הרפורמה ברישוי עסקים: המשרד להגנת הסביבה יהפוך לחותמת גומי

"אם הרפורמה המתוכננת ברישוי עסקים תעבור כפי שהיא בתקציב הקרוב, היא לא רק תוסיף מנגנון בזבזני וביורוקרטי, אלא גם תפגע באינטרס הסביבתי והציבורי שאנחנו אמונים עליו, כך שלא נוכל להגן על הציבור מפני אתגרים סביבתיים ובריאותיים, באופן שיכול לעלות בחיי אדם". כך אמרה היום (ד') השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, בכינוס חירום שערכה עם ארגוני סביבה ועיתונאים, כדי להזהיר מפני כוונת משרדי האוצר וראש הממשלה לנטול סמכויות מהמשרד להגנת הסביבה במסגרת חוק ההסדרים. זנדברג יוצאת למאבק נגד הרפורמה בחוק ההסדרים, לאחר שניסיונותיו של המשרד להגנת הסביבה להידבר עם משרדי הממשלה ולהגיע להסכמות, עלו עד כה בתוהו.

מזה מספר שנים, נעשים ניסיונות "לנגוס" בסמכויותיו של המשרד להגנת הסביבה, ולהקל על הגופים עבורם הוא משמש רגולטור בהליך לקבלת היתרים, שבו נקבע עד כמה יכול מפעל או עסק לזהם. לאורך השנים, ניסיונות אלו לא צלחו, ואולם כעת מתכננת הממשלה החדשה מספר שינויים במסגרת הקמת רשות הרגולציה החדשה ובחוק רישוי עסקים, כך שמעל המשרד להגנת הסביבה יוצב צוות חיצוני, הכולל גם מומחים עסקיים, שישכרו בתשלום ללא הסכמי ניגוד עניינים, ויוכלו לעקר מתוכן את דרישות המשרד, למרות שתכליתן שמירה על בריאות הציבור וסביבה נקייה.

גופים מזהמים יקבלו הקלות

מי העסקים שיהנו מהרפורמה אותה מתכננת הממשלה? המשרד להגנת הסביבה אמון על פיקוח וקביעת מסגרת פעילות עבור עסקים שפעילותם כרוכה בזיהום אוויר וסביבה, ועלולה לסכן את הציבור. כך, למשל, תחנות דלק, שפעילותן המסוכנת יכולה להוביל לחדירת חומרים רעילים למים ולקרקע, ולפלוט חומרים מסרטנים לאוויר; רפתות ולולים או מטמנות ותחנות מעבר לפסולת - שם אמון המשרד להגנת הסביבה על מניעת זיהום אוויר, מניעת מפגעי ריח, ומניעת זיהומי מים וקרקע; ובין היתר גם מכבסות לניקוי יבש - שבפעילותן יכולות לפלוט חומרים החשודים כמסרטנים בסמוך לבתי מגורים.

בתחומים הללו, רישוי עסקים הוא כלי מרכזי של המשרד להגנת הסביבה להגן על הציבור מפני מפגעים סביבתיים ומזיהומי קרקע, מים ואויר. העסקים הקטנים והבינוניים שפועלים בתחומים הללו, נדרשים לעמוד בתנאים של מפרטים אחידים לכל סקטור, אותם קובע המשרד באופן רחב, שיאפשר להגן על הציבור ככל הניתן מפני השלכות שליליות של פעילותם של אותם עסקים. התנאים ברישיון העסק לא נקבעים אך ורק מתוך התחשבות בבריאות הציבור ובטובתו, אלא משלבים גם מנגנוני איזון כלכליים, והם נקבעים לאחר הליך הערות ציבור, במסגרתו מתקבלות הערות מנציגי הסקטור העסקי ובעלי עניין שונים.

למרות שמדובר בהליך סדור הלוקח בחשבון גם את האינטרסים הכלכליים של העסקים, המשרד להגנת הסביבה מזהיר כי כעת פועלת הממשלה להקמת ועדה שנוטלת סמכויות מקצועיות של המשרד תוך הפרטת שיקול הדעת המקצועי, באופן שיותיר את המשרד ללא סמכויות, אך כנושא באחריות לאסונות ולנזקים - באם יתרחשו. בתוך אותה ועדה, שלפי מנכ"לית המשרד גלית כהן, תהיה "מוטה בצורה קיצונית לאינטרסים עסקיים ותסתמך על יועצים פרטיים", למשרד להגנת הסביבה יהיה נציג אחד וקול אחד בלבד.

"אין לנו כוונה להשתתף בוועדה שבה אנחנו נציג אחד בלבד, והאינטרסים העסקיים נמצאים שם ברוב", אומרת כהן. "היועצים החיצוניים של הוועדה לא יהיו עובדי מדינה, למרות שאין בשוק יועצים שיכולים לתת מענה לנושאים הסופר מורכבים של המשרד להגנת הסביבה, במגוון רחב של התמחויות". אם לא די בהחלשת שומרי הסף, אז אותה ועדה תזכה לתקצוב ממשלתי - בעוד שהמשרד להגנת הסביבה סובל ממחסור כרוני בתקציבים ובכוח אדם, ומדילול לאורך השנים בכוח האדם שלו, בזמן שהמשימות נערמות, והאיומים הסביבתיים גוברים. "אם הרפורמה תעבור, לא נוכל לעשות את מה שמוטל עלינו", מסכמת כהן. "אנחנו נגיד לציבור בכאב לב: 'אנחנו לא יכולים להגן עליך'. אסור שזה יקרה".

 גלית כהן, המנכ"לית החדשה של המשרד להגנת הסביבה / צילום: לע"מ

למרות שהממשלה עוסקת בהפחתת "הנטל הרגולטורי והכלכלי" על העסקים, במשרד להגנת הסביבה מדגישים: הדרישות הרגולטוריות אותן מציב המשרד תכליתן הגנה לא רק על בריאות הציבור והגנה על הסביבה, אלא גם על כספו של הציבור. בעוד שתחנת דלק עליה מפקח הציבור תוכל לאחר הרפורמה ליהנות מהתרופפות בסטנדרטים הרגולטורים ולחסוך כסף, מי שישלם בסופו של דבר על אותה התרופפות - הוא הציבור, שבריאותו תיפגע. "אלו נזקים שיכולים להוביל לתחלואה ולתמותה, וגם לעלויות כלכליות כבדות - מעלויות חיצוניות שליליות ועלויות ישירות", אומרת זנדברג. "המומחיות לקביעת הסטנדרטים של מה שמותר לעסקים האלו, מה רמות החומרים המסוכנים שמותר להם להחזיק ולפלוט ומה המרחק מריכוזי אוכלוסייה, הם בסמכותנו. במצב של נזק, אנחנו נושאים באחריות. אנחנו לא נוכל לשאת באחריות המקצועית לנזקים, לתחלואה או לאסונות, אם אנחנו לא נהיה הגורם המקצועי שקובע את הסטנדרט".

"דברי ההסבר לחוק מגיעים מהתאחדות התעשיינים"

מי שדוחף את הרפורמה מצד הממשלה הוא סגן השר במשרד האוצר, אביר קארה. אך מדובר כאמור בשחזור של פרק בחוק ההסדרים שנכתב במהלך כהונת הממשלה הקודמת, וכלל את אותם סעיפים בדיוק. לפי כהן, במשרד האוצר ניסחו את החוק במשותף עם המגזר העסקי, עד כדי כך ש"דברי ההסבר לחוק מגיעים מהתאחדות התעשיינים, אנחנו מזהים את זה אחרי שיח של הרבה מאוד שנים".

למרות שברפורמה ישנם עוד פרקים שיפגעו בעבודתו של המשרד להגנת הסביבה, החלק במהותי ביותר לפי המשרד הינו כאמור נטילת סמכויותיו והעברתן לגוף חיצוני, באופן שייקח מהמשרד את הסמכות המקצועית בקביעת ההיתרים לעסקים, אך יאלץ את אנשיו לחתום על ההיתרים לבסוף, ולהוות מעין חותמת גומי לדרישות של ועדה שמורכבת מבעלי אינטרסים בעולם העסקי. יתר על כן, אם לדוגמה יתגלו מקרי זיהום של מפעלים או יתבצעו מחקרים חדשים שיגלו שחומר שפולט מפעל מסכן את הציבור באופן מידי ולכן יש לשנות תנאי היתר של מפעל - אותה ועדה תוכל להחליט שמדובר בנטל כלכלי כבד על אותו מפעל, ולדחות את יישום מנגנוני הפחתת הזיהום במספר שנים. במילים אחרות: הוועדה יכולה להחליט לחשוף את הציבור למפגעים בריאותיים וסביבתיים, אילו תחליט שמדובר בצעד המאוזן עם האינטרס הכלכלי של העסקים המזהמים.

למרות שבמשרד להגנת הסביבה משמיעים כעת קול זעקה בנוגע לרפורמה שתעקר את המשרד מסמכויותיו, במשרד ויתרו מראש על כמה דברים. ראשית כל, למרבה הפלא, במשרד לא מסרבים להקמת "ועדה מייעצת" שתוקם מעל המשרד, ככל שלאותה ועדה לא תהיה סמכות סופית בקביעת ההיתרים, והיא תוכל לכל היתר לייעץ. זאת, למרות שאותה ועדה, גם ללא ניטלת הסמכות הסופית, יהיה משקל בהליך גיבוש ההיתר, באופן שיכול להפעיל לחץ של גורמים עסקיים וממשלתיים על הדרגים המקצועיים של המשרד להגנת הסביבה, שיאלצו להסביר עצמם מול גורמים חסרי הבנת עומק בנושא עליו המשרד אמון.

אותו מנגנון שיהווה מעין פורום 'שימוע', מיותר במהותו, בשל הפרוצדורה הקיימת כיום. כבר היום, לגופים העסקיים ישנה הזדמנות רחבה לשטוח את טענותיהם באופן ישיר מול המשרד להגנת הסביבה ונציגם, ולהוות חלק פעיל במהלך גיבוש ההיתר, תוך הצגת חלופות לטכנולוגיות (BAT) אותן דורש המשרד. האישורים שמעניק המשרד להגנת הסביבה לעסקים בנוגע לרמות הזיהום שמותר להם לפלוט, אינם פרי דימיונו. להפך: הם צמודים לרגולציה של האיחוד האירופי וה-OECD, וכוללים 'בילד אין' את האינטרס הכלכלי. לכן, לא ברור מדוע מסכים המשרד להגנת הסביבה מלכתחילה להציב את נציגיו בפורום רחב שידרוש מהם תשובות באשר להליכים מקצועיים עליהם הוא אמון, מצב שהוא חסר תקדים.

זוהי, אגב כך, רק רפורמה אחת הנוגעת למפרטים בחוק לרישוי עסקים, אך בחוק ההסדרים ישנם גם פרקים שתכליתם לעקר עוד יותר את עבודתו של המשרד להגנת הסביבה מתוכן, ולאפשר מנגנון השגה להיתרים גם עבור גופים גדולים ופרוייקטי תשתית דוגמת אסדות גז. על כך, לא דיברה היום השרה להגנת הסביבה, אך ככל הידוע ל"גלובס", גם בנושאים הללו אין כל התקדמות מול משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, שעומדים על דרישתם להפריט את סמכויות המשרד למשרדים אחרים.

השאלה המתבקשת, בעת שבה הממשלה מנסה לפגוע בסמכויותיו של המשרד להגנת הסביבה, היא האם השרה תצביע נגד הצעת התקציב בממשלה. על כך, סירבה זנדברג לענות באופן ישיר, אך ייתכן שבתשובתה ישנו איום מרומז. לדבריה, "הסיבה שאני מרימה את הדגל עכשיו היא שיש לנו זמן לשנות. השינויים שאנחנו מבקשים הם שינויים נדרשים שאפשר להתכנס סביבם. אנחנו רוצים להעביר את התקציב טוב ונכון. אני לא רוצה לקפוץ לסוף התהליך, אני מאמינה בהידברות מקצועית לטובת האינטרס הציבורי. אני רוצה שייכנסו השינויים שאנחנו דורשים, ולהצביע בעד התקציב".