בנק ישראל | בלעדי

לא תוכלו להפקיד מטבעות קריפטו בבנק, אבל רשות המסים תקבל את חלקה

בנק ישראל נוטה לאשר לרשות המסים להפקיד בחשבונה כספי מסים שמקורם מטבעות דיגטליים וכספים מחו"ל • בכך תוכל המדינה לעקוף את הבעיה של בנקים מסחריים, שמסרבים לקבל הפקדות של כספים כאלה, לנוכח איסורי הלבנת הון שחלים עליהם • טרם נקבע המנגנון של בחינת מקור הכסף וזיהוי הלקוח

מכונת ביטקוין / צילום: Reuters, Brendan McDermid
מכונת ביטקוין / צילום: Reuters, Brendan McDermid

רשות המסים תוכל להפקיד כספי מסים שנתפסים על ידה מכספות של נישומים או מועברים אליה מנישומים במזומן או מחשבונות בנק זרים, וכן כספים שמקורם במטבעות קריפטו, ישרות אל חשבון הבנק שלה בבנק ישראל. ההפקדה תיעשה בכפוף לכך שייערך הליך ניהול סיכון וזיהוי הלקוח בטרם קבלת הכספים.

זהו הפתרון המתגבש על ידי היועץ המשפטי לממשלה, המפקח על הבנקים, נגיד בנק ישראל, רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון, לבעיית הסירוב של הבנקים לקבל כספים של נישומים מחשבונות זרים או ארנקים דיגיטליים, לצורך תשלום חובות מס לרשות המסים. הבנקים מסרבים לעשות זאת גם כשמוצג להם הסכם שומה חתום או הסכם גילוי מרצון שנערך עם רשות המסים.

הפתרון מתגבש בימים אלה לאחר שהנגיד פרופ' אמיר ירון, הודיע ליועץ המשפטי לאחרונה כי הוא מסיר את התנגדות הפיקוח על הבנקים לאפשרות לבצע הפקדות של כספים במזומן, ממטבעות קריפטו ומחשבונות בחו"ל בחשבון של רשות המסים. כך נודע לגלובס.

עם זאת, המנגנון של בחינת מקור הכספים וזיהוי הלקוח טרם נקבע, ולא ידוע על מי תוטל חובת הבדיקה ואיך היא תתבצע.

לפי נתוני אתר CoinMarketCap, שוויו הכולל של שוק המטבעות הדיגיטליים עומד על כ-1.53 טריליון דולר, והוא מגלגל מסחר בהיקף מוערך של מעל 100 מיליארד דולר ביום בממוצע, באלפי זירות מסחר בעולם. המטבע המוביל בשוק מאז 2009 ועד היום הוא הביטקוין, שנסחר ביממה האחרונה במחיר של כ-38 אלף דולר .

הבנקים מערימים קשיים

מדובר בפתרון שאמור להיות מוגש בתקופה הקרובה לבית המשפט בהליכים המתנהלים נגד בנקים שונים, לאחר שאלו סירבו לקבל כספים של ישראלים ממקורות שונים אל חשבונות הבנק שלהם בארץ. הטענה לפיה לא ניתן להכניס כספים למערכת הבנקאית הישראלית חוזרת על עצמה בשנים האחרונות מצד בעלי ארנקים דיגיטליים וחשבונות בנק בחו"ל. גם רשות המסים עצמה מלינה על כך שהמערכת הבנקאית חסומה בפני כספי מסים שהרשות צריכה לגבות.

הבעיה המרכזית היא שרשות המסים גובה מסים גם מהכנסות שמקורן בפעילות עבריינית. כלומר, את הרשות לא מעניין מקור הכספים וכל הכנסה מחויבת במס. לכן, הסכם מס מול נישום שקובע את סכומי המס שהוא חייב לשלם לא מהווה "הכשר" עבור הבנקים, שכפופים לכללי איסור הלבנת הון מחמירים.

בין הנפגעים המרכזיים מהבעיה הם הישראלים שמחזיקים מיליונים רבים בחשבונות בחו"ל או בארנקים דיגיטליים, וערכו הליך גילוי מרצון או הסכמי שומה עם רשות המסים כדי "להלבין" את הכסף, אך מצאו עצמם תקועים ללא יכולת להעביר את הכספים מהבנקים בחו"ל או מהארנקים ברשת לבנקים בארץ. וכך, גם ללא יכולת לשלם את המס שהוטל עליהם.

לדברי גורם בכיר ברשות המסים, הבנקים מערימים קשיים "גם ברמה המקומית, כשנתפסים כספים בכספות בבתים של נישומים והרשות לא יכולה להפקיד את המזומן הזה בחשבון הבנק שלה בבנק ישראל, וגם כשהכספים אמורים להגיע לרשות המסים מבנקים בחו"ל. עד היום המפקח על הבנקים לא התערב ולמעשה אמר שהבנקים צודקים כשהם נוקטים גישה מחמירה ולא מקבלים את הכספים".

בפועל אין כל מניעה חוקית או אחרת לקבל את הכספים מחשבונות הבנק בחו"ל או מזירת הקריפטו בארץ. אותם כללי איסור הלבנת הון שמוטלים על הבנקים קובעים מנגנונים שאמורים לאפשר לבנקים לקבל את הכספים בלי לחשוש מפני סנקציות נגדם או העמדה לדין פלילי.

הנושא הזה אף נבחן בפסיקה והוכרע על ידי ביהמ"ש המחוזי שקבע, כי בנק מרכנתיל דיסקונט לא יכול למנוע מבני הזוג רועי ויפעת ערב להעביר לחשבון שלהם אצלו כספים שמקורם במכירת מטבעות דיגיטליים - כ-2 מיליון שקל שמוחזקים עבור בני הזוג בנאמנות בחשבון של Bit2C בבנק דיסקונט.

איסור לחסום כספים 

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הציג בדיון עמדה לפיה הבנקים לא יכולים לחסום באופן קטגורי את קבלת הכספים והבנק נדרש לבצע הערכת סיכון של הלקוח בכל מקרה ומקרה, על בסיס רשימת נסיבות מפחיתות סיכון שגובשה.

​רשימת הנסיבות, שחלה ביחס ללקוחות פרטיים בלבד, כוללות פעילות בסכום נמוך; נכסים וירטואליים שהתקבלו באופן ישיר מפעילות כרייה, שבה ניתן אישור על ידי גורם חיצוני שמדובר בנכסים וירטואליים שהושגו מכרייה וניתן לזהות את מקור הכספים למימון פעילות זו;​​ נכסים וירטואליים שנרכשו ונמכרו אל או מאותה כתובת ארנק אלקטרוני עבור אותו לקוח; אישור מרשויות המס על תשלום מס בגין רווחים או הכנסות מפעילות בנכסים וירטואליים.

עם זאת, בנק ישראל לא היה שותף למדיניות "ניהול הסיכון" שגובשה והגיש עמדה מנוגדת, לפיה אין לחייב את התאגידים הבנקאיים לתת שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים, וזאת בשל הסיכון הגבוה הכרוך במתן שירות העברת כספים לצורך רכישה או מכירה של נכס וירטואלי.

פסק הדין בעניין בני הזוג ערב נמצא בערעור לביהמ"ש העליון. במקביל, הבנקים המשיכו לעמוד בסירובם לקבל כספים מחוץ למערכת הבנקאות הישראלית אל חשבונות הבנק של לקוחות וגם של רשות המסים.

עם זאת, קרו גם שני דברים שקידמו את הפתרון של הפלונטר. הראשון היה חקיקת צו איסור הלבנת הון, שמטיל על נותני שירותי אשראי חובות לזהות ולאמת את הפרטים של הלקוחות שלהם, ולדווח, בהתקיים תנאים מסוימים, על העברות כספיות של אותם הלקוחות. הצו חל גם מתן שירותים לגבי "מטבע וירטואלי", מתוך כוונה לאפשר פיקוח על שירותים פיננסיים שאינם בנכסים מוחשיים.

שינוי בעמדת בנק ישראל

הדבר השני שקרה, ונחשף כאן היום, היה שינוי בעמדת בנק ישראל והפיקוח על הבנקים, שמאפשרת את גיבוש הפתרון להפקדת כספי מסים בחשבון הבנק של רשות המסים.

לדברי גורם ברשות המסים, "אם תפסנו כסף במזומן בכספת או שבעל ארנק דיגיטלי החליט לדווח לנו על הכספים ולשלם את המס בעקבות מבצעי האכיפה שלנו בשוק הקריפטו, אנחנו לא יכולנו להפקיד את הכסף בחשבון הבנק של רשות המסים. הבנק לא מוכן לקחת את הכסף. המשמעות היא שנאלצנו להחזיר לאדם שאמור לשלם מס את הכסף, והתוצאה האבסורדית היא שאנשים שחייבים מסים לא משלמים את החוב לרשות המסים".

לדברי גורם משפטי בכיר שמעורב בגיבוש המתווה, "יש התקדמות משמעותית לגבש את המתווה ולפתור את הבעיה מכיוון שבנק ישראל מסכים למה שהוא לא הסכים עד עכשיו בכלל: שכספי מסים יופקדו לחשבון של רשות המסים בבנק ישראל. זה עדיין לא יאפשר לבעלי הכספים עצמם הפקדה בחשבונות שלהם, שלמרות שאין על זה איסור או מגבלה בחוק, בנקים מסרבים לעשות את זה".

מה שנותר על הפרק כעת כאמור היא השאלה איך יתבצעו בדיקות כספי המסים ומי יבדוק. רשות המסים לא מעוניינת שהחובה הזאת תוטל על כתפיה, אך גם בנק ישראל הוא לא הגורם המתאים, כיוון שהוא לא אמור לנהל את הסיכון האמור. אז מי יעשה זאת? הצוות שעובד עם היועץ המשפטי אמור לתת מענה לשאלה הזאת בקרוב.

ברשות המסים בחרו לא להגיב לידיעה.

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי "אין חולק שפעילות פיננסית הקשורה לנכסים דיגיטליים עלולה להיות מנוצלת לרעה ובין היתר להלבנת הון או למימון טרור. מדובר באתגר שלא מיוחד לישראל, ומדינות רבות בעולם מנסות להתמודד עמו. בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים, תוכניות גילוי מרצון או הסדרים אחרים מול רשויות מס אינם פוטרים גופים פיננסיים מבדיקת מקור הכספים נושא ההסדר. לאחר שרשות המיסים הודיעה על נכונותה לפעול לבדיקת מקור הכספים, הציע בנק ישראל, מתוך הכרה בחשיבות של גביית מיסים לקופת המדינה, להקים צוות בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים ובהם הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, שיגבש את רשימת הבדיקות הנדרשות בהקשר זה.

"אשר למתן שירות על-ידי התאגידים הבנקאיים, בנק ישראל בוחן את הסוגיה, שכאמור נידונה בין היתר גם בבית המשפט. לכשתגובש עמדה רשמית והנחייה רוחבית בנושא זה היא תפורסם לציבור באופן מסודר".