"מוזיקאים רגילים לגלים בעבודה, שיש עבודה ושאין, אבל הבנתי שנכנסתי לגל ואני לא יוצא ממנו"

"כשאני מנגן בהפקה אני לא חושב על איך התאורן ירים את התאורה או איך המפארת תאפר את האמנים שמופיעים, כי יש במאי ואני סומך עליו. יש מי שמפיק את המופע. זה לא אני. אני בא ומנגן. כך זה גם בחיים. כולנו פה בהפקה של החיים. אנחנו לא המפיקים, אנחנו רק הנגנים. הקורונה הדגישה כמה אנחנו בתפקיד אזוטרי בחיים, ויש מישהו שהוא המפיק של החיים".

כך מסכם גלעד חזן, מוזיקאי יוצר ומורה לתורת המוזיקה המזרחית הקלאסית, את השנה וחצי האחרונות בחייו, בהן הוא מצא את עצמו ללא הופעות במשך שנה שלמה, ללא הקהל האהוב עליו וללא פרנסה. כעת, על רקע העלייה בתחלואה והחשש מסגר נוסף, הוא מרגיש שמה שלא יגיע, הוא ידע להתמודד.

"אני חושש מאוד ממה שיהיה, וזה ברור שיש חשש, אבל אנחנו התחשלנו וקיבלנו כבר את השיעור של איך זה להיות בבית פתאום לתקופה ממושכת ולהתמודד עם שגרה מסוג אחר. זה כבר לא מפתיע אותנו כמו בפעם הראשונה. העולם כולו עבר ועובר שינוי, וגם אנחנו", הוא אומר.

חזן, חוזר בתשובה, נשוי בשנית ואב לחמישה, מרגיש שהדרך להתמודד עם הקורונה היא להתגמש לפי האירועים הבלתי נמנעים שמגיעים אתה. וכך גם עם כל שינוי אחר. "אדם צריך להיות רך כקנה, ולא קשה כארז, להשתנות ולהתכופף עם השינויים ולא ללכת נגד. צריך לתת לזה לעבור ולהבין שהעולם משתנה והמציאות משנה. המסכות שכולנו עוטים, שינויי האקלים וכל מה שקורה בעולם היום - צריך לקבל את הכול, ולהבין שיש מהלכים גדולים מאתנו ויש מי שיודע מה שהוא עושה, המפיק".

הדרך לתובנה הזאת לא הייתה קלה עבור חזן. שנה וחצי אחורה הוא הופיע עם להקת טיפקס בזאפה את ההופעה שהייתה עתידה להיות ההופעה האחרונה שלו מול קהל למשך שנה שלמה, אבל הוא לא היה מודע לכך. "לפני הקורונה היו לי הופעות ברחבי הארץ, בשמחות, חתונות, אירועים פרטיים מופעים אומנותיים של להקות שהופעתי איתן וגם חומרים מקוריים שהלחנתי והופעתי איתן. ההופעה האחרונה שלי הייתה בזאפה הרצליה בטיפקס בפורים 2020, ואז שלחו את כולם הביתה. כל המופעים בוטלו. לא התרגשתי מזה במיוחד ולא פחדתי. מוזיקאים באופן כללי רגילים לגלים בעבודה, תקופות שיש עבודה ותקופות שאין, אבל פה בשלב מסוים הבנתי שנכנסתי לגל ואני לא יוצא ממנו. ברגע שזה נמשך התחלתי לפחד".

גם אשתו של חזן, אלומה, מוזיקאית, וההופעות של התזמורת שלה בוטלו כולם - כך ששני בני הזוג מצאו את עצמם ללא עבודה לתקופה מאוד ארוכה. המצב הזה שלח את חזן לעשות חשבון נפש עמוק. "המכה הגיעה אלי בדיליי, אחרי הסגר השני ואחרי חודשים ארוכים שהייתי בבית. זה העמיד אותי פתאום מול עצמי והתחלתי לשאול את עצמי שאלות קיומיות לגבי מה התכלית של כל מה שאני עושה בסופו של דבר. היה קשה למצוא משמעות בדברים הבסיסיים. גם ככה, בימי שגרה, להיות מוזיקאי בעידן החדש זה עניין וזו התמודדות בפני עצמה, בלי הקורונה. היום אין כבר יותר אלבומים והכל במדיה והצורה שבה אתה מוציא מוזיקה לעולם אחרת. יש הצפה של מוזיקה ברשת כל רגע. מי שגדל בניינטיס מוצא את עצמו צולל בבריכה הזאת שמלאה כוכבים, מנסה להרים את הראש מעל המים, ואז מגיעה הקורונה ואתה שואל את עצמך 'אז למה אני כאן?' הקורונה עשתה זרקור ענק סביב חוסר הוודאות שגם ככה היה קיים עבור מוזיקאים, והעצימה אותו".

חזן ענה לעצמו בינתיים שהוא כאן, כי המוזיקה בנפשו, ואז הוא התחיל לחשוב איך הוא מתפרנס. "אני מלמד מוזיקה המון שנים, אז התחלתי ללמד יותר ברשת, בזום. לא היה ביקוש כמו בימים רגילים, אבל אנשים התחילו ללמוד ברשת כי לא הייתה להם ברירה. בהתחלה זה היה מאוד מוזר עבורי, כי יש הבדל בין ללמד פנים אל פנים לבין ללמד בזום, וזה מוציא ממך המון אנרגיות, אבל עם הזמן אתה מתרגל. התחלתי גם לאפות עוגיות, מתוקים, בקלוות ועוגיות מרוקאית ולמכור אותן, אבל המוזיקה יותר חשובה לי וגם ההכנסה הייתה מאוד מצומצמת. התפרנסתי בעיקר מללמד".

קיבלתם סיוע מהמדינה? מענקים?
"כן. הסיוע של המדינה עזר לנו מאוד. לא תמיד זה היה בסכומים שאפשר לחיות מהם, אבל כל דבר כזה עזר לעבור עוד חודש".

גם כשהמשק נפתח, עולם התרבות נותר מאחור, ולקח זמן עד שהוא נפתח בחזרה וחזן יכול היה להופיע. כשזה קרה הוא שוב הבין למה הוא אוהב את עולם המוזיקה. "לקח זמן עד שעולם התרבות נפתח, אבל בחודשים האחרונים חזרתי להופיע בתזמורת האנדלוסית ובהופעות ואירועים פרטיים. זה היה מדהים לחזור לבמה. אני זוכר את ההופעה הראשונה שלי אחרי שנה שלא הופעתי ולא ידעתי איך להרגיש. להתחבר להגברה ולנגן זה היה כמו ילד שהתחיל את החיים מחדש. זו הייתה חוויה מדהימה לחזור להופיע. עצם זה שאתה מנגן פתאום מול קהל הייתה מחייה. היו לי הופעות כאלה בזום לייב במהלך השנה אבל זה לא אותו דבר. מוזיקה חיה וכלים אקוסטיים נועדו להישמע פנים מול פנים, ולא למצלמות".

בחודש האחרון חזן "עובד כמו משוגע", לדבריו. על רקע החשש מסגר, עולם התרבות כמרקחה. "הדיבורים על סגר גמרו לכולם להקדים הופעות ולקבוע מלא הופעות מעכשיו לעכשיו. החודש הזה עובדים כמו משוגעים כי כולם בהיסטריה לעשות כמה שיותר לפני הסגר. אנחנו לא יודעים מה יהיה, יש כל מיני שמועות ואף אחד לא יודע מה אמיתי, אבל השמועות כבר משפיעות לשני הצדדים, כי אנשים מבטלים הופעות ומצד שני המוזיקאים רוצים להופיע כמה שיותר כדי להתכונן לבאות. יש הרבה אי ודאות".

אתה חושב שהממשלה צריכה להתנהל אחרת כדי למנוע את ההיסטריה?
"אני לא חושב שהממשלה אשמה בכלום. הם כמו כולם, ואף אחד לא יכול לצפות מה יהיה. אי אפשר להקל ראש או להחמיר מדי בהתייחסות לקורונה, כי מעולם לא התמודדו במדינה עם דבר כזה. אז אי אפשר להאשים את הממשלה. אנשים חסרי אמונה מאשימים את הממשלה. כתוב באזור הקדוש 'אתה הוא עילת העילות וסיבת כל הסיבות'. אנחנו צריכים להתמודד עם מה שיש ולא לחפש אשמים".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il