גיוס שמות נוצצים וקניית תוכן שיווקי: מסלול ההלבנה של חברת הסייבר ההתקפי NSO

חברת הסייבר ההתקפי העומדת במרכזה של סערה בינלאומית מרכזת בשנתיים האחרונות מאמצים בניסיון להציג את עצמה כחברה לגיטימית שאין לה מה להסתיר • האמצעים: תוכן שיווקי, גיוס שמות ביטחוניים חזקים ופיזור שמועות על הנפקה

בניין קבוצת NSO / צילום: AP Photo, AP
בניין קבוצת NSO / צילום: AP Photo, AP

חברת NSO עומדת בימים אלו במרכז תחקיר בינלאומי עליו עבדו 80 עיתונאים מ-17 כלי תקשורת בעשר מדינות, בהובלת אמנסטי ופורבידן סטוריז. לפי ממצאי התחקיר, התוכנה פגסוס שמכרה NSO לממשלות ברחבי העולם שימשה לריגול לא רק אחרי פושעים וטרוריסטים, אלא גם אחרי עיתונאים, פעילי זכויות אדם ופוליטיקאים. NSO מכחישה את ממצאיו באופן גורף. התחקיר תופס את NSO דווקא בתקופה שבה החברה ניסתה ככל יכולתה למצב את עצמה בישראל כחברת הייטק מהשורה, מהוגנת ולגיטימית.

איך מוסמסה החקיקה שהייתה יכולה להסדיר את פעילות NSO

בתחילת הדרך היה המצב שונה. "ל-NSO אין עניין להיחשף בעת הזו", כך הגיבה חברת הסייבר ההתקפי הישראלית לתחקיר הראשון אי פעם שחשף את פעילותה ב-2012, של העיתונאי שי אספריל. תגובה זו שיקפה את גישת NSO לאורך שנים, שנמנעה מלהגיב על כמעט כל הפרסומים עליה ופעלה עמוק במחשכים. אולם בשנתיים האחרונות כיוון זה השתנה דרמטית ו-NSO החליפה אסטרטגיה.

במקום להסתתר, החברה השנויה במחלוקת עברה בשנים האחרונות לקדמת הבמה, כשהיא מתאמצת להציג עצמה כחברת הייטק שאין לה מה להסתיר. האמצעים לכך היו מגוונים: קניית תוכן שיווקי, הפצת מסמכי מדיניות מרשימים, הוספת שמות ביטחוניים חזקים ופיזור שמועות על הנפקה ממשמשת ובאה בבורסה.

כחלק מהשינוי בכירי NSO העניקו שורה של ראיונות לתקשורת הישראלית והזרה. במקרים רבים נשלחה להתראיין נשיאת החברה שירי דולב, שהגיעה מחברות כמו אינטל ומארוול, וייצגה את התדמית ההיטקיסטית הנקייה של NSO. חלק לא מבוטל מהראיונות שנתנו בכירי החברה היו בכנסים בהם NSO עצמה היא זו שנתנה להם חסות, כמו כנס האינטרנט של קשת 12 ומאקו, ובוועידת כחול לבן של כלכליסט . כך הבטיחה לעצמה החברה ראיונות חיוביים יותר.

ראיונות אלו נתנו מקום ניכר לגרסה המהודקת שגיבשה NSO על תרומתה למלחמה העולמית בטרור ובפשיעה, גישתה הציונית ומחויבותה הקפדנית לזכויות אדם. המייסד המשותף של NSO עמרי לביא כתב מאמר בגלובס לקראת כנס הסייבר של גלובס, שהחברה האחרת שלו, אורקסטרה, הייתה נותנת החסות בו. כותרת המאמר הייתה: "סייבר לאיסוף מודיעין - כאן להישאר".

בשנתיים האחרונות פרסמה NSO שורת מסמכי מדיניות בהם הדגישה שוב ושוב את הממשל התאגידי והביקורת הפנימית המפותחת שלה. השיא הגיע בסוף יוני כאשר NSO פרסמה את דוח השקיפות הרחב הראשון שלה, בו טענה בין השאר כי דחתה הזדמנויות עסקיות בהיקף של 300 מיליון דולר משיקולים אתיים. הבעיה בדוח הייתה שאי אפשר היה להבין ממנו באמת מהן ההזדמנויות שנדחו וגם מה היו אלו שאומצו בסופו של דבר.

מאז תחילת דרכה הצטיידה NSO בגורמים מהעולם הביטחוני. אלו כנראה תרמו לה מבחינת ידע וקשרים, אך גם הוסיפו לחיזוק התדמית המהוגנת שלה. יו"ר החברה עד 2014 היה האלוף (במיל') יאנוש בן גל ובשנה שעברה הצטרפה ל-NSO אריאלה בן אברהם, לשעבר הצנזורית הצבאית הראשית, כמנהלת תקשורת גלובלית. גם הדובר החיצוני של NSO עודד הרשקוביץ הגיע מתפקיד סגן מפקד דובר צה"ל.

בעמדת היועצים לחברה מכהנים שלושה שלכולם הקשר ביטחוני: עו"ד דניאל רייזנר, בעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית; שרון שלום, שהיה ראש המטה של שר הביטחון אביגדור ליברמן; ובוקי כרמלי, לשעבר ראש הרשות הלאומית להגנת סייבר. כיועץ לחברה פרסם כרמלי מאמר מפרגן במיוחד בזכות נהלי האתיקה של NSO.

השלב הסופי מבחינת NSO בהפיכתה לחברת הייטק לגיטימית יהיה הנפקה שלה בבורסה. בינואר השנה חשפנו כי בכירים בחברה נפגשו לפני מספר חודשים עם מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב לדון באופציה כזו. האמת שהסיכוי שנראה את NSO, שמסתירה לא מעט סודות אצלה, בבורסה היה קטן מאוד גם קודם, אבל בחברה כך נראה אולי נהנו להבליט את האפשרות הזו. אחרי הפרסומים של הימים האחרונים נראה שכבר לאף אחד אין אשליות שהנפקה תקרה בקרוב.