מנכ"ל האוצר: "הדיון על מה נעשה אם יהיה סגר הוא כמו דיון על מה יקרה אם ננחת על הירח"

לגבי חברות התעופה אומר בלינקוב: "אנחנו לא נתמוך בהם ללא סוף" • עוד אמר כי הוא מעריך שלא נחזור למודל החל"ת, ומתח ביקורת על חלק מהצעדים שהממשלה הקודמת נקטה: "הפעם הממשלה והאוצר לא יפעלו מתוך פאניקה"

רם בלינקוב, מנכ"ל משרד האוצר / צילום: דוברות משרד האוצר
רם בלינקוב, מנכ"ל משרד האוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

"הדיון על מה נעשה אם יהיה סגר כללי זה כמו לדון בשאלה מה יקרה אם ננחת על הירח. אני כל-כך רחוק מסגר כללי, שאין שום סיבה שאני אדון במה שיקרה אם. אני לא אדון בדברים שלא נמצאים על הפרק" - כך משיב היום (ה') מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, לשאלה האם משרד האוצר נערך לאפשרות שיהיה סגר כללי על המשק.

לדברי בלינקוב, "צריך לנסות למצוא את הדרך לחיות בשגרה לצד הקורונה. מוקדם מאוד בשביל להתחיל לדבר על סגר. הממשלה נוקטת צעדים ותצטרך לנקוט צעדים נוספים, והם כאלה שיכולים לעצור את מגמת ההתפשטות של נגיף הקורונה, בתקווה שכמות המתחסנים תגדל. אנחנו נעמיד לטובת משרד הבריאות את האמצעים להתמודד עם המצב". 

על רקע העלייה בתחלואה, המגבלות החדשות שהוטלו על המשק, בהם יישום התו הירוק והרחבת חובת הבידוד לשבים מחו"ל, ובעיקר על רקע הדיבורים הגוברים על הצורך בהטלת סגר, מבקשים במשרד האוצר, תחת הנהגתו של שר האוצר אביגדור ליברמן, לשגר אותות הרגעה למשק.

המסר של האוצר לציבור היום הוא "אין דיבור על סגר", והמטרה היא להימנע מסגר. על הקרע הזה מבהיר בלינקוב כי האוצר גם לא מתחיל להיערך "ליום שאחרי", ובמשרד לא בונים תוכנית מגרה לסיוע למשק למקרה הצורך. "אין היערכות במשרד האוצר, מכיוון שלא ניכרת האטה כלשהי במשק, להוציא סקטורים מאוד מסוימים. התיירות הנכנסת, על כל ההשתרשרות שלה, תצטרך למצוא דרכים על-מנת לגוון את מקורות התעסוקה, כיוון שאנחנו לא רואים מצב שהקורונה תיעלם מחר בבוקר". 

"סגר הוא פתרון קל אך מזיק" 

על רקע התכנסות קבינט הקורונה והצעדים הננקטים בימים אלה כדי לרסן את התפשטות הנגיף, עולה פעם אחר פעם השאלה מה יעשו באוצר במקרה של סגר כללי ואיזו תמיכה כלכלית יעניקו למשק - האם יעניקו שוב מענקים לעסקים ובאיזו מתכנות ומה יוארך מודל החל"ת.

בשיחה שערך היום (ה') עם כתבים כלכליים, הבהיר בלינקוב פעם אחר פעם כי אין היערכות ספציפית לסגר, שכן במשרד האוצר סבורים כי מדובר בפתרון גרוע מאוד להתמודדות עם התפשטות הנגיף. "המערכת מאוד מיומנת, ואנחנו עושים בשבועות האחרונים הכנה על סמך הפקת לקחים מהשנה וחצי האחרונות. ככל שנצטרך, נדע להגיב בצורה מהירה. בדרג המקצועי מקיימים התייעצויות בצורה רציפה איתי, ובאופן רצוף עם השר, אבל כרגע אין צורך להכין צעדים ספציפיים", אמר בלינקוב.

בלינקוב הוסיף כי "סגר הוא פתרון קל אך מזיק, ואנחנו ממש לא רוצים בשלב הזה להשתמש בפתרון הזה, כי זה פתרון של מי שלא רוצה להתמודד. הנזקים שסגר עושה מבחינה כלכלית ונפשית הם נזקים קשים ביותר, וצריך לנקוט את כל האמצעים להימנע מסגר. כמובן שאם המצב יחריף בצורה משמעותית, אז לא יהיה מנוס, אבל אנחנו לא שם באוגוסט, ואם בספטמבר התחלואה תגדל, נראה מה לעשות.

"מבצע החיסונים לדעתי ישיג את מטרתו ויגביל את המשך התפשטות הנגיף. מוקדם מדי לדון בשאלת הסגר. כולם אוהבים לדבר על הסגר, אבל גם שר הבריאות התבטא שסגר זה פתרון קל שיש בצדו נזקים קשים. אנחנו חושבים שהקורונה כאן להישאר, והמשק צריך לחיות לצדה". 

"מעריך שלא נחזור לחל"ת" 

לשאלה האם בכוונת האוצר להחזיר את מודל החל"ת במקרה שיתממש התרחיש הגרוע של הטלת סגר, השיב בלינקוב כי "למודל החל"ת יש יתרונות וחסרונות. באופן שבו הוא בוצע בצורה גורפת, בצורה שמתמרצת אי-חזרה לעבודה, אני מעריך שלא נחזור אליו. כיצד נחזור אם בכלל? אנחנו נשקול, אבל בצורה הזאת שמישהו קבע כלל שלא נשקל כמו שצריך מראש - לא נחזור. תוכנית החל"ת עשתה הרבה דברים טובים והרבה דברים רבים גרועים. אנשים סירבו לחזור לעבודה עסקים נפגעו, מוסר העבודה נפגע, ולא נחזור לזה".

בלינקוב התייחס גם לשאלה האם יש מספיק יתרה בקופסאות הקורונה כדי להתמודד עם סגר נוסף ועם הנזקים הכלכליים שהוא גורם (היתרה בקופסאות הקורונה עומדת כעת על כ-4 מיליארד שקל), והשיב: "אני מציע לא לעורר פאניקה. כרגע לא צריך אפילו חצי מיליארד שקל. המשק כמעט רותח, הצריכה הפרטית גואה, והשוק בצמיחה כשהמשק בפעילות מוגברת, ורואים את זה בהכנסות ממסים, אז אין צורך בהערכות ובתקציב".

לדברי בלינקוב, הפעם הממשלה והאוצר לא יפעלו מתוך פאניקה, אלה כל צעד יישקל. בדרך מתח בלינקוב ביקורת על חלק מהצעדים שהממשלה הקודמת נקטה. לדבריו, "הפאניקה" שהייתה במהלך השנה שעברה הובילה לכך שהמדינה רכשה 15 אלף מכונות הנשמה חדשות, שרובן שוכבות במחסנים או נמכרו בחו"ל, וכן כמויות של תרופות שאין בהן צורך.

"אני לא אבקר את כל השנה וחצי האחרונות, אבל אותי כאזרח מאוד מקומם שהמדינה רכשה מעל 15 אלף מכונות הנשמה, וחלק מהכמות אומנם שימשה להחלפת מכונות ושדרוג, אבל ברובן לא נעשה שימוש, עד כדי כך התברר שחלק מהן נמכר לחזרה לחו"ל. אני לא יודע איך זה קרה, אבל בוודאי שחלק מהמקורות התקציביים שהוקצו למשרד הבריאות הוצאו לחינם. נרכשו הרבה מאוד חיסונים ותרופות, שחלקן מיותרות. אנחנו יכולים לספק תרופות למלריה לכל העולם, כי בשלב מסוים חשבו שתרופה למלריה מסייעת לטיפול בקורונה. אנחנו לא נחזור על צעדים פזיזים. נשתדל לעבוד לא תחת לחץ".

לשאלה מה הכוונות של הממשלה בנוגע לפתיחת שנת הלימודים הבאה, השיב בלינקוב כי "עמדת שר החינוך והבריאות כרגע היא ששנת החינוך תפתח כרגיל". 

"חברות התעופה יצטרכו להתאים את עצמן למציאות"

בלינקוב התייחס גם לטענות של חברות התעופה כי הצעדים שנוקטת הממשלה בניסיון לבלום את הקורונה עלולים להביא אותן לקריסה, ואמר כי "הנושא של חברות התעופה נמצא על השולחן. היום אנחנו מקיימים פגישה עם אל על, ובמקביל צוות של האוצר ייפגש היום או ביום ראשון עם החברות האחרות. אנחנו בוחנים את המצב, והוא לא פשוט. בכל מקרה, אני מעריך שחברות התעופה יצטרכו להתאים את גודלן לעולם המשתנה, בין אם נסייע להן ובין אם לא".

כפי שפורסם בגלובס, בחברות התעופה טוענים כי החלטת המדינה להרחיב את רשימת המדינות מהן יידרש בידוד לחוזרים תביא לנזק של עשרות מיליוני דולרים. בין היתר אמר גורם באל על לכתבת גלובס מיכל רז-חיימוביץ: "ניאלץ לעשות התאמות בכוח-האדם ותוכנית התייעלות עמוקה". 

בלינקוב התייחס לדברים ואמר כי המדינה לא תתמוך בחברות התעופה לנצח. "אנחנו מודעים למצב הקשה של חברות התעופה, וזה מצער וכואב, אבל לא נשב ונחזיק על חשבון הציבור מערכת כלכלית שלא מתאימה למציאות. המצב הזה יכול להימשך עוד חצי שנה, שנה ושנתיים - אז עד מתי אנחנו צריכים להחזיק אותן (את חברות התעופה, א' ל"ו)? ניפגש איתן, נשמע מה דעתן באופן ספציפי, אבל הן יצטרכו לעשות צעדים כדי להתאים את עצמן למציאות. שתי חברות התחייבו להנפקה - לגבי אחת כבר עבר המועד, והיא לא עשתה הנפקה; ולגבי השנייה המועד מתקרב, ולא נראה שהם הולכים להנפקה. זה לא ילך שאנחנו נהיה שותפים לכישלונות ולהצלחות שלהם. אני מודע למצוקה הגדולה, ואנחנו מקשיבים". 

"הדיבור על סגר פוגע בעסקים" 

מנכ"ל האוצר נשאל האם, חרף התנגדות האוצר, לא צריך להטיל בכל זאת סגר בספטמבר, חודש של חגים ומיעוט ימי עבודה. זאת, כחלק ממערכת "ניהול סיכונים", כדי שהמדינה לא תידרש להטיל סגר באוקטובר. בלינקוב השיב: "אני מכיר את הטענה הזאת, כי יש 6-7 ימי לימודים בספטמבר ועוד יומיים ימי עבודה. דעתי היא שאנחנו נגד סגרים, והדיבור על סגר מאוד מזיק ופוגע בעסקים שכבר היום מקבלים ביטולים להזמנות, ולכן אני מציע לא לעשות סגר גם בספטמבר.

"בתחילת המשבר שבוע סגר עלה מיליארדים רבים. מאז המשק ידע להתארגן, גם לעבוד טוב יותר בסגר, וגם למדנו שהוא מפצה את עצמו מאוחר יותר, אבל עדיין סגר הוא הרסני והוא דבר בלתי נסבל אחרי השנה הזאת. זה דבר קשה מאוד שבעיניי אין צורך להגיע אליו".

לשאלה האם יש צעדים נוספים שהממשלה צריכה לנקוט כדי להימנע מסגר, מלבד החלת הצו הירוק והרחבת חובת הבידוד ומבצע החיסונים החדש, ומה לדעתו ימנע כניסה לסגר, השיב בלינקוב: "הנבואה ניתנה לשוטים. ננקטו הרבה צעדים. אם הציבור יהיה ממושמע, זה יעזור. עטיית המסכות, התו הירוק, הקריאה להתחסן - כל אלה אמורים לסייע, אבל זה תלוי מאוד במשמעת של הפרט. אני מקווה שזה יועיל. פרופ' גבי ברבש אמר שהוא לא מבין מה קורה בבריטניה. זה בלתי מוסבר. להגיד שאנחנו מבינים הכול? ממש לא. אנחנו משחקים פה בהרבה אי-ודאות". 

"נכון לעכשיו אין סיבה לשנות את התקציב"

אי-הוודאות הזאת מתרחשת על רקע המשך בניית התקציב וחוק ההסדרים לשנים 2021-2022, אשר עבר השבוע בממשלה. בלינקוב נשאל האם הממשלה לא שוקלת לפתוח את התקציב ולהכניס אליו התייחסות גם לתרחיש של החמרה בהתפשטות הקורונה, שייאלץ השקעת משאבים שכרגע לא מוקצים לכך בתקציב הנוכחי.

"אנחנו מתוכננים ומאורגנים טוב מאוד, תוך כדי דאגה למשק", השיב בלינקוב. לדבריו, "נכון לעכשיו אין שום סיבה לשנות את התקציב. זה ברור שאם נגיע לקטסטרופות, ההנחות שלנו לא תתגשמנה, אבל מאינדיקציות כלכליות מהימים האחרונים אין לנו סיבה לחשוב כך. לומר שזה לא יתדרדר לא ניתן לומר בוודאות, אבל אני מעריך שאין סיבה לעשות שינוי כלשהו ממה שרק לפני ארבעה ימים אושר בממשלה.

"אנחנו לא נפעל תחת לחץ. כשפועלים תחת לחץ, ישראל מחזיקה היום את כמות כדורי המלריה הגדולה בעולם ואת כמות מכונות ההנשמה הגדולות בעולם".

צרו איתנו קשר *5988