קריסת הבניין בחולון היא תמרור אזהרה נוסף לאלפי מבנים ישנים בישראל

קריסת הבניין בחולון היום (א'), לאחר שפונה בסוף השבוע, היא תזכורת נוספת למצבם המסוכן של אלפי מבנים ברחבי הארץ • רק לפני מספר שבועות אירע מקרה דומה ברמת גן שאחריו המליץ ישראל דוד, המהנדס שהכריז על הבניין כמסוכן, לדיירים להזמין איש מקצוע שיבדוק את מצב הבניין ויבחן פעולות מנע

קריסת הבניין ביאליק 33 ר''ג / צילום: אילן ספרא
קריסת הבניין ביאליק 33 ר''ג / צילום: אילן ספרא

קריסת הבניין ברחוב סרלין בחולון שפונה בסוף השבוע בשל סכנה מצטרפת לאירוע דומה שהתרחש ברמת גן לפני מספר שבועות. אחרי אותו אירוע, פנינו למספר מומחים בתחום שסיפקו תמונת מצב עגומה למדי בנוגע למבנים ישנים בישראל. בעקבות האירוע היום בחולון, אני מביאים בפניכם שוב את הדברים.

הבניין שקרס בחולון / צילום: עיריית חולון
 הבניין שקרס בחולון / צילום: עיריית חולון

לפני מספר שבועות אירע ברמת גן אירוע חריג: הבניין ברחוב ביאליק 33 בעיר הוכרז כבניין מסוכן, והדיירים - כולל חנות "ניצת הדובדבן", שהייתה בקומת הקרקע - פונו ממנו עד שייבדק.

"כבר לפני כמה ימים ראינו סדקים בעמודים, וביום שני בערב התנפצו הזכוכיות הקדמיות", מספר ארבל שירן, מבעלי רשת ניצת הדובדבן. "דיברנו עם בעל הנכס ואמרנו לו שיביא קונסטרקטור, וכבר באותו ערב הוא הביא מהנדס, ובמקביל הדיירים בקומה העליונה התקשרו לעירייה ששלחה קונסטקטור מטעמה.

"בשלב הזה עדיין חשבו שיוכלו לחזק את הבניין, אבל בבוקר הביאו מומחה שאמר שאין ברירה אלא להרוס - והרסו הכול עם הקופות, הציוד, הניירת, מקררים, סחורה. ביקשנו עשר דקות להציל 200 אלף שקל, אבל לא היה על מה לדבר. גם אנחנו לא באמת לחצנו - אף אחד לא רצה להיכנס לשם ברגע שאמרו שזה מסוכן.

"שלוש שנים היינו שם, וכרגע אנחנו מחפשים אתר חדש באזור, וכמובן אנחנו במשאים ומתנים מול בעל הנכס וחברת הביטוח. כרגע כולם טוענים שהם לא אשמים. צריך לפרגן לעיריית רמת גן, הציוד והמלאי שהלכו היו בשווי של יותר ממיליון וחצי שקל, ויש אובדן הכנסות לפחות לחודשים - אבל ההרגשה היא שזה נוהל בצורה מקצועית". גם הדיירים שהתגוררו בבניין לא הורשו להיכנס כדי להוציא את חפציהם - והבניין נהרס עם כל התכולה.

"זה נס שהבניין לא נפל"

מי שנתן את חוות הדעת המכריעה שהובילה להריסה הוא המהנדס ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות. דוד אמר לגלובס: "על פי העדויות, נשמעו רעידות ורעשים במבנה, התלוננו לעירייה, ומהנדס המבנים המסוכנים בא וראה שהמצב חמור. היו חילוקי דעות בינו לבין בעל המבנה אם אפשר לתקן או לא, ואז ביקשו מאיתנו לבוא ולהכריע".

מה ראית?
"ראינו שכמה עמודים שמחזיקים את האגף הקדמי של הבניין, בקומת הקרקע, פשוט קרסו. מבחינתי זה נס שהבניין לא נפל. זה כמו מה שהיה במיאמי, רק ששם הבניין היה גבוה יותר". במיאמי, נזכיר, נהרגו 98 בני אדם כתוצאה מקריסת הבניין בסוף יוני האחרון.
דוד: "הבעיה הייתה שחלק מהעמודים מצופים בגבס ולא ראינו אותם, ובמצב כזה אי אפשר לבדוק כי מסוכן להיכנס. כואב מאוד שהוציאו את האנשים וכל העבר והזיכרונות - מסמכים ומזכרות נמצאים בתוך הבית - אבל הסכנה הייתה מיידית".

המהנדס ישראל דוד / צילום: איל יצהר
 המהנדס ישראל דוד / צילום: איל יצהר

מה הסיבה לכך שהעמודים קרסו פתאום?
"זה בניין בן 80. לפני 80 שנה לא היו חומרים טובים כמו היום, והוא בטח לא תוכנן לכל כך הרבה שנים. יש עשרות אלפי בניינים כאלה בארץ. בעיה אחרת היא שאין מודעות לתחזוקה. למשל בצרפת היה חוק שפעם בשנה מגיע מהנדס ועושה ביקורת, כמו שיש למעליות.

"אבל בארץ לא חושבים על זה. במשרדי הממשלה כל הזמן מתחלפים שרים ואג'נדות - הייתה היסטריה לדירות, עכשיו יש היסטריה לתחבורה, הכול בשליפות ובלי חשיבה לטווח ארוך".

אם אני עכשיו דיירת בבניין ישן, מה אני יכולה לעשות?
"בעל דירה צריך לארגן את כל הדיירים, לאסוף כסף ולהזמין מהנדס שיבדוק את הבניין. את העמודים האלה היה צריך לבדוק ואפשר לחזק אותם. עמודים לעתים קרובות נדפקים ממכוניות, ממים שמצטברים בגינה. כשקומות העמודים פתוחות, את רואה בהמון מקומות שהעמודים בקומת הקרקע מתבלים ועוטפים אותם בבטון, ז'קטים לעמוד".
מסיבה זו, דוד מתנגד נחרצות לתמ"א 38 מסוג חיזוק הבניין. "תארי לך שהיו מוסיפים על בניין כזה שתי קומות? אף פעם אי אפשר לדעת איך היסודות מחזיקים".

"לכל בית יש בלאי"

צחי כץ, מהנדס העיר מודיעין-מכבים-רעות ויו"ר איגוד מהנדסי הערים, מספר: "כבר יצא לי לראות הריסות של בתים בעקבות עבירות בנייה - היה לוקח לנו לפעמים יום שלם להוריד בית. פה, עוד לא הרסו שליש מהבית והוא קרס פנימה, זה שאומר שבבסיס היו לו בעיות.

"ישראל דוד הוא אחד המהנדסים המובילים במדינה, ואם אומרים לי כמהנדס עיר שאסור להיכנס לבניין, זה מאוד מסוכן. זו בדיוק הדילמה שהייתה עכשיו עם השריפות ליד ירושלים - רכוש או חיים".

כץ שימש בעבר כראש אגף בעיריית ירושלים, כך שהוא מכיר מבנים ישנים עוד יותר: "זכור לי מקרה שהיה בשכונת נחלאות, שבו קראו למהנדס והוא אמר להוציא את האישה מיד מהחדר ועשר דקות אחרי זה התקרה קרסה. המהנדס ראה בעיניים את הסדקים. יש מקרים מסוכנים מאוד.

"אנחנו נמצאים בשלב במדינה שהציבור צריך להבין שההתחדשות העירונית היא לא רק לרעידות אדמה וממ"דים. כל בית עובר בליה וצריך לחדש אותו. אפשר למשל לחבר בין שני עמודים קורות פלדה. בירושלים היו בתים שעשו חיזוקים כאלה בלי שום תוספת קומה ודירות. פשוט הבינו ששווה להשקיע את זה. זה יכול לעלות 50-100 אלף שקל לדירה, תלוי כמה דירות יש בבניין. העובדה שלא משקיעים הרבה ברכוש המשותף אומרת הרבה על התרבות שלנו".

מה אתה מציע לאזרחים לעשות? 
"תושבים שרואים סדק חדש, שהם לא מכירים, בגדר תומכת או בבניין בעצמו, שיפנו למוקד העירוני. אני משלם ריטיינר למהנדס חיצוני, וכאשר אני מקבל הודעה כזו, תוך גג 24 שעות בנאדם שלי נמצא שם. ומשם האחריות היא של הבניין לטפל, ואם הבניין לא מטפל, האחריות היא שלי לטפל ולגבות מהם את התשלום".

אולי צריך בדיקת תכן בכל תקופה מסוימת? לפחות לבניינים מגיל מסוים?
"אולי ראוי שהמדינה תקבע רגולציה לבניינים בני כך וכך שנים שיהיו מחויבים אחת לעשר או לחמש שנים להיבדק. ברור שמחוק כזה יצטרכו להחריג בניינים בני מאות שנים בירושלים, ביפו, בעכו. זה מורכב".

ארצות הברית: בדיקה לכל בניין ישן

לדברי אסא זהר, מנכ"ל מכון הבקרה אלפא סייט, "בארה"ב, חלק מהמדינות מקיימות בדיקה קונסטרוקטיבית לאחר שמבנה מסיים 40 שנות שירות. לדוגמה, המבנה שקרס בפלורידה לאחרונה עבר ביקורת תקופתית לפני שנים אחדות ואכן המהנדס התריע על ממצאים מדאיגים.

"בניו יורק מתבצעות בדיקות חיצוניות לשלמות חזיתות המבנים כל חמש שנים על ידי מהנדסים מומחים אשר בודקים מקרוב את חזיתות המבנים בעזרת ציוד סנפלינג. ואולם, לא נבדקת הקונסטרוקציה, אלא שלמות החזיתות למניעת נפילת אבני חיפוי, אדני חלונות וכדומה, שעלולים להיות קטלניים לעוברי אורח. בניו יורק יש כ-500 מהנדסים שהוכשרו לכך".

לילך מוסמן, מנהלת פרויקטים שעבדה בניו יורק, מוסיפה שהבניינים שחייבים בדיקה הם אלה שיש בהם שש קומות ומעלה, ומציינת שבכל בניין בניו יורק שנמצא שמהווה סכנה מציבים פיגום שתומך בחלק המסוכן. "הרבה פיגומים כאלה נשארים לשנים כי לא מתקנים את הבניין, אבל לפחות זה מגן על הולכי הרגל למטה".