משרדי עו"ד | בלעדי

כמה כסף מכניס עו"ד בממוצע לשעה לפירמה גדולה? הנתונים המסקרנים של הענף נחשפים

הפירמות חסכו על טיסות וצמצמו בתשלומי רווחה לעובדים, ההכנסות פר-שעה ירדו, אבל כמות העבודה עלתה משמעותית ואיתה הרווח של הפירמות • הנהנים הגדולים: "משרדי השמנת", אלה המונים יותר מ-70 עורכי דין • ניתוח גלובס של נתוני חברת פרסייס, המספקת שירותי ניהול כלכלי למשרדי עורכי דין

הפירמות הגדולות של עורכי הדין הגיעו לרווחי שיא בשנת הקורונה / אילוסטרציה: Shutterstock
הפירמות הגדולות של עורכי הדין הגיעו לרווחי שיא בשנת הקורונה / אילוסטרציה: Shutterstock

התפרצות מגפת הקורונה בישראל במרץ 2020 הביאה לסגר על המשק ולמשבר כלכלי מתגלגל. משרדי עורכי הדין נכנסו למגננה ונערכו לתמורות חדות: משרדים מהעשירייה הראשונה הודיעו על קיצוץ רוחבי בשכר, שותפי ההון לא ביצעו משיכות, הוצאות נדחו ונלקחו הלוואות. ההבנה הייתה כי את מרב הנטל יש לשים על הבכירים במשרד.

מה קרה בפועל? מבדיקת גלובס עולה כי הרוב הגדול של משרדי עורכי הדין לא נפגעו, חלקם אפילו הצליחו לשפר ביצועים. והשנה שבה פרצה הקורונה לחיינו, הביאה לעלייה ברווחים של פירמות עורכי הדין. המרוויחים הגדולים הם "משרדי השמנת", אלה המונים למעלה מ-70 עורכי דין.

הנתונים מושתתים על סקר שערכה חברת פרסייס המתמחה במתן שירותי ניהול כלכליים למשרדי עורכי דין ולחברות בתחום התכנון. פרסייס נוסדה על-ידי ניר ירושלמי בשנת 1995, והוא משמש בה כיום כשותף מנהל. בחברה מועסקים כ-270 כלכלנים - מרביתם (240) מועסקים בסניף תל אביב והיתר בסניפים בניו יורק ולונדון. החברה מספקת סיוע בבקרה ובניהול הכלכלי ובין לקוחותיה נמנים משרדי עורכי דין גדולים ומובילים.

לדברי רועי בן עמי, כלכלן, שותף וראש תחום עורכי דין בפרסייס, "לקח כחודשיים-חודשיים וחצי, עד שהמשרדים הבינו שלא צפויה פגיעה אמיתית, כי הלקוחות הגדולים שלהם לא נפגעו. הם התחילו להוריד את המגננות - לפרוע הלוואות שלקחו, החזירו את העובדים מחל"ת, החזירו שכר שהופחת".

ההכנסות: "הביאו" יותר כסף למשרד

במסגרת הסקר השוו מדדי ביצוע מרכזיים של 40 משרדי עורכי הדין לפי שלוש קטגוריות של גודל המשרד: משרדים שבהם למעלה מ-70 מעורכי דין (10), משרדים בינוניים עם 30-70 עורכי דין (15) ומשרדים שמוגדרים קטנים, עם עד 30 עורכי דין (15).
מהסקר עולה כי למרות שהמשק הצטמק בשנת 2020, הרי שההכנסה הממוצעת של עורך דין עמדה בשנת 2020 על 849 אלף שקל - עלייה של כ-2.5% בהשוואה לשנת 2019 אז עמדה ההכנסה על 828 אלף שקל לעורך דין.

מבחינת רווחים - אלה עלו, כך שכל עורך דין הכניס בממוצע 400 אלף שקל למשרד לעומת 344 אלף שקל בשנת 2019. את הרווחים הגבוהים ביותר רשמו בשנת 2020 המשרדים הגדולים המונים מעל 70 עורכי דין - עם רווח ממוצע של 450 אלף שקל לעורך דין.

המשרדים הקטנים רשמו את הגידול המשמעותי בשיעור הרווח - כ30% עלייה, מרווח ממוצע של 258 אלף שקל לעורך דין בשנת 2019, ל-335 אלף שקל בשנת הקורונה.

רועי בן עמי מפרסייס מסביר כי המדדים החשובים בבואנו לבחון יעילות כלכלית במשרדי עורכי דין הם הכנסה למשרד של כל עורך דין, והכנסה למשרד לשעת עורך דין (כולל השותפים).

"אם נסתכל על נתוני 2020, נראה עלייה בהכנסה לעורך דין כמעט בכל סוגי המשרדים (קטנים וגדולים). למרות שמדובר בשנת קורונה, שנה זו אופיינה באופן מפתיע, ודאי ביחס לשאר הענפים במשק, בעלייה בעומס העבודה ובהכנסות - חלק מהמשרדים אף דיווחו על הכנסות שיא בשנה זו", אומר בן עמי.

לדבריו, סיבה נוספת לעלייה בפרמטר זה היא מצוקת כוח-האדם המקצועי בענף, שגרמה למשרדים להסתדר עם מצבת כוח-אדם יחסית נמוכה.

חלק מהמשרדים מיהרו לבצע, לפחות בתחילת המשבר, התאמות שכללו קיצוץ במשכורות, בשעות העבודה והוציאו עובדים לחל"ת. אך, כאמור, ההבנה שהעבודה נמשכת במשרדים הבינוניים והגדולים הייתה מהירה ותוך מספר חודשים תוקנו המשכורות לרמה הקודמת, עובדים הוחזרו מחל"ת והיקף העבודה שהיה לפני המשבר שב ואף עלה בהמשך השנה.

 
  

שעת עורך דין: מכניסים פחות לשעת עבודה

במקביל לעלייה בהכנסות פר-עורך דין, גם מספר שעות העבודה עלה - מה שהוביל לירידה של 4.3% בהכנסה הממוצעת לפי שעת עבודה - כך שזו עומדת בשנת 2020 על 503 שקל לעומת 525 שקל בשנת 2019.

הכנסה לשעת עורך דין מחושבת לפי כלל הכנסות המשרד משכר-טרחה חלקי שעות הלקוחות. במשרדים הגדולים הממוצע עמד ב-2020 על 547 שקל, במשרדים הבינוניים - 485 שקל, ואילו במשרדים הקטנים - 489 שקל. בכל סוגי המשרדים ההכנסה לשעת עורך דין ירדה בשנת 2020 לעומת 2019. זאת בניגוד למגמת העלייה בהכנסות לכל עורך דין.

את המגמה ההפוכה מסביר בן עמי בעלייה של שעות החיוב בכל המשרדים כתוצאה מעומס העבודה הגבוה שאפיין את שנת 2020 וממשיך גם ב-2021. "בשורה התחתונה - הייתה עלייה יפה בהכנסות, אך העלייה בכמות שעות העבודה הייתה גבוהה יותר".

רועי בן עמי, פרסייס / צילום: תומר יעקובסון
 רועי בן עמי, פרסייס / צילום: תומר יעקובסון

במהלך 2020 ללקוחות היו צרכים מוגברים בשל בעיות שנבעו ממשבר הקורונה, אך אלה לא חויבו במלואם בשל המצב. "כך, למשל", מסביר בן עמי, "בדיני עבודה וטיפול בגבייה - שני תחומים שציפינו לעלייה בקורונה הראו ביצועים כלכליים נמוכים בשנת 2020.  הסיבה לכך היא שהלקוחות התייעצו יותר אך החיוב לא גדל. בהיבט של חובות וגבייה - הרשויות הורידו את הלחץ, לא ביצעו גבייה אינטנסיבית, ולכן היו פחות הליכים. הליכי הגבייה נדחו לשנת 2021".

עומס עבודה: יותר פניות של לקוחות

2020 התאפיינה כאמור בגידול בשעות הלקוח (billable hours) כמעט בכל התחומים. במשרדי עורכי הדין מודדים שעות של עורך דין בשני אופנים: כמה שעות חויב הלקוח וכמה "שעות משרד" ביצע עורך הדין (שאינם לחיוב הלקוח). מהנתונים עולה שעורכי הדין והשותפים עבדו יותר שעות ביחס לשנת 2019. כך, שותפי הון דיווחו בשנת 2020 בממוצע על 2,015 שעות, לעומת 1,700 שעות ב-2019. שותפי שכר דיווחו על 1,838 שעות ב-2020, לעומת 1,736 בשנה שלפני כן.

נתון זה משקף את הגישה לפיה שותפי ההון משקיעים יותר "שעות משרד" לעומת חבריהם, ובקורונה הייתה עלייה בהיבט זה כתוצאה מהצורך לנהל את העבודה המורכבת מהבית ובזמן הסגרים.

הוצאות: חיסכון בעלויות העקיפות

מנתוני הסקר עולה כי בעוד ההוצאות הישירות (עלות המשכורות שמשלמים המעביד) עלו במרבית המשרדים בשנת 2020, ההוצאות העקיפות (תקורה) ירדו משמעותית.
עלות שכר עורך דין בשנת 2020 עמדה בממוצע על 22 אלף שקל לעומת 21 אלף שקל בשנת 2019, עלות שותף שכר עלתה בממוצע בחודש 43 אלף לעומת 45 אלף לחודש בשנת 2020.

עלות שכר מתמחים ירדה דווקא - ל-10,300 לעומת 12 אלף שקל ב-2019. ההערכה היא שמתמחים עבדו יותר מהבית, ובשל כך לא זכו למרכיבי שכר כמו נסיעות, ארוחות וכו'.

עוד עולה מהנתונים שגודל המשרד הוא ביחס ישר לעלות החודשית הממוצעת של העובדים: במשרד גדול העלות הממוצעת (לעורך דין ולשותף שכר) היא 51 אלף שקל בחודש, במשרד בינוני - 46 אלף שקל ובמשרד קטן 42 אלף שקל. העלות לעורך דין נעה בין 20 אלף (משרדים קטנים) ועד 25 אלף (משרדים גדולים). השוני בין עלויות המתמחים במשרדים השונים נע בין 9,700 ל-10,700 שקל בחודש.

מסקר הביצועים עולה כי הוצאות התקורה (הוצאות שהמשרד נדרש לשלם ללא תלות בהכנסות) במשרדי עורכי הדין ירדו בשנת 2020 לעומת 2019 ב-12% המהווים 23 אלף שקל לעורך דין לשנה. ההוצאות העקיפות הממוצעות לעורך דין בשנת 2020 היו 197 אלף שקל לאחר שבשנת 2019 היו - 220 אלף שקל.

התקורה מחושבת לפי ההוצאות לחלק לכמות משרות עורכי הדין במשרד. ההוצאות כוללות שלושה פרמטרים עיקריים: מרכיב ראשון - עלות מבנה (שכירות, ארנונה, דמי ניהול, חשמל וחנייה. במרכיב זה נצפתה ירידה של 5,500 שקל לעורך דין המהווה 7.5% והיא נובעת בעיקר מההטבה שניתנה בקורונה בארנונה והנחות שניתנו על-ידי המשכירים למשרדים; המרכיב השני - עובדי המנהלה. עלות זו נותרה כמעט ללא שינוי. המרכיב השלישי הוא רווחה ׁׁׁ(כיבוד ושיווק). בשנת הקורונה נחסכו הוצאות רבות בעיקר בתחומי הרווחה בשל מיעוט אירועים, שיווק (הפסקת נסיעות לחו"ל), ירידה בכיבוד ובאירוח בשל היעדר נוכחות במשרד. ברכיב זה רואים את הירידה המשמעותית ביותר - מ-88 אלף שקל ל-70 אלף שקל לעובד לשנה. 

כולם רוצים להיות שותפים, רק שליש מצליחים

משרדי עורכי דין מתנהלים כשותפות וקיימים סוגים שונים של שותפים - שותפי הון, שותפי שכר ורווח ועורכי דין שאינם שותפים. הדרגה ההתחלתית היא עורך דין שכיר. "שותף שכר" מחזיק בתואר "שותף" אך יש לו שכר קבוע ובונוסים. "שותף רווח" - מקבל חלק מהרווחים, אך אין לו בעלות בפירמה, ולכן לא יקבל אחוזים. בנוסף קיים "שותף הון" - מי שמחזיק באחוזים בשותפות של משרד עורכי הדין. בכל משרד קיים גם שותף מנהל וחלק משותפי ההון שייכים לאקזקיוטיבה המנהלת את המשרד.

מהסקר עלה כי בחינת התפלגות כוח-האדם במשרדי עורכי הדין, ללא תלות בגודלם, מלמדת שכמות השותפים - הון, שכר או רווח, מהווה כשליש מהמועסקים בצוות המשפטי. עם זאת, כל משרד מתנהל באופן שונה - ישנם משרדים שמאופיינים במספר מועט של שותפי הון, כך שהשותפים מרוויחים יותר כסף, ולהפך. 

צרו איתנו קשר *5988