ביטול החל"ת לא עוזר: עלייה באבטלה במחצית הראשונה של יולי

במחצית הראשונה של יולי עלה שיעור האבטלה הרחב ל-9% לעומת 8.8% במחצית השנייה של יוני - מה שמסמן את הקושי של מובטלי הקורונה לחזור לשוק העבודה • לאומי: "מספר המובטלים לעומת המשרות הפנויות הוכפל - אתגר לקובעי המדיניות"

לשכת התעסוקה ת"א / צילום: שירות תעסוקה
לשכת התעסוקה ת"א / צילום: שירות תעסוקה

אכזבה מנתוני התעסוקה למחצית הראשונה של חודש יולי, שאומדים לראשונה את מצב במשק ללא מודל החל"ת שהגיע לסיומו בסוף יוני. שיעור האבטלה הרחב עלה ל-9%, לעומת 8.8% במחצית השנייה של חודש יוני - כך לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו היום (ב').

מדובר ב-383 אלף בני אדם שלא משתתפים בכוח העבודה, שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בגלל משבר הקוורנה, וזאת לעומת כ-150 אלף מובטלים ערב המשבר. יחד עם זאת, הנתונים הסופיים עוד צפויים להתעדכן בהמשך, ומוקדם להסיק אם סיום מודל החל"ת היה מוקדם מדי.

סיום מודל החל"ת תמך במתן תמריצים לעבודה, וחידד את בעיית התמריץ נוכח רמה גבוהה של כ-130 אלף משרות פנויות שאינן מאוישות. לפי דוח המדיניות המוניטרית של בנק ישראל, "התייעלות החברות עשויה לייתר חלק מהמשרות שאבדו במשבר, כך שחלק מהבלתי מועסקים יידרשו כעת להסב את כישוריהם. אבל זה לוקח זמן ומאט את ההתאוששות של שוק העבודה, שנשרך מאחורי ההתאוששות הכלכלית".

לדברי מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, ויקטור בהר: "ראשית יש לזכור כי מדובר בנתונים שאינם מנוכי עונתיות וייתכן שלתחילת חופשת הקיץ ביולי היתה השפעה עליהם. לכאורה, ביטול דמי האבטלה לעובדים בחל"ת בתחילת חודש יולי לא הפחית את שיעור האבטלה הכולל בשבועיים הראשונים של יולי, אך יש לזכור שחלק גדול מההשפעה ניכר כבר בנתוני השבועיים הקודמים, כששיעור האבטלה ירד ל- 8.8%. כלומר העובדים בחל"ת לא המתינו עד להפסקת התשלומים בפועל, אך ככל הנראה אם אלו לא היו מופסקים, הם לא היו ממהרים לשוב למעגל העבודה.

"תשלומי האבטלה לעובדים בחל"ת עיכבו את ירידת האבטלה, אך הם לא הגורם היחיד שהשתנה בשוק העבודה בתקופת הקורונה, ולכן ביטולם לא צפוי להחזיר את הדברים לקדמותם. אנו רואים תמונה דומה גם במדינות נוספות בעולם: ביקוש גבוה לעובדים, ומנגד שיעורי אבטלה גבוהים. כלומר, יש פער בין דרישות העובדים מהתפקיד, ולא רק במונחי שכר, לבין התפקידים שהשוק מציע כרגע. ייתכן שהתקופה הארוכה בה היו בחל"ת גרמה לשינוי התנהגותי בקרב העובדים, שינוי בראיית הקריירה שלהם, וייתכן שנראה גם לא מעט עובדים שהיו על סף פרישה שיחליטו לוותר על החזרה לשוק העבודה".

"התאוששות 'דלת תעסוקה'"

התרחבות הפעילות הכלכלית בחודשים האחרונים הביאה אמנם לעליית הביקוש לעובדים, אבל המעסיקים נתקלו בחלק מהענפים במחסור חמור בעובדים, בעיקר בענפי שירותי האירוח והאוכל שם שיעור המשרות הפנויות עלה ברבעון השני לרמה חריגה של 14%.

אגב, העלייה המשמעותית ביותר במספר המשרות הפנויות הייתה במחוזות תל אביב והמרכז, בהם ישנו ריכוז גבוה של משרות בענפים בהם קיים מחסור בעובדים.

לדברי גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי: "היחס בין מספר המובטלים למספר המשרות הפנויות הוכפל מאז המשבר - וקובעי המדיניות יידרשו לספק לכך מענה. המשק מתאושש ממשבר הקורונה, אך קצב יצירת המשרות הנוכחי אינו מספיק בכדי לקלוט את מלוא הגידול העודף באבטלה, שנגרם כתוצאה מהמשבר.

"מדובר בהתאוששות 'דלת תעסוקה', שמהווה אתגר לקובעי המדיניות הכלכלית, אשר יידרשו לספק לו מענה, דרך סיוע מסיבי ויעיל בהכשרת המובטלים והתאמת כישוריהם לאלו הנדרשים על ידי השוק, וגם דרך עידוד והאצת הפעילות הכלכלית במשק, בכדי להביא להתאוששות שוק העבודה מוקדם ככל שניתן", לפי בפמן.

באגף הכלכלנית הראשית באוצר מסבירים כי קצב התאוששות התעסוקה מאט ככל שההתאמה בין כישורי המובטלים למשרות הפנויות פוחתת. תוצאה זו נובעת מההנחה שהירידה במידת ההתאמה מייקרת את עלות החיפוש הן לפירמות והן למובטלים. כתוצאה מכך, הפירמות מפחיתות את מספר המשרות הפנויות, ואילו המובטלים מגיבים בהפחתת אינטנסיביות החיפוש.

צרו איתנו קשר *5988