"החלטנו להביא שינוי מהבטן, מהשולחן המשותף של שני העמים ומתוך ההיסטוריות שלנו, ששזורות"

ד"ר מוזנא בשארה (42) ודפי קרמר (40), מטירה ומתל אביב, בעלות "סיר לסלאם", עסק לסעודות משותפות לקידום דו-קיום • "כל אחת מביאה את המטבח שלה ויוצרות ביחד משהו לחלוטין חדש. ממש גשר קולינרי" • גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

ד''ר מוזנא בשארה ודפי קרמר, בעלות ''סיר לסלאם'', עסק לסעודות משותפות לקידום דו-קיום / צילום: תמונה פרטית
ד''ר מוזנא בשארה ודפי קרמר, בעלות ''סיר לסלאם'', עסק לסעודות משותפות לקידום דו-קיום / צילום: תמונה פרטית

"את העסק הקמנו בגלל חוק הלאום. פשוט ככה", מספרת לנו דפי קרמר (40), תל אביבית, חצי מהשותפות "סיר לסלאם", עסק שיוצר סעודות משותפות על שילוב בין המטבח הפלסטיני למטבח היהודי. "כשהחוק עבר, הרגשנו הוא מקבע מציאות שכבר קיימת ברוב המדינה, שהאזרחים הערבים הם לא שווי ערך. אז החלטנו להביא שינוי מהבטן, מהשולחן של שני העמים ומתוך ההיסטוריות שלנו, ששזורות אחת בשנייה. לא רק מסורות של אוכל".

החצי השני של שיתוף הפעולה המעניין הזה היא לא אחרת מאשר ד"ר מוזנא בשארה (42), מטירה, רופאת שיניים עם עבר בתור משתתפת מאסטר שף בשנת 2017, שם לקחה על עצמה להיות שגרירת המטבח הערבי מהצד של הגורמה. קרמר הכירה אותה כשהשתיים היו מדריכות במשק יעקבס.

כשעבר חוק הלאום בשנת 2019, החדשות פגעו בהן כמו "אגרוף בבטן", לדברי קרמר. בתגובה החליטו השתיים לארגן ארוחה "מעורבת", שילוב בין המטבחים הפלסטיני המסורתי והמזרח אירופי, כדי להראות שיש כבר מקומות בהם דו הקיום מתחולל במלוא כוחו. לאחר שהכרטיסים לארוחה ההיא נמכרו בכמה שעות בלבד, בשארה וקרמר הבינו שיש להן משהו לרוץ איתו הלאה.

"דרך האוכל נגיע להבנה משותפת, אין ברירה"

השתיים לא זרות לחקירה קולינרית. "אני מאוד אוהבת היסטוריה ולחקור, מסוגלת לבלות לילות שלמים במעקב אחרי איך שמנה הגיעה למטבח שלנו", מרחיבה ד"ר בשארה. קרמר מוסיפה שזה "ממש כמו הרמב"ם ואיבן סינא (רופא מוסלמי בולט מהתקופה, הקים את ליגת הרופאים שבה לקח חלק הרמב"ם, א"נ), שגילינו שהיה מורה הנבוכים שלו".

"דרך האוכל נגיע להבנה משותפת, אין ברירה. זה כבר קורה בפועל", מדגישה בשארה. "אנחנו מכינות ארוחה בת 13-17 מנות, כאשר כל אחת מביאה את המטבח שלה ויוצרות ביחד משהו לחלוטין חדש. שושברק עם קרפלעך למשל, ממש גשר קולינרי". קרמר מוסיפה שהשתיים מלקטות את כל החומרים מכל הארץ, "זה תהליך אישי שלנו, לא משתפות בזה את הסועדים בד"כ. ככה גם מכירות את הארץ הזאת לעומק".

"הארוחות נועדו לספק את החשק להכיר את השכנים שלנו, מאות שנים שהם כאן ואנחנו עדיין מתייחסים אליהם כסוג ב'", מסבירה לנו קרמר, "נגיד מוזנא - רופאת שיניים בכירה, קליניקה עם מאות לקוחות, אפילו הייתה במאסטר שף - אבל אם היא תרצה משכנתה מהבנק, היא פשוט לא תקבל. נראה לי שדי ברור למה".

האם הסגרים והמגבלות עיכבו אתכן בצורה כלשהי? המגפה יצרה הרבה חשדות כלפי אוכלוסיות מוחלשות.
קרמר: "נותרנו חיוניות לאורך הסגרים וההזמנות לא הפסיקו לזרום, באמת שאין לנו תלונות. היה עיכוב ברור כשהתחילו המהומות בערים המעורבות אבל גם זה עבר ואני מאמינה שהיה לנו חלק בפיוס".

קיבלתן מענקים או תמיכה מהמדינה?
קרמר: "לא קיבלנו שקל, הרי המשכנו לעבוד כרגיל. בעצם, קיבלנו הכרה. קיבלנו מהנשיא ריבלין פרס מיוחד על זה שאנחנו הפנים הקולינריות של דו הקיום. תלו תמונה שלנו בנתב"ג עם הסירים".

ומה התכנון לעתיד?
קרמר: "האמת שאת זה הקורונה עיכבה. אנחנו רוצות לצאת לחו"ל. כבר היו לנו כמה הזמנות אחרי מעמד הפרס מהנשיא - סינגפור, ארה"ב, יפן וגרמניה למשל. הרב הראשי של העיר והאימאם הצטרפו אלינו לארוחות שהן 'חלאל-כשר'. עכשיו אנחנו בהפסקה בגלל הקורונה אבל הפנים לגמרי לחו"ל".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il      

צרו איתנו קשר *5988