מי צריך ועד כשיש רמטכ"ל? כך זכו גמלאי מערכת הביטחון בפנסיות מנופחות

אנשי הקבע שפרשו מצה"ל ב-2019 הצליחו להגיע בגיל 46 לקצבת פנסיה הגבוהה פי 2.3 מזו שקיבלו עובדי הוראה שפרשו לגמלאות בגיל 61. כך עולה מחוות הדעת החריגה שפרסמו השבוע ממלא מקום הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, והממונה על השכר קובי בר-נתן. התמונה העולה מהנתונים שפרסמו השניים מראה כי לא רק הצבא בולט בתנאי הפרישה החריגים שהוא מעניק לעובדיו. כל גופי מערכת הביטחון, המשטרה והשב"ס מעניקים לעובדיהם חבילות פרישה בשווי כספי גדול פי כמה מזה שמקבלים עובדי מערכת הבריאות, החינוך ויתר עובדי המדינה.

אחת התובנות שעולות מהנתונים האלה היא שהיעדר הייצוג וההתאגדות לא מנעה מעובדי זרועות הביטחון השונים להגיע לתנאי פרישה טובים בהרבה מאלה של שאר עובדי המגזר הציבורי, שזוכים לייצוג של וועדי עובדים וההסתדרות. חוות הדעת פורסמה לקראת הדיון בעסקה ל"הלבנת" הגדלות הפנסיה לאנשי הקבע בצה"ל, בין משרד האוצר למשרד הביטחון.

ההסכם, שנחשף לראשונה בגלובס, בא על רקע צורך דחוף של המדינה להשיב לעתירה לבג"ץ נגד הגדלת הרמטכ"ל (תוספת לפנסיה בגובה ממוצע של 9% שמקבלים כל משרתי הקבע עם פרישתם לגמלאות). מאחר שאין בסיס חוקי לתוספת, גנץ לוחץ להכשיר אותה באמצעות החלפתה בתוספת קבועה.

בעקבות חוות הדעת הזו, ישיבת הממשלה שהייתה אמורה לאשר את העסקה של גנץ וליברמן נדחתה ושעון החול של תוספות הרמטכ"ל אוזל. עד כה שופטי בג"ץ השיבו בחיוב לארבע בקשות של המדינה לדחות את הדיון בעתירה והחשש בממשלה הוא שאם ההסכם לא יעבור, ייתכן שתוספות הרמטכ"ל, שעלותן השנתית עומדת על מיליארד שקל, יבוטלו לאלתר.

עלות נוספת של מיליארד שקל

על-פי הסיכום שהושג בין ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הביטחון בני גנץ, תוחלף הגדלת הרמטכ"ל בתוספת של 7% לכלל הפורשים לגמלאות, כולל הפורשים שכבר אינם זכאים לפנסיה תקציבית (אך זכאים לפנסיית גישור עד לתחילת קבלת הפנסיה הצוברת). על התוספת האחידה הזו יוכל הצבא להעניק הגדלות נוספות של 3% ללוחמים ושל 4% למשרתים בתפקידים עורפיים חיוניים (דוגמת היחידה 8200) - כך שיזכו בסך הכול לתוספת של 10% ו-11% בהתאמה.

גרדוס ובר-נתן מזהירים כי אם ההסדר יאושר, הצבא יצליח להגדיל את תשלומי הפנסיה לאנשי הקבע אף מעבר למה שמקובל כיום, ומדגישים כי כבר היום 60% מתקציב הביטחון מיועדים לשכר, גמלאות ותשלומים שונים לנכי צה"ל ולמשפחות חללי צה"ל.
לסיכום חוות הדעת, כותבים השניים כי קבלת ההסכם המוצע "יהיה בה כדי להשית עלות עודפת של מיליארד שקל על תקציב המדינה, שהייתה יכולה להיות מופנית לשימושים אזרחיים, או לחילופין לצרכי ההתעצמות של מערכת הביטחון מול האיומים העומדים נגד מדינת ישראל".

גמלאי מערכות החינוך והבריאות מאחור

הנתון הבולט ביותר בחוות הדעת של בכירי האוצר הוא שווי חבילת פרישה ממוצעת של איש קבע - המגיע כיום ל-7.72 מיליון שקל - זאת לעומת חבילת פרישה בשווי 1.75 מיליון שקל בלבד שמקבל היום עובד מדינה "רגיל".

הסיבה לפער האדיר איננה רק גובה הגמלה, אלא העובדה שאיש הקבע צפוי לקבל את התשלום על פני 40 שנה ויותר לעומת עובד המדינה שיוצא לגמלאות כמעט 20 שנה אחריו. נציין כי בעבר היה מקובל הסדר שאיפשר לקזז חלקית את הגמלה ששולמה לגמלאי צה"ל שהחלו קריירה שנייה בשירות הציבורי, אולם ההסדר בוטל. הצעת האוצר להחזיר את ההסדר לא התקבלה, למרות שהייתה עשויה להביא לחיסכון המוערך במאות מיליוני שקלים לשנה.

אבל עיון בחוות הדעת הזו, מצביע שצה"ל איננו חריג. למעשה, כל העובדים בגופי הביטחון השונים זכאים לחבילות פרישה נדיבות במיוחד, בוודאי ביחס לעובדי המגזר הפרטי (שאינם מקבלים פנסיה תקציבית), אך גם בהשוואה לעובדי מדינה אחרים.
כך למשל, עובדים בגופי ביטחון מסווגים דוגמת השב"כ והמוסד מקבלים חבילת פרישה בשווי 7.1 מיליון שקל בממוצע - היקף זהה כמעט לזה של פורשי צה"ל. שוטר שיוצא לגמלאות יקבל במהלך תקופת הפנסיה שלו תשלומים בהיקף ממוצע של 5.42 מיליון שקל וסוהר יסתפק ב-4.68 מיליון. לעומת זאת, מורה יקבל בתקופת הפנסיה שלו מהמדינה רק 2 מיליון שקל וגמלאי של מערכת הבריאות יקבל 1.89 מיליון.

ההתאגדות פחות משתלמת?

הפער הברור בין עובדי גופי הביטחון השונים ועובדי המדינה הרגילים, בא דווקא על-רקע העובדה שהאחרונים מאוגדים ומיוצגים על-ידי וועדים, והראשונים לא.

בכל מאבקי השכר שניהלו, עובדי מערכת הביטחון, המשטרה והשב"ס הדגישו "אין לנו ועד". אך נראה כי היעדר הוועד, לא רק שלא פגע בהם, אלא אף סייע להם בכך שהפך את בכירי המערכת, כמו הרמטכ"ל והמפכ"ל למגויסים למען העובדים.

דוגמה בולטת לכך הייתה המאבק שניהלו בכירי המשטרה לקבלת תוספת בשל "היעדר יציבות תעסוקתית". בראיון למוסף G של גלובס, חשפה ניצב בדימוס גילה גזיאל, שעמדה בראש אגף משאבי אנוש במשטרה, פרטים על היקף המעורבות של פיקוד המשטרה בהשגת תוספת השכר לשוטרים ולגמלאי המשטרה. בין היתר סיפרה גזיאל כי לאחר שהאוצר התנה את ההסדר בהשגת חתימות של כ-95% מהמוטבים, הקימה המשטרה חפ"ק מיוחד ששלח שוטרים לבתיהם של גמלאי המוסד במטרה להחתים אותם על ההסדר.