לאחרונה (13.7.2021) התקבלה החלטה דרמטית בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים, החלטה שעשויה להתגלות כאבן דרך בעולם התכנון והבנייה בישראל. ההחלטה התקבלה בשיתוף העירייה וגם המנהיגות המקומית, התנהלות שיכולה להוות השראה גם למעורבות אזרחית נמרצת ואפקטיבית בהקשרים אחרים. נפרט:
החלטת הוועדה המחוזית בירושלים נוגעת לתהליכי ההתחדשות העירונית המסיביים שעוברים על העיר כולה, בדגש על שכונות דרום מערב, קריית מנחם וקריית יובל. שכונות אלו נבנו בשנות הקמת המדינה בדוחק ובמהירות, על מנת לתת פתרון לגלי העלייה הגדולים, אבל במהלך השנים הוזנחו ומצבן הפיזי הלך והדרדר.
כמו במקומות רבים אחרים בישראל, גם אצלנו התקיים מאבק קשה בנושא. מוסדות התכנון דחפו לאישורן של מאות ואלפי יחידות דיור חדשות בכדי לספק מענה למשבר הדיור הלאומי. לעומתם, אנחנו, הפעילים המקומיים, טענו שאמנם חייבים לקדם פינוי-בינוי של שיכוני הסלמס וחייבים להגדיל את היצע הדירות, אולם אסור להסתפק בהתחדשות נקודתית של בניינים אלא יש לחדש את המרחב הציבורי כולו על מנת שיהיה נגיש, מודרני ומתאים לקליטת מסות הבנייה הצפויות.
כמו במאבקים דומים אחרים, המאבק העקרוני גלש לעתים גם למקומות אישיים ואפילו יצריים. אלא שבתקופה האחרונה התרחש מפנה. נס של ממש. שני הצדדים הצליחו להפוך את המאבק החזיתי לשיח מכבד, לפגישות עבודה שוטפות ולסיורים משותפים.
והתוצאה: החלטה נועזת של הוועדה המחוזית אשר מגדירה מחדש את עקרונות ההתחדשות העירונית. ההחלטה מחייבת את העירייה להגיש תוך שמונה חודשים "תוכנית כוללת של כל השטחים הציבוריים הקיימים ברובע" תוך "שיפור ניצול השטחים המיועדים לצרכי ציבור". במקביל, חויבה העירייה להציג "מתווה לתכנון השלד הציבורי" אשר כולל בחינה תנועתית כוללת, יחד עם הסדרת חניות ומדרכות, מיפוי ויצירת הליכתיות נאותה, פרוגרמה לבינוי ופיתוח שטחי ציבורי פתוחים (שצפים). עד שתוגש התוכנית הוגבלה האפשרות לאשר תוכניות חדשות.
בשורה של ממש
לא מדובר בתוכנית סטטוטורית (כמו שאנחנו היינו רוצים) אולם מדובר ללא ספק בבשורה של ממש. בפעם הראשונה אמורה להיות על השולחן תוכנית שאפתנית להחייאת המרחב הציבורי. להחלטה צפויה להיות השלכות רוחב דרמטיות גם מעבר לגבולות ירושלים. לראשונה קובע מוסד תכנון שיש לעגן את התכנון הנקודתי בתוך פרספקטיבה כוללת. מדינת ישראל אכן משוועת לתוספת דירות חדשות, אך לא פחות מכך גם לשדרוג המרחב הציבורי המזדקן. ההנחיה הירושלמית החדשה עשויה להוות מודל ומקור השראה לעיריות ולמקבלי החלטות לפיה יש לקשור בין הפרטי לציבורי ובין תכנון נקודתי להבטחת איכות המרחב הציבורי והשירותים הנלווים למערך המגורים עצמו.
ברור שאנו רק בתחילת הדרך. יש צורך בהקצאת המשאבים למימוש התוכנית ולעבודה פרטנית על סעיפיה. ועם כל זאת, אנחנו, המנהיגות המקומית, מודים לכל הפעילים ומורידים את הכובע בפני ראשי הוועדה המחוזית וקברניטי העיר שלקחו אחריות והובילו להחלטה תקדימית זו.
זאת ועוד: ההחלטה נולדה כאמור על רקע של שיתוף פעולה ייחודי בין כלל הגורמים הרלוונטיים. בניגוד למאבקים חברתיים וסביבתיים אחרים המתנהלים באווירה קשה, שלא לומר רעילה, אנחנו בירושלים הוכחנו שאפשר גם אחרת. מצד אחד לא לומר "לא!" לכל דבר, ומצד שני להקשיב גם לחששות העולים מלמטה, ובכלל זה למאמר שפרסמנו בגלובס ערב קבלת ההחלטה.
אנו מקווים שירושלים תהווה דוגמה לכך שאפשר לתכנן אחרת. באמצעות שיתוף פעולה וכבוד הדדי ניתן להביא לתכנון טוב יותר למען האינטרס הציבורי המשותף.
ד"ר נתנאל פישר הוא ראש ביה"ס לממשל במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, חוקר בפורום קהלת ויו"ר מינהל קהילתי גנים (קרית מנחם-משואה). רוני שרון הוא פעיל חברתי והיו"ר (היוצא) של מינהל קהילתי יובלים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.