העיירה הציורית בשווייץ שבילה בה חודש וספר הניהול שהוא לא זז בלעדיו: ההמלצות של דב מורן

למה ווייז היא האפליקציה האהובה עליו ומה ריגש אותו ב"על העיוורון" • מדור חדש

דב מורן / צילום: תמר מצפי
דב מורן / צילום: תמר מצפי

דב מורן (66), בזוגיות ואב לארבעה, גר בכפר סבא. מנהל שותף בקרן Grove Ventures, קרן הון סיכון המובילה בהשקעות בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים וביזמים ישראלים פורצי דרך. ממציא הדיסק און קי ומי שמכר את חברת אמ-סיסטמז לסאן-דיסק ב-1.6 מיליארד דולר, כותב הספר "100 דלתות", ונגן תופי קונגוס בלהקת "מועד ד'".

ספר הניהול שהשפיע עליי

"גלגל התנופה"
של ג'ים קולינס. היו שם תובנות שפתחו לנו, צוות ההנהלה של M־Systems, את העיניים. הנושאים של תרבות חברה, DNA, יעדים ומטרות הפכו לחלק מהסלנג והיוו חלק מהכלים שלנו להביא את החברה ממכירות של 45 מיליון דולר בשנת 2001 למכירות של למעלה ממיליארד דולר בשנת 2006 (בה נמכרנו ל-SanDisk).

אפליקציה ששינתה את חיי

ווייז
בטח שווייז. פתאום ידעתי להגיע ממקום למקום, להעריך את זמן ההגעה (לפני שהפקקים קלקלו לחלוטין את תל אביב), לראות דרכים אלטרנטיביות, ועוד באפליקציה כחול-לבן. טוב בנשמה כל פעם שמפעילים אותה.

ספר שאהבתי

"על העיוורון"
של ז'וזה סאראמאגו הוא ספר שהיכה אותי בשוק. התיאור הריאליסטי של המגיפה (בדיעבד: סוג של נבואה). ההבנה הכואבת לנפש האדם. האנשים הקשים והאנוכיים ומנגד דמות אחת ערכית ואמיצה. וכשהספר מסתיים בניצחון הטובים והמגפה מתפוגגת -
זה אחד הרגעים המכוננים בחיי. הייתי בעננים כאילו שכל זה עבר עלי.

יעד בחו"ל לחופשה אולטימטיבית

וונגן בשוייץ
הזמן המתאים הוא ב-off season, כשכמעט אין שם אדם והטמפרטורה קרה אך לא מקפיאה, טרום השלג ואחרי הגשמים. זאת חופשה אחרת. עבורי זה היה זמן להיות לבד, לחשוב, לכתוב (כתבתי שם בחודש את הספר שלי), ללכת, למות על הנופים המדהימים. זאת לא "חופשה" לכל שנה אבל אני מאמין שאחת לכמה שנים כל אחד צריך לאסוף את עצמו לוונגן שלו. לתת לעצמו את החופש הזה של להיות רק עם עצמו וההרים.

וונגן בשוייץ / צילום: Shutterstock
 וונגן בשוייץ / צילום: Shutterstock

סרט שהשפיע עליי

Z
בגיל צעיר מאוד לקח אותי סבא שלי לקולנוע לראות סרט על רדיפת הקומוניסטים ביוון. לסרט קראו Z. הורי וסבי לא היו קומוניסטים, להיפך. בית ציוני אדוק. רויזיוניסטי. בגין, בגין, בגין... אבל הסרט הזה עורר בי את הערכים האלה של חירות ושיוויון והצורך להלחם בחוסר הצדק, בצביעות, בדיכוי. אני לא זוכר את תוכן הסרט, אבל התחושה הזאת של "למה הם עושים את זה?" נשארה לי עד היום כחוויה כואבת.