מכרז | דעה

השיקולים המנחים של משרדי הממשלה לא יכולים להיות רק חיסכון כספי

מקרה מכרז הלחם בצה"ל מוכיח כי יש פעמים שהמכרז כשר למהדרין, אך בצידו מחיר חברתי כבד ופגיעה באוכלוסייה חלשה בפריפריה • אסור לנו להשלים עם הדבר

מאפייה / אילוסטרציה: Shutterstock, StudioRoehl
מאפייה / אילוסטרציה: Shutterstock, StudioRoehl

מכותרת עיתון גלובס מיום א' 25.7.21 (כתבתו של אבישי גרינצייג) "כך רשמה מאפייה מרחבית הכנסות של מיליונים מצה"ל - למרות שהפסידה במכרז" - ניתן לחשוב שמדובר בטייקון רב עוצמה שהצליח "לעבוד" על צה"ל החזק ולהוציא מיליוני שקלים שלא כדין.

אז, להלן העובדות: אותו "טייקון" המכונה מרחבית - היא המאפייה המרחבית בקריית שמונה, שבמשך שנים רבות סיפקה לצה"ל מוצרי לחם, כולל סיכון חיי העובדים בתקופת שהיית צה"ל בלבנון.

וזו השורה התחתונה בסיפור מכרז הלחם של משרד הביטחון - מערכת הביטחון תחסוך בשנה כ-2 מיליון שקלים, המאפייה ככל הנראה תיסגר ו-120 עובדי המאפייה, כולם תושבי קריית-שמונה, ילכו הביתה.

כעת ישפוט כל אחד מהקוראים אם זוהי תוצאה טובה ומוצדקת להליך משרד הביטחון, שאכן נקבע ע"י בית המשפט כהליך תקין וחוקי.

משרד הביטחון אינו גוף פרטי. ניתן לציין לזכות מינהל הרכש של המשרד, בראשות אבי דדון, כי הוא מוביל לאורך שנים העדפת תוצרת הארץ במכרזים. אולם במקרה המאפייה המרחבית ומכרז הלחם, התוצאה מבחינה ציבורית היא קשה וההצדקה הכלכלית מפוקפקת.

זאת, לאור העובדה שהוצאת מתחרה מרכזי מהשוק תביא כמעט תמיד להעלאת המחיר ולכן, גם החיסכון המזערי של כ-2 מיליון שקלים לשנה, יביא כנראה לעליית מחירים בטווח הארוך.

כמנכ"ל משרד הכלכלה פניתי בהנחייתו של השר לשעבר עמיר פרץ, למשרד הביטחון בבקשה לבדוק את טענת מאפיית קריית שמונה, לפיה המחיר שהגישו המתחרים הגדולים הינו מחיר הפסדי, שמטרתו סגירת מאפיית קריית שמונה והוצאתה מהשוק. לזכותו של משרד הביטחון ייאמר כי מנכ"ל המשרד, אמיר אשל, הסכים לדחייה של מספר חודשים במימוש המכרז (ולכן, ה"הפסד" של 10 מיליון שקלים שבכותרת המאמר היה בידיעת משרד הביטחון).

התוצאה של המכרז, החוקי למהדרין, היא אומללה

בבדיקה שערכנו במשרד הכלכלה, באמצעות רשות התחרות, התברר שהמחיר שהציעה המאפייה הגדולה שזכתה במכרז היא כמחצית מהמחיר שנקבע לאותו מוצר (לחם אחיד פרוס) בוועדת המחירים המשותפת למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה.

כלומר, הציבור הישראלי משלם פי 2 מהמחיר שמשלמת מערכת הביטחון עבור אותו מוצר. הפער נראה לי על פניו מוגזם ובמענה לשאלתי קבעה ראש רשות התחרות כי הפער הוא אכן בלתי סביר.

כלומר, קיימות לתפיסתי רק שתי אפשרויות - או שהמחיר שהוצע למערכת הביטחון הוא הפסדי ולכן נועד להוציא את מאפיית קריית שמונה מהשוק או שהמחיר שנדרש מוועדת המחירים הוא מוגזם וכל אזרחי ישראל משלמים לאורך שנים על הלחם האחיד יותר מהנדרש, או במילים אחרות, מסבסדים את החיסכון של מערכת הביטחון.

בכל מקרה, לתפיסתי התוצאה של המכרז, החוקי למהדרין, היא אומללה - חיסכון מינימלי למערכת הביטחון וסגירה כמעט ודאית של המאפייה בקריית שמונה ו-120 עובדים מובטלים.

על רקע זה, ראוי להזכיר את פעולתו של יצחק רבין ז"ל שכשר ביטחון הורה לצה"ל להעביר את כביסת החיילים למכבסה בשדרות, מתוך תפיסה שכך נכון לעשות כדי לחזק את שדרות.

חומר למחשבה למי שמאמין שמכרז מסודר וחוקי הוא חזות הכל.

לסיכום, ראוי שגופים ציבוריים יתנהלו ביעילות, אולם השיקולים המנחים לא יכולים להיות רק חיסכון כספי, כשבצידו מחיר חברתי כבד ופגיעה באוכלוסייה חלשה ובפריפריה.

הכותב הוא מנכ"ל משרד הכלכלה היוצא

צרו איתנו קשר *5988