הרגולטור של הרגולטורים: זה רק נשמע הזוי

אם יהפכו המילים בתוכנית הממשלתית לטיפול ברגולציה למציאות, כל רגולטור יתחיל לחשב חישובי עלות-תועלת לפני כל תקנה שיפרסם • סוף-סוף, משרדי הממשלה ייאלצו לחשוב מחוץ לקופסה ולבחון ניסיון עולמי בבואם לתכנן פיקוח יעיל וחכם על המשק

מימין: אביר קארה, גדעון סער, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן בהצגת התוכנית הלאומית להפחתת הרגולציה / צילום: קובי גדעון, לע"מ
מימין: אביר קארה, גדעון סער, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן בהצגת התוכנית הלאומית להפחתת הרגולציה / צילום: קובי גדעון, לע"מ

בשבוע שעבר הוצגה לציבור "תוכנית הדגל" של הממשלה לחיתוך חד של הרגולציה המכבידה על המגזר העסקי בישראל ולהורדת יוקר המחיה. בבסיס התוכנית הקמת מינהלת רגולטורית, מעין "רגולטור של רגולטורים", שתפקח על עבודת הרגולציה של הממשלה כדי שתהיה פחות רגולציה.

בשמיעה ראשונה ההצעה הזו דומה לתסריט של אפרים קישון: עוד בירוקרט שיהיה ממונה על הבירוקרטים הקיימים. ג'ובים שיסבכו עוד יותר את עבודת הממשלה. אך לא כך הדבר. למעשה, בתוכנית הדגל הזו טמון פוטנציאל לשינוי טקטוני לא רק בהתנהלות הממשלה כלפי עסקים אלא בהתנהלות הממשלה בכלל.

הרגולציה הישראלית היא שמיכת טלאים מתוסבכת של נהלים, חוקים ותקנות מנופחים, מיושנים ולעתים סותרים. בשנים האחרונות, בכל פעם שניסתה הממשלה לבטל בירוקרטיה מיותרת בפינה אחת נוספו שתי בירוקרטיות עקומות בפינה אחרת. ועל כן, תוכנית הדגל שהוצגה מביאה איתה בשורה מאד דרמטית, אם באמת תיושם. היא מבקשת להחליף את כל עמוד השדרה המקצועי שעליו בנויה הממשלה ולהחליפו בעמוד שדרה רגולטורי אלסטי, יעיל וחדש לחלוטין. היא מניחה כמה עקרונות-על שאמורים להיות מוחלים על כל משרדי הממשלה. למשל:

היא תאלץ את הממשלה לבחון כל רגולציה חדשה לפי כלי הערכה בינלאומיים ולמעשה לבדוק האם התקנות או הנהלים החדשים מייצרים יותר נזק מתועלת. היא תאלץ את הרגולטורים לצמצם מקרי אבסורד כגון דרישות סותרות. היא מניחה תשתית להכשרת הרגולטורים כך שיבינו את הצורך באיזונים בין שמירה על שלום הציבור לבין שמירה על שוק תחרותי עם מינימום חסמים.

בנוסף לעקרונות-העל הרגולטוריים החכמים שיוחלו על כל זרועות הממשל, יקום אותו גוף "רגולטור של הרגולטורים" עם סמכויות אמיתיות לפקח על עומס הבירוקרטיה וממש להוביל לביטולן של רגולציות מיותרות ומזיקות. הרעיון להקמת הגוף אינו מקורי, אלא הוא העתקה של מודל מקובל במדינות המשגשגות בעולם. זוהי מהפכה של ממש שתצעיד את הכלכלה הישראלית לצמיחה אדירה.

המהלך הזה חשוב לכל משפחה וכל אזרח בישראל. על פי ה-OECD, שיפור במדד קלות עשיית עסקים של ישראל לממוצע המדינות המפותחות (לא לצמרת - רק לממוצע!), יחסוך למשק כ-75 מיליארד שקלים בעשור הקרוב, כסף שיגולגל לכיסי האזרחים בהורדה של יוקר המחיה וביטול בזבוז משאבים יקרים במסדרונות הבירוקרטיה.

יש מקום לסקפטיות בריאה

על מנת שהתוכנית תהיה בעלת השפעה ממשית על האזרחים, יהיה צורך במעורבות אדירה של ראש הממשלה בעצמו והשרים וסגן השר שעמדו לצדו בעת הצגת התוכנית במסיבת העיתונאים. החלפה כל כך דרמטית של ליבת השירות הציבורי והחלת עקרונות על רגולטוריים מתקדמים שנוגדים את האינסטינקט של כל רגולטור לשמור על כוחו ולהחמיר בפיקוח כדי להימנע מביקורת, היא משימה קשה. ולכן, יש מקום לסקפטיות בריאה בדבר היתכנות החזון.

אך הסיקור של רבים מהפרשנים הכלכליים שראו בתוכנית הוספת עוד בירוקרטיה במטרה לקצץ את הבירוקרטיה, פספס את הסיפור הדרמטי הגלום במסמך הארוך והיבש שהוצג. אם יהפכו המילים למציאות והעקרונות במסמך יהפכו לנורמות בשירות הציבורי, כל רגולטור יתחיל לחשב חישובי עלות-תועלת לפני כל תקנה שיפרסם. משרדי הממשלה לא ישושו אלי חסמים אלא ייאלצו לחשוב מחוץ לקופסה ולבחון ניסיון עולמי בבואם לתכנן פיקוח יעיל וחכם על המשק. זו תהיה מקפצה גדולה עבור אזרחיות ואזרחי ישראל לעושר וצמיחה.

הכותב הוא בעלים שותף במשרד הייעוץ הרגולטורי "גרייבר - הרשקוביץ" וממייסדי מיזם "שולה המוקשים" להפחתת הבירוקרטיה. במערכת הבחירות ניהל את קמפיין הבחירות של נפתלי בנט

צרו איתנו קשר *5988