ערב פרישתו מהעליון, מלצר משאיר מוקש למונופולים החזקים

ערב פרישתו פסק השופט חנן מלצר כי מי שהתעשר כתוצאה מהפרה של כללי התחרות, יכול שייתבע וייאלץ להשיב את רווחיו • המשמעות המסתמנת של ההחלטה: צרכן קצה יוכל להגיש ייצוגית נגד חברה שהתעשרה תוך ניצול כוחה המונופוליסטי, גם אם הוא לא ניזוק ישירות

השופט מלצר. עשיית עושר ולא במשפט ע"י הפרת כללי התחרות / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
השופט מלצר. עשיית עושר ולא במשפט ע"י הפרת כללי התחרות / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

כשעה לפני סיום שלושת חודשי הכתיבה השמורים לו לאחר פרישתו משיפוט, כתב שופט המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, פסק דין תקדימי בנוגע לשאלה אם הטעיה של רשם הפטנטים על-ידי מבקש פטנט בניסיון להאריך שלא כדין את רישום הפטנט שברשותו, עשויה להקים כנגד מבקש הפטנט עוולה של "עשיית עושר ולא במשפט". משמעותה של עוולה זו היא שצד אחד מתעשר על חשבון הצד האחר, כשהדבר לא מגיע לו. "עשיית עושר ולא במשפט" מהווה שם כללי למספר עילות תביעה משפטיות שלא נופלות במסגרת דיני החוזים, דיני הנזיקין או מערכת דינים אחרת של המשפט האזרחי. 

לאחר ניתוח ארוך, כתב השופט מלצר כי עילת "עשיית העושר ולא במשפט" איננה מוגבלת רק לפרדיגמה של נטילת רכוש הזולת או להפרת חובות אמון - כלומר, איתורם של רכוש, של זכות, או של ציפייה של התובע שניטלו על-ידי הנתבע, אינם תנאי שבלעדיו לא ניתן לבסס עילה ב"עשיית עושר ולא במשפט". מלצר קבע כי פרדיגמת הפרת כללי התחרות היא ענף של דיני עשיית העושר ולא במשפט, שדרכו ניתן להחיל את מערכת דינים אלו גם על דיני התחרות. משכך, קבע השופט הפורש, כי אדם שהתעשר כתוצאה מהפרה של כללי התחרות, יכול שייתבע וייאלץ להשיב את התעשרותו.

עם זאת, כתב מלצר כי לא כל הפרה מחייבת השבה. לדבריו, "הפרת כללי תחרות שבכוחה לחייב את המפר בהשבה, צריכה להיעשות ביודעין ובמכוון".

הטעיה והפרה

פסק הדין של מלצר עסק בערעור של חברת התרופות "סאנופי" נגד חברת התרופות אוניפארם. בית המשפט המחוזי קבע כי סאנופי הטעתה את רשם הפטנטים, בכך שהשמיטה מבקשת הפטנט את הנסיבות שהובילו לגילויו. נקבע כי מדובר בפעולה שעולה כדי הטעיה והפרה של חוק הפטנטים והפרה של חוק התחרות.

עוד נקבע כי גם אלמלא היו קיימים כללי תחרות בין הצדדים, המוסדרים מכוח דיני ההגבלים העסקיים, וגם אלמלא הייתה הפרה במקרה הנדון של חוק הפטנטים, ניתן היה לקבוע כאן כלל של תחרות, יציר הפסיקה, מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

משמעות פסק הדין היא כי ככל הנראה יתאפשר אף לצרכן הקצה להגיש תביעה ייצוגית נגד חברה שניצלה לרעה את כוחה כמונופול והתעשרה שלא כדין תוך הפרת כללי התחרות, אף שלא הזיקה לצרכן ישירות.

השופט מלצר התייחס לכך בשולי פסק הדין וכתב כי ההכרה בעילת תביעה מעין זו מהווה רק ראשית הדרך. לדבריו, "שאלות נוספות, הנוגעות לשאלת שיוריות עילה זו; 'זכות העמידה' של התובע... מהותו וסיווגו של סעד הפיצויים ושאלת חלוקתו בין יתר המתחרים וציבור הצרכנים - כל אלה עשויות להתברר בעתיד, בשלביה הבאים של התפתחות דוקטרינה זו".

גביית מחיר מונופוליסטי

השופטת ענת ברון כתבה בפסק הדין כי " הטעיה מכוונת של רשם הפטנטים על ידי מבקש פטנט, כפי שנקבע שאירעה בענייננו, יכולה להצמיח למתחרים עילה לתביעת השבה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. זאת, כאשר העושר מתבטא ברווחים של המטעה - ככל שההתעשרות באה 'על חשבון' המתחרים; ובתוך כך גם על חשבון הציבור בכך שהתאפשר למטעה לגבות מחיר מונופוליסטי בתקופה שבה לא עמד לרשותו פטנט רשום".

השופט ג'ורג' קרא הצטרף לעמדה העקרונית של השופט מלצר וכתב  כי "הולך אני עם חברי כברת דרך ארוכה ומסכים עם עיקרי קביעותיו, ובכלל זה עם המסקנה שלפיה ניתן לחייב את המתחרה-הזוכה להשיב למתחרה-המזכה רווח שהפיק הראשון על חשבונו של האחרון, עקב הפרת נורמה של כללי התחרות, מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט".

סאנופי יוצגה על ידי עו"ד ליעד וטשטיין; ואוניפארם יוצגה על ידי עו''ד עדי לויט (ע"א 2167/16).

צרו איתנו קשר *5988