החלטתו של ליברמן בעניין המעונות היא רעה מוסרית, חברתית וכלכלית, וחייבים להילחם בה

עם כל הכבוד לשר האוצר, אסור בתכלית האיסור לנהל סגירת חשבונות פוליטית על חשבון פעוטות וילדים • הרצון שלו לגרוף רווח פוליטי באמצעות פוליטיקה של שנאה, רעה כלכלית לחברה כולה, חסרת אחריות ורחוקה מלתרום לממשלת השינוי שקמה בעמל רב מאוד

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יוסי זמיר
שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יוסי זמיר

איזה תותח אביגדור ליברמן. מנהיג חזק. תראו איך הוא נכנס בחרדים. סוף-סוף יש פה מישהו שדואג לציבור החילוני.

אז זהו, שלא.

בפוליטיקה הישראלית יש תופעה מוזרה. הרבה פעמים מי שנראים לאויבים מושבעים, משרתים בסך-הכול את האינטרסים של "הצד "השני". הם יגדפו איש את רעהו, יקלסו, יתקפו, ישמיצו, יזעקו חמס, אבל באמת ובתמים הם - באותו הצד.

כאלו בדיוק הם אביגדור ליברמן והפוליטיקאים שמנהיגים את המפלגות החרדיות: אויבים ש"באויבותם" מחזקים את הכוח הפוליטי שלהם, ומפקירים את האינטרס הציבורי הכללי, כן גם של הציבור החילוני וגם של הציבור החרדי.

רצה הגורל והודעתו של ליברמן על כך כי ישלול את ההנחות הניתנות לילדי חרדים בחינוך הרך (גילאי 3 חודשים עד 3) מהווה מורה נבוכים מאלף לברית המדכאים והמשניאים.

מדובר בהחלטה רעה מוסרית, חברתית וכלכלית. אזרחי ישראל זכאים לכך כי המדינה תעניק חינוך חינם לכל הפעוטות והילדים, החל מיום היוולדם. כדאי להזכיר כי עד לא מזמן נדרשנו לשלם משכנתה שנייה ושלישית עבור החינוך בגילאי 3-5. זה נראה כגזירת גורל, ואו אז הגיע המחאה החברתית, יצאה לדרך 'צעדת העגלות', נתניהו נבהל, דוח טרכטנברג קבע - ולפתע נמצאו המשאבים לתקצב חינוך חינם מגיל 3.

ילדים, כל הורה יודע, לא מגיעים מהחסידה וגם לא נולדים בגיל 3. הזכות לחינוך הנה זכות יסוד חברתית מהותית של כל ילד וילדה, ללא הבדל של מגזר, סקטור, לאום, דת, מצב סוציו-אקונומי וכו'. ישנם אין סוף מחקרים המלמדים עד כמה חשובות שנים אלו בעיצוב חיי הפעוטות לעתיד.

מפלגת העבודה הניפה בגאון במערכות הבחירות האחרונות את דגל החלת החינוך חינם מגיל לידה. היא גם לא הייתה המפלגה היחידה שעשתה כן, ולא בכדי: על פי נתוני דוח החינוך של ה-OECD, מדינת ישראל נמצאת במקום האחרון בקרב מדינות המערב בהשקעה בחינוך גילאי 0-3.

כאשר אלו הנתונים, ברור שיש להרחיב דרמטית את ההשקעה ולהחיל חינוך חינם לגילאי 0-3, אך במקום להגדיל את העוגה ליברמן מבקש לייצר ריב אחים על פירורי הפירורים.

מעבר לצדק, לציבור הכללי יש אינטרס גדול שיינתן חינוך חינם באופן אוניברסלי לכלל אזרחי המדינה. זכות אוניברסלית היא דבר קשיח ויציב, אולם ברגע שמכניסים שיקולים מגזריים במתן זכות חברתית בסיסית, היא הדבר הכי פגיע שישנו. תמיד ניתן בהינף יד לשנות, לתקן, ולבטל.

ברגע שליברמן מייצר סלקציה מגזרית בקבלת חינוך חינם, הוא דוחק באופן אוטומטי את הציבור החרדי לידי המפלגות החרדיות אשר כל תכליתן הוא קרב חפירות מגזרי, למרות שזה האסון הכי גדול של הציבור החרדי. שחרור החרדים ממנהיגי המפלגות החרדיות, יקרה רק כאשר המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל תהא אוניברסלית ולא מגזרית.

מנהיגי המפלגות החרדיות קשרו את גורלם עם נתניהו. ברור שאין מה לרחם עליהן. אבל ליברמן לא פוגע בליצמן, דרעי ושות': הוא פוגע בילדים, ומחזק את הפוליטיקאים החרדים. זו בדיוק הברית הסמויה והבלתי כתובה בניהם.

מתווה ליברמן לא יעודד תעסוקת חרדים, אלא יפגע בה שכן הוא יגרום לחוסר כדאיות כלכלית ביציאה לעבודה של הנשים החרדיות. עידוד התעסוקה אפקטיבי כאשר הוא נעשה בכלים חשובים אחרים וחיוביים.

בכל הכבוד למר ליברמן, אסור בתכלית האיסור לנהל סגירת חשבונות פוליטית על חשבון פעוטות וילדים. זה פסול מיסודו. הרצון שלו לגרוף רווח פוליטי באמצעות פוליטיקה של שנאה, רעה כלכלית לחברה כולה, בראש ובראשונה לחילוניים ומעמד הביניים, חסרת אחריות ורחוקה מלתרום לממשלת השינוי שקמה בעמל רב מאוד.

הכותב הוא מזכ"ל מפלגת העבודה; בעבר מנהל המרכז הרעיוני-חינוכי בקרן ברל כצנלסון, וממיסדיה של תנועת 'שמאלה-שמאל ציוני ישראלי'.