סייבר | בלעדי

מקפריסין למרוקו: הכירו את חברת הסייבר ההתקפי שמרוויחה בגדול מהמהומה סביב NSO

קוואדרים מפתחת מערכת סייבר התקפית ולה מוטיבציות דומות לאלה של NSO, כלומר מערכת המאפשרת לרשויות ביטחון פריצה לטלפונים סלולריים ולמחשבים • בשבוע שעבר ביקרו נציגי קוואדרים במשרדי שירותי הביטחון של מרוקו במטרה למכור להם את מערכת האיסוף של החברה

סייבר / צילום: Shutterstock
סייבר / צילום: Shutterstock

באופן מפתיע, המרוויחות הגדולות מהתחקיר הבינלאומי על חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO, הן מתחרותיה. אחת מהן היא קוואדרים, שמפעילה מרכז פיתוח ברמת גן ומוכרת את מוצריה באמצעות החברה האם שלה הפועלת בקפריסין. לגלובס נודע כי בשבוע שעבר ביקרו נציגי קוואדרים במשרדי שירותי הביטחון של מרוקו במטרה למכור את מערכת האיסוף של החברה לממלכה.

לפי התחקיר, עליו עבדו 80 עיתונאים מ-17 כלי תקשורת ב-10 מדינות בהובלת אמנסטי ופורבידן סטוריז, רוגלת פגסוס שנמכרה NSO לממשלות בעולם שימשה לריגול אחרי עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומנהיגים, כולל נשיא צרפת עמנואל מקרון. 

המגעים בין קוואדרים למרוקו הבשילו בשבועות האחרונים, ונקבעה פגישה נוספת לעוד כשבועיים לתצוגת תכלית של המערכת. מרוקו ו-NSO מעולם לא הודו בשיתוף פעולה, אולם גם הדבר נכון, מרוקו עשויה להשתמש בקוואדרים בתור מערכת נוספת המאפשרת לה גמישות רבה יותר מזו של NSO - חברה שפועלת במסגרת הסכמי הייצוא הביטחוני ומוגבלת ביכולותיה לענות על כל דרישה של הלקוח.

קוואדרים מפתחת מערכת סייבר התקפית ולה מוטיבציות דומות לאלה של NSO, כלומר מערכת המאפשרת לרשויות ביטחון פריצה לטלפונים סלולריים ומחשבים. החברה פיתחה מוצר המאפשר לרשויות להתקין את הרוגלה באמצעות לחיצה של החשוד על לינק או על תמונה, אך לאחרונה פיתחה גם טכנולוגיה הדומה לזו של NSO: היכולת להתקין את הרוגלה על הטלפון ללא מגע, ועל ה"טיקט" הזה, היא משווקת את מוצריה בתקופה האחרונה. המערכת של קוואדרים זולה באופן מהותי מזו של NSO, וכאמור, היא גם אינה נתונה לרגולציה של משרד הביטחון בישראל.

פגסוס של NSO מעולם לא נחשפה במרוקו באופן רשמי, אך במהלך השנים פורסמו תחקירים על השימושים שעשתה הממשלה במערכת נגד עיתונאים ביקורתיים. אחת מפרשיות המשנה שנקשרו לחשיפת רשימת הטלפונים על ידי אמנסטי, גרמה לא רק לוויכוח מתוקשר בין צרפת לישראל, אלא גם למשבר דיפלומטי בין צרפת למרוקו. נשיא צרפת מקרון נאלץ להחליף את מספר הטלפון הסלולרי ולשנות את החתימה האלקטרונית שלו לאחר הדיווחים בעיתון לה מונד כאילו תוכנת פגסוס שימשה את שירותי הביטחון של מרוקו במעקב אחריו.

מרוקו הכחישה את ההאשמות ואף הגישה תביעת דיבה בצרפת ובגרמניה נגד הארגונים אמנסטי ופורבידן סטוריז. הדיון בבית משפט בפריז יחל בחודש אוקטובר. גם בדיקת משרד הביטחון הישראלי לא העלתה מסקנה כאילו NSO הייתה קשורה לפריצה לטלפון של מקרון או לניידים של שרים נוספים.

קוואדרים שומרת על חשאיות מירבית. אין לה אתר אינטרנט, ועובדיה אינם מזכירים ברשתות החברתיות כי הם עובדים בה. ברשת לינקדאין, מציינים העובדים כי הם מועסקים ב"חברת סייבר". אחת הסיבות היא העובדה שקוואדרים, למרות שמרכז הפיתוח שלה פועל מישראל, אינה כפופה לחוקי היצוא הביטחוני של אגף פיקוח יצוא במשרד הביטחון.

במקום למכור את מוצריה מישראל, כפי שעושה NSO ועוד כ-15 חברות ישראליות בתחום הסייבר ההתקפי, פועלת קוואדרים במשותף עם חברת מכירות קפריסאית בשם אינריץ' (InReach). על פי רשם החברות, אינריץ' היא גם בעלת מניות בקוואדרים הישראלית. אינריץ' מנוהלת בידי רועי גלסנברג ומצויה בבעלות כריסטוס שיאקליס וננאד גרוזדניק - כך על פי אתר המודיעין Intelligence Online.

שתי החברות הסתכסכו לאחרונה ומתדיינות ביניהן בבית משפט בלימסול מאז 2020. לפי הסכם שנחשף ב-Intelligence Online, קוואדרים ואינריץ' הסכימו ב־2017 כי אינריץ׳ תשלם 92% מההכנסות המשותפות על יצוא טכנולוגיות סייבר. אלא שב־2019 חדלה אינריץ' להעביר כספים לקוואדרים, והאחרונה גילתה כי אחד מבכירי אינריץ' אף פתח חשבון בנק בשווייץ והעביר לשם חלק מהכנסות הפעילות המשותפת, כך על פי Intelligence Online.

בכך שמשרד המכירות שלה פועל מקפריסין, יכולה קוואדרים ליהנות מגיוס מהנדסים ישראלים מנוסים מצד אחד, ולהעסיקם באזור הסיטי של רמת גן, ומצד שני, למכור את מוצריה באמצעות חברת "אופשור" הרחק מעיניו של משרד הביטחון. מעצם היותה משוחררת מרגולציה, יכולה קוואדרים, באופן תיאורטי, למכור גם לפרטים שאינם מדינות. בעבר מכרה קוואדרים את מוצריה גם לגאנה ולערב הסעודית.

עוד בעלי מניות נוספים בחברה הם אילן דבלסטין, לשעבר קצין בכיר ביחידות המודיעין של צה״ל, נמרוד רינסקי וגיא גבע.

מהחברה לא התקבלה תגובה.

ממשרד הביטחון נמסר: "מדינת ישראל אמונה על הפיקוח בכל הקשור לשיווק וייצוא של מוצרי סייבר מישראל, על פי חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני מ-2007".