אושרה להפקדה תוכנית המתאר של בית הספר החקלאי מקווה ישראל

התוכנית קובעת תוספת זכויות בנייה של כ-85,000 מ"ר לטובת מבני חינוך, פנימיות, מעבדות מחקר, מבני משק ולצורך תוספות למבנים לשימור • חשיבותה של התוכנית גדולה כי היא מקבעת את גבולות הטריטוריה של המוסד ומגדירה איפה אסור יהיה לבנות

בית הספר החקלאי מקווה ישראל / צילום: עינת לברון
בית הספר החקלאי מקווה ישראל / צילום: עינת לברון

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב החליטה השבוע להפקיד את תוכנית המתאר לבית הספר החקלאי מקווה ישראל. אין להקל ראש בתוכנית זו המתייחסת לשטח של יותר מ-3,000 דונם, וממוקמת בלב אזור הביקוש של מטרופולין ת"א, בין הערים חולון, אזור, ת"א ופארק אריאל שרון. בין היתר, התוכנית מגדירה זיקת הנאה לציבור בחלק משטחי המקום, מגדירה מבנים ומרקמים לשימור ונותנת זכויות בנייה גם באזור הגרעין וגם בפריפריה. חשיבותה של התוכנית גדולה כי היא מקבעת את גבולות הטריטוריה של המוסד ומגדירה איפה אסור יהיה לבנות.

מקווה ישראל הוקם על ידי קרל נטר בשנת 1870 והיה בית הספר החקלאי הראשון בארץ. ב־1976 יזם חיים בר-לב, בוגר בית הספר שכיהן אז כשר המסחר והתעשייה, את "חוק מקווה ישראל" שנועד לשמר את ייעודו החקלאי של בית הספר ולהגן על אדמותיו, ובמיוחד על 40 הדונמים של אזור הגרעין ו-13 המבנים ההיסטוריים, שהוגדרו כמבנים לשימור מחמיר. כיום פועלים בשטח מקווה ישראל תיכון חקלאי חילוני, תיכון חקלאי דתי, בית ספר ישראלי־צרפתי וב"ס יסודי בשיטת מונטסורי, כולל שתי פנימיות.

ע"פ דברי ההסבר לתוכנית המתאר הרי שמטרתה היא להתאים את המוסד בן 150 השנה למאה ה-21: "תוכנית המתאר החדשה, הראשונה שנעשית במקווה ישראל מזה עשרות שנים, פותחת את מקווה בחזרה אל הציבור גם מבחינה פיזית וגם מבחינה רעיונית. היא מגדירה את מקווה כחלק מהרקמה המטרופולינית הקיימת של גוש דן תוך שמירת עצמאותה כמוסד חינוכי אשר צריך וזכאי לקבוע את סדר היום החינוכי הייחודי שלו".

במסגרת התוכנית נקבעה 'זיקת הנאה' לציבור מהדפנות העירוניות בכל צדדי בית הספר, אל המרכז ההיסטורי וממנו אל הפארק המטרופוליני 'אריאל שרון'. כמו כן, קובעת התוכנית תוספת זכויות בנייה של כ-85,000 מ"ר לטובת מבני חינוך, מבני פנימיות, מעבדות מחקר ופיתוח חקלאי, מבני משק וחקלאות ולצורך תוספות למבנים לשימור. התוכנית מעדכנת את רשימת השימור עבור נכסי התרבות המבניים והנופיים שבשטח. לצד זאת, נערכת התוכנית לשינויי התנועה והתשתיות המשמעותיים הצפויים במרחב .

ברקע הדברים יש לציין שלמרות גודל השטח של ביה"ס, מקווה ישראל אינה פועלת כישות מוניציפאלית עצמאית שוות ערך לעיר. הסטטוס שלה כ"שטח גלילי", משמעו שהאחריות על המקום היא של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ת"א, בראשותה של דניאלה פוסק. הכנת תוכנית המתאר ארכה שנים, וקדמה לה תוכנית אב לא סטטוטורית שאושרה ע"י הוועדה המחוזית ב-2016. שתי התוכניות הוכנו ע"י צוות מתכננים בראשות האדריכל צדיק אליקים.

לדברי מתכננת מחוז תל אביב במינהל התכנון, ד"ר אדר' חוה ארליך: "אחד התפקידים החשובים שלנו במחוז הוא לשמור על השטחים הפתוחים במרכז הארץ ההולך ומצטופף. התוכנית משקפת איזון בין צרכי החינוך במקווה ישראל, לבין הצורך להשיב לציבור את הנגישות לשכיות החמדה שבלב הכפר ולשטחים הפתוחים שסביבו".