נשלם יותר על נטפליקס? האוצר רוצה להטיל מע"מ על שירותים וירטואליים מחו"ל

נטפליקס, ספוטיפיי, אמזון, אפליקציות ספורט בתשלום וכל שאר החברות הזרות המוכרות מוצרים וירטואליים או מספקות שירותים באינטרנט ללקוחות ישראלים, יחויבו במע"מ - כך עולה מהפרק הפיסקאלי בטיוטת חוק ההסדרים.

מדובר באתגר מיסוי שנולד על רקע הכלכלה הדיגיטלית ועוסק בשאלת קביעת המע"מ על שירותים ומוצרים בלתי מוחשיים, בהם אפליקציות שמספקות שירותי טלוויזיה או רדיו ולמעשה כל השירותים האלקטרוניים, שירותי תקשורת, שירותי רדיו וטלוויזיה, אספקת תוכנות, מוצרי בידור, ספרים, מוזיקה, הימורים, משחקים, תכניות, טלוויזיה, סרטים, שידורי אינטרנט ושירותי הוראה מרחוק.

הדוגמה הקלאסית לכך היא כמובן שירותי התוכן של נטפליקס, שניתן לצרוך אותם באפליקציה בטלפון, והם אינם מחויבים במע"מ; וכך גם מכירות ספרים דיגיטליים מאתר אמזון שלא מחויבות במע"מ, לעומת רכישות ספרים בחנויות בארץ - שכן.

נכון להיום רק חברות גדולות שנותנות שירותים בארץ והקימו כאן מרכז פעיל נדרשו לפתוח תיק במע"מ, ובהתאם לדווח ולשלם מע"מ על כל עסקה.

רשות המסים מנסה לסגור את הפרצה הזאת שנים, וכבר ב-2016 קידמה תזכיר חוק שלפיו חברות זרות המוכרות מוצרים וירטואליים או מספקות שירותים באינטרנט ללקוחות ישראלים יחויבו במע"מ. גם ב-2019 עלה הנושא שוב לדיון, כאשר מנהל רשות המסים, ערן יעקב, נדרש למצוא דרכים להתמודד עם הגירעון, והעלה שוב על השולחן את הצורך להטיל מע"מ על שירותים דיגיטליים.

להערכת האוצר, המהלך לחיוב החברות הזרות בתשלום מע"מ צפוי להוביל להגדלת הכנסות המדינה בהיקף של כ-360 מיליון שקל בשנת 2022, ובהיקף של כ-380 מיליון שקל בשנה, החל משנת 2023.

על-פי טיוטת חוק ההסדרים, לצורך ייעול גביית מס ערך מוסף המתחייב בעת יבוא שירותים אלקטרונים ויבוא טובין בעלי ערך נמוך, יתוקן חוק מס ערך מוסף, באופן שיוטל מע"מ על נותן השירות, בעת מכירה של שירות דיגיטלי בגין אספקת שירותים אלקטרונים, שרותי תקשורת ושידורי רדיו וטלוויזיה לתושב ישראל שאינו עוסק, מוסד כספי או מלכ"ר מאת תושב חוץ. במקרה שהרישות ניתן לעוסק במהלך עסקו או למלכ"ר או למוסד כספי במהלך פעילותו, החייב בתשלום המס יהיה מקבל השירות.

עוד על-פי החוק, במכירה של "טובין מוחשיים בעלי ערך נמוך" מאת תושב חוץ לתושב ישראל שאינו עוסק, מוסד כספי או מלכ"ר, באמצעות חנות מקוונת, החייב בתשלום המס יהיה מפעיל החנות המקוונת.

חובת רישום במרשם ייעודי

החוק כולל גם חובות רישום במרשם ייעודי לגבי תושב חוץ המספק שירות דיגיטליים או מוכר טובין מוחשיים בעלי ערך נמוך, וכן חובת דיווח של סך העסקאות בתקופת הדיווח והתשלום לגבי החייבים בתשלום המס.

"שירותים אלקטרונים" הוגדרו בחוק כשירותים הכוללים, בין היתר, אספקת תוכנות, מוצרי בידור, ספרים, מוזיקה, הגרלות, משחקים, תוכניות טלוויזיה, סרטים, שידורי אינטרנט ושרותי הוראה מרחוק; "שירותי תקשורת" הוגדרו כשירותים הכוללים, בין היתר, שירותי טלפוניה, פקס, שירותי גישה לאינטרנט ושירותים דומים נוספים; ו"טובין מוחשיים בעלי ערך נמוך" הוגדרו כטובין (מוצרים) מוחשיים שיבואם אינו חייב במסי יבוא כהגדרתם בפקודת המכס, למעט מס ערך מוסף.

בדברי ההסבר לחוק צוין כי "במצב החוקי הקיים היום, חל תשלום המע"מ בשל קבלת שירותים מאת תושב חוץ אשר אינו חייב ברישום לפי סעיף 60 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 - על מקבל השירות, בין אם מקבל השירות מסווג כחייב במס ובין אם מדובר באדם פרטי. אולם, כפי שנדון בהרחבה בסקירות ה-OECD, במסגרת המלצות פרויקט ה-BESP אשר פורסמו בחודש אוקטובר 2015, קיים קושי רב בגביית מע"מ מאנשים פרטיים, להבדיל מבתי עסק". הוראות החקיקה המוצעת יעשו בהתאם לקווי ההנחיה של ארגון ה-OECD לגביה יעילה של מע"מ על שירותים דיגיטליים.

"מניעת אפליה לרעה של עסקים ישראלים"

עוד צוין בדברי ההסבר כי "גביית המס החל על שירותים אלה חיונית, הן לשם אכיפת תשלום מס אמת והגדלת הכנסות המדינה ממסים והן לצורך מניעת אפליה לרעה של עסקים ישראלים המספקים ללקוחותיהם שירותים דומים, תחת נטל מס מלא.

"הקושי בגביית מסים בגין שירותים הניתנים על-ידי ספקים אשר מיקומם אינו במדינת מושבם של צרכני השירותים, זוכה לדיון בינלאומי נרחב בשנים האחרונות. התיקון המוצע, אשר נכלל בהמלצות BEPS, יושם בהצלחה במדינות רבות".

עוד על-פי דברי ההסבר, במצב החוקי הקיים היום, חל תשלום המע"מ בשל יבוא אישי של טובין (מוצרים) על בעל הטובין, כלומר על הנמען. כעת מוצע כי במקרים של אספקת טובין מוחשיים בעלי ערך נמוך לישראל מתושב חוץ באמצעות חנות מקוונת, תועבר האחריות לתשלום המע"מ לחנות המקוונת. רף הפטור עומד כיום על טובין בערך 500 דולר. העברת החבות נועדה לפשט ולייעל את הליך גביית המע"מ, הן מבחינת רשות המסים והן עבור הנמענים.

חובות הרישום והדיווח החדשות יחולו גם לגבי מפעילי חנויות מקוונות המספקים טובין מוחשיים בעלי ערך נמוך.