שירותי פינטק רבים כיום הם מבוססי בינה מלאכותית, שמתבטאת למשל ביכולת להתאים לצרכנים מוצרים (כמו הלוואות) ולצפות את התנהגותם, על בסיס נתונים והתנהגות מהעבר. במילים אחרות, כששירות פיננסי מציע לכם הלוואה דרך אפליקציה למשל, הוא מתמחר אותה בהתאם לסבירות שתעמדו בהחזרים שלה. עד כמה אתם לווים מסוכנים.
מדוע חשוב שהשירותים האלה יכללו בתוכם גם אמות-מידה של אתיקה ומוסר? לפי הישאם עבד אלחלים, מנהל מוצר ראשי AI באינטואיט ישראל, "הבינה המלאכותית נועדה לתת ללקוח שירות טוב ומדויק יותר, ואתיקה תורמת לאיכות המוצר. אנשים נותנים את אמונם בבינה המלאכותית, והחברות צריכות בתמורה לספק שירות בצורה אמינה ובטוחה".
הישאם עבד אלחלים / צילום: אייל טואג
דוגמה לשירות שבו האמון הזה הופר מגיעה מתחום המכוניות האוטונומיות. "ראינו מקרים שבהם מכוניות שנהגו באופן אוטונומי קיבלו החלטות שגויות ואנשים שילמו על כך בחייהם. לכן כבר בשלבי הפיתוח והתכנון של המוצר, חברות חייבות לשאול את עצמן גם שאלות אתיות".
■■
ד"ר אושי שהם-קראוס הוא דוקטור לפילוסופיה של הכלכלה, עוסק בלימודי עתידים בתחום הפיננסי. לימד במשך שנים בבתי הספר לכלכלה ולמינהל עסקים במכללה למינהל. מרצה ויועץ בתחומי ה-Fintech ,Wealthtech ,Insurtech. מרצה על התפתחויות טכנולוגיות קרובות והשפעתן על סקטורים שונים בתעשייה ומדריך בשימוש בסכמות חשיבה מתחום לימודי העתידים לטובת עבודה ארגונית. ניתן להשיג את אושי באתר הבית או במייל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
