היצר שלהם", הוא אומר.

"הדבר השני שהבנו, הוא שכשיש יותר מ-20 ס"מ גשם, הם לא עולים מהוואדיות. כשצירפנו את הדברים האלו יחד, החלטנו להקים פינות הרטבה בשלוש נקודות בטבעון. הצבנו צינורות בגובה כדי שלא יאכלו אותם, וראינו שהחזירים מבלים שם בלי סוף: מתקלחים, משחקים, רובצים, הולכים לכמה זמן, ואז חוזרים לשם.

"כשהתחלנו להפעיל את פינות ההרטבה, מספר הכניסות של חזירי הבר לתוך היישוב פחת. בדקנו את זה באמצעות מצלמות שהוצבו על מסלולי הכניסה של החזירים ליישוב, ונעזרנו בסטודנטים שלנו לצורך המיפוי. המסקנה הייתה: ברגע שהתחלנו להרטיב בוואדי, הם נכנסים פחות ליישוב. שנת 2020 הייתה שנה נהדרת - מעט מאוד תלונות של תושבים על חזירים".

הפתרונות ההומניים שאימצה קריית טבעון אינם מובנים מאליהם. ברוב המדינות שבהן קיימת בעיה דומה, הפתרון המיידי לצמצומה היה צייד או הרג של אוכלוסיות חזירי הבר שפלשו לאזורים המיושבים. ואמנם, מתברר שלא מדובר בפתרון קסם, אלא דווקא בגורם שמוביל להחמרת הבעיה. "אנחנו יודעים שניסיונות של דילול או ציד לא רק שלא מועילים, אלא אף מזיקים", מסביר שיינס. "מהנתונים שהתחלנו לאסוף גילינו שהחזירים מגיבים על הציד בגידול של האוכלוסייה במקום בהקטנה שלה. ראינו את זה בכמה מקומות, ונראה שגם בארץ יש מגמה כזו - איפה שצדים את האוכלוסייה, היא גדלה. אנחנו לא יודעים למה זה קורה ומה המנגנון שגורם לכך, אבל הבנו שצריך למצוא שיטות אחרות".

"עד היום הרשויות לא נתנו כסף למחקרים כאלה"

האם המחקר של אוניברסיטת חיפה וקריית טבעון יכול לשמש מוקדים נוספים, דוגמת חיפה? שיינס מדגיש: "צריך לזכור שזה ניסוי ראשוני ולא מחקר בהיקף מלא. עד היום הרשויות לא נתנו כסף למחקרים האלו. יכול להיות שהפתרונות שלנו יהיו טובים גם לחיפה, אבל זה דורש ניסוי מבוקר שם. יידרשו מחקרים נרחבים יותר על פני זמן ומרחב כדי להבין את המניעים של החזירים בכניסתם למקומות יישוב ולהגיע לפתרונות ארוכי טווח.

"הדרך המחקרית אמנם לוקחת זמן, סבלנות ומשאבים, אך היא הדרך הבטוחה, הנכונה והזולה בסופו של דבר לפתרון בעיות כאלה".

כך או כך, כתוצאה ממדיניות אקטיבית של המועצה המקומית במהלך המחקר ואחריו, התושבים והתושבות ביישוב זוכים לרחובות נקיים יותר וחווים הקלה משמעותית בחיי היום-יום. "מדובר במחקר ראשון מסוגו בארץ שעסק בנושא שמטריד ברמה הארצית הרבה מאוד אנשים", אומר ראש המועצה, עידו גרינבלום. "הפתרון הוא פשוט לביצוע ואנחנו מקווים שיוכל לספק מענה לעוד רשויות".

צרו איתנו קשר *5988