ענף התשתיות והבנייה הציבורית זקוק לכלי מהיר ליישוב סכסוכים

המחלוקות וההליכים הרבים, הקיימים ברבים מהפרויקטים, הם בעלי מאפיינים ייחודיים, המחייבים הקמת מוסד ייעודי ומומחה בתחום שיישב את המחלוקות במהירות האפשרית, וישמש "אחזקה מונעת" במהלך ביצוע הפרויקט

סכסוך / צילום: Shutterstock
סכסוך / צילום: Shutterstock

ענף התשתיות והבניה החוזית (הציבורית) הוא קטר של כלכלת ישראל - כפי שהוא מוביל כלכלות בעולם כולו ובשנים האחרונות הוא נהנה מהשקעות מדינה אדירות בהיקף של כ-35 מיליארד שקל לשנה. אנחנו אחרי אישור תקציב הממשלה הבא כאשר סכום זה ממשיך לזנק משמעותית. הפלא הזה, שנהנה מהשקעות עתק ומשפיע על חיי היום יום שלנו מגני ילדים, בתי ספר, אולמות ספורט ועד למדרכות, כבישים ורכבות, סובל, בניגוד לכל רציונל כלכלי, מהמון חסמים וכשלים שאת רובם יכולים וצריכים הממשלה ומזמיני העבודה הרבים מטעמה לשחרר ולתקן. אותם החסמים וכשלים מייקרים באופן מיותר את עלויות הביצוע והפרויקטים ופוגעים בין היתר, בתחרות, יעילות, והפריון בתחום הזה - שמתגלגלים לכיס הציבורי. כתוצאה מכך, מחזיק אותו קטר של כלכלת ישראל, שהוכיח עצמו בתקופת הקורונה, בתואר המפוקפק ענף בסיכון גבוה .

אחד הכשלים העיקריים בענף התשתיות והבניה החוזית הוא הסכסוכים וההליכים המשפטיים הרבים בו, בהיקף של מיליארדי שקלים בכל שנה, שטומנים בחובם נזקים למשק בהיקפי ענק שעד היום איש לא בחן, למזמין העבודה הציבורי, לקבלן ולציבור שאותן תשתיות אמורות לשרת.

המחלוקות וההליכים הרבים, הקיימים ברבים מהפרויקטים (זו תופעה גלובלית), הם בעלי מאפיינים ייחודיים, המחייבים הקמת מוסד ייעודי ומומחה בתחום שיישב את המחלוקות במהירות האפשרית, וישמש "אחזקה מונעת", במהלך ביצוע הפרויקט באמצעות כלים ומנגנונים מגוונים (בוררות, גישור, גישבור). תיקון הכשל הנ"ל יתרום רבות, בטווח הקצר, ליעילותו של הענף, למקצועיות שלו, יגדיל את התחרות ויפחית באופן משמעותי, את הסיכון בו. כפועל יוצא ישיב לעצמו הענף את האמון ואת ההתעניינות של הבנקים והמשקיעים בקבלנים הבונים ומפתחים את הארץ ובסוף, יוזלו כך עלויות המימון והבנייה שמגולגלים בסופו של דבר לכיס של כל אחד מאיתנו.

הקמת מוסד בוררים כזה תואם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה משנת 2009 שלפיה, המדינה לא יכולה להדיר עצמה משימוש בהליכי בוררות שהיא צד להם, בין היתר, משום שהיא עצמה מעודדת מתדיינים אחרים לפעול ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט וראוי שתנהג באותו האופן. מה גם ששליטה מסוימת בזהות הבורר והיצירתיות המתאפשרת בהליך, יכולים לתת מענה טוב יותר לצרכים הנגזרים מהמאפיינים המיוחדים של המדינה כבעלת דין. לא ברור מדוע עד היום לא נעשה שימוש מוסדר בכלי המשמעותי הזה.

הניסיון של שימושים בהליכי גישור ובוררות בענף הבנייה והתשתיות מלמד שזהו הזמן הנכון לבחור בפתרון כזה כקבוע לאור השקעות האדירות שיושקעו בעשרות השנים הבאות בתשתיות שיתמכו בזינוק הנדרש בהיקף הבנייה לדיור בכל הארץ. המדינה היא בעלת האינטרס המובהק וצריכה לקדם הפעלת מוסד ייעודי ליישוב המחלוקות שיתמחה בתחום התשתיות והבניה החוזית ויטפל באופן היעיל והחסכוני ביותר בריבוי המחלוקות בענף שהיא צד להם ואולי אף תפעל כך לשכנע את הנחיצות במוסד כזה גם בקרב יזמים וקבלנים בשוק הפרטי. באופן הזה, לצד הפעולות הנוספות ההכרחיות של הפחתת וקיצור הליכים ביורוקרטיים, שאת חלקן היא כבר מבצעת, תייצר הממשלה ודאות לכל הגורמים הרלוונטיים, תפחית את הסיכון הענפי, תאיץ ותפרה את הביצוע ולבסוף, תהנה יחד עם הציבור מהפירות שלו.

הכותב משמש משנה למנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ ומנהל אגף התשתיות והבנייה החוזית בה

צרו איתנו קשר *5988