"אני עדיין לא חושבת שאהיה מיליונרית מהעסק שלי, אבל אני יודעת שהוא עושה אותי מאושרת"

תמר שילון, מייסדת Shape Patissier • בת 42, בזוגיות + 2 • מתגוררת בתל אביב • "ש משהו במשמעת של הזמנות שעוזר גם להתמיד בתזונה" • גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

תמר שילון / צילום: מעיין סלע
תמר שילון / צילום: מעיין סלע

תמר שילון היא דיאטנית וקונדיטורית. לכאורה שני קצוות שלא חיים בשלווה זה עם זה, "מרוב שזה טיפשי ככה זה גאוני", היא אומרת. ב-2005 היא סיימה ללמוד תזונה קלינית בפקולטה לחקלאות ברחובות עם התמחות בפסיכולוגיה של אכילה. "אני דיאטנית שלא אוהבת דיאטות כי בסוף הן גורמות לנו להשמין. בדיאטות כשחושבים מה אסור, המוח בעיקר חושב מתי הסיוט ייגמר ואחזור לאכול את מה שאני אוהב. בסוף, כולם רוצים מתוק ולשבור את המערכת איכשהו". אחרי עיסוק בדיאטות בזוויות שונות היא פנתה ללימודי קונדיטוריה ולאחר מכן התמחתה בשוקולד "מצאתי את הדרך לחבר את שני העולמות האלה כמי שמאמינה באכילה אינטואיטיבית".

לפני שהקימה את העסק שלה,  Shape Patissier היא עבדה כשכירה בחברת תרופות. "הקמתי את העסק עם מינוס בבנק וייצרתי ממש מפעל בתוך הבית. הרעיון היה לייצר מתוקים מאוזנים לדיאטה עם מוצרים עשירים בחלבון ודלים בסוכר כשהכול מגיע במנות מדודות של עד 150-200 קלוריות בקופסה כדי שמי שאוכלת תוכל להיות שבעה ליותר זמן". בין המוצרים שלה היא מונה פרלינים, מאפינס, ועוגיית חנק "שייצרתי עבור לקוחה שטסה המון לחו"ל ורצתה משהו שיסגור לה את הפינה. אז זה בדיוק כפי שזה נשמע. זה חייב להיות טעים כי אחרת זה לא יעבוד".

השיווק, היא מספרת נעשה דרך אינסטגרם ודרך האתר שלה. ומדוע הפנייה לקהל הנשי? "משום שהן אוכלות אכילה רגשית, יש להן מקום למה אסור ומה מותר הרבה יותר מאשר לגברים".

בתחילת הקורונה, מספרת שילון - ההזמנות ירדו "אני קונה שוקולד יקר ולא יכולתי לשלם לספק. התקשרתי למי שעוזרת לי בשיווק והיא הציעה לקצץ בריטיינר שלה. אמרתי לה בואי נעשה להיפך, נגדיל מכירות במקום לשאוף לחיסכון. ידעתי שלא אוכל לקבל מענקים כי לא יכולתי להציג הפסדים. העסק עד אז התנהל כסטארט-אפ בלי הכנסות כמעט, זו הייתה ממש מעבדת ניסויים. ואז, הפשלתי שרוולים והעסק התחיל לצבור תאוצה: הכנתי מארזים שיתפתי פעולה עם ידועניות, ההזמנות גדלו, ולקוחות באו אליי לעבוד איתי. יש לי לקוחה ששתי הבנות שלה עובדות אצלי עד היום במפעל שבו מועסקות חמש נשים. כל עסקי האוכל גדלו בקורונה, וגם העסק שלי צמח. זה עסק אישי ומשפחתי, כל חבילה יוצאת עם הקדשה אישית ללקוחה. הגעתי למצב של סולד אאוט והחלטתי להעביר את היצור למפעל קטן ליד הבית. חיכיתי לצאת מהיצור הביתי רק כשהבנתי שיש היתכנות לעסק. היה מפחיד לגדול בתקופות קורונה, כי זה עסק שלהקים אותו היה כרוך בהלוואה של מאות אלפי שקלים. אני עדיין לא חושבת שאהיה מיליונרית מהעסק שלי, אבל אני יודעת שהוא עושה אותי מאושרת, גרמתי לבנות לשנות את חייהן, להיגמל מדיאטות ומתוק".

יש מחשבה לשווק בחנויות ולגדול עוד?
"פנו אליי גם מקונדיטוריות ובינתיים לא ארצה לשים את המוצרים על מדף. יש משהו במודל של ההזמנות שמקושר לדיאטה ומשמעת. הלקוחות שלי יודעות שהן צריכות להזמין כל שבוע עד ליום שלישי בחצות כשיש מינימום להזמנה. יש משהו במשמעת של הזמנות שעוזר גם להתמיד בתזונה. בחודש האחרון התחלתי לעבוד עם וולט וזה הניסוי שלי להגמיש את המודל. אם קופסת מאפינס תעמוד בחנות, אני חוששת שזה פחות יעבוד כי אז האכילה תהיה אימפולסיבית ולא מתוכננת".

 עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il