איך חמקה מאיתנו חיסוניות העדר וכמה זמן ייקח להשיג אותה שוב

התרחיש האופטימי להורדת מקדם ההדבקה לרמות של חודש מאי מדבר על סוף ספטמבר, אבל לא כל המומחים מסכימים • על השגת המטרה הזו ישפיעו ההיענות חיסונים, ההשפעה של המנה השלישית על מתחסנים צעירים והשאלה האם תהיה התפרצות במערכת החינוך

תור לחיסון בקופת חולים כללית. איך חמקה מאיתנו חיסוניות העדר? / צילום: Associated Press, Maya Alleruzzo
תור לחיסון בקופת חולים כללית. איך חמקה מאיתנו חיסוניות העדר? / צילום: Associated Press, Maya Alleruzzo

זה קרה בסך הכול ב-25 במאי, כלומר לפני שלושה חודשים. פרופ' גילי רגב יוחאי מבית החולים שיבא, הודיעה שישראל הגיעה לחיסוניות עדר נגד הקורונה, אפילו מבלי לחסן ילדים. עבר מאז זמן לא רב, אך שנראה כנצח, והנה אנחנו שוב ברמות תחלואה שמסכנות את מערכת הבריאות. איך זה קרה? והאם ניתן לחזור שוב לאותו מצב נכסף של חיסוניות עדר?

בטרם נביט לעבר ולעתיד, הסבר קצר לגבי מהי בדיוק חיסוניות עדר. יש לכך קשר ישיר לפרמטר R, כמות האנשים שאדם חולה מדביק בפועל בממוצע. אם כל חולה ידביק פחות מאדם אחר בממוצע, אפילו אם המספר הוא 0.99, הרי שעם הזמן המגפה תדעך. חיסוניות עדר פירושה R קטן מ-1 גם כאשר לא מוטלות מגבלות.

הורדת ה-R: כך התמוטט הקיר החיסוני

איך הגענו לחיסוניות עדר או משהו דומה לכך במאי? גודל ה- R תלוי בכמה פרמטרים: יעילות החיסון, שיעור ההתחסנות, מספר המחלימים, התנהגות הציבור וכמה מדבק הווריאנט. בישראל בין ינואר למאי חברו יחד חיסון מאוד יעיל נגד וריאנט מדבק במידה, עם כמה מגבלות שנותרו, כגון מסכות ובידודים, וביחד הורידו את ה-R מתחת ל-1.

כל עוד לא הגיעו חולי קורונה מחו"ל, הרי שברגע שהמגפה דעכה מספיק, אפשר היה להסיר עוד ועוד מגבלות ולא הייתה לכך משמעות. כבר לא היה ממי להידבק. לכן לא שמנו לב שההגנה של החיסון הולכת ונחלשת. כאשר הציבור התחיל לנסוע לחו"ל ולהביא את הווריאנט החדש, המדבק יותר ושהחיסון היה עוד פחות יעיל מולו, ובמקביל הוסרו עוד ועוד מגבלות, התברר שאין כבר "קיר" חיסוני שמשאיר את ה-R נמוך. להיפך: ה-R הגיע לשיא ישראלי של 2.25, גבוה יותר מבכל הגלים הקודמים.

 
  

המנה השלישית: האם אפשר להחזיר את חיסוניות העדר

ראשית, החיסון השלישי. התקווה הגדולה היא שהוא יהיה יעיל במניעת הדבקה ותחלואה קשה ממש כמו החיסונים הראשון והשני, ואז מצבנו מצוין, בתנאי שרוב האוכלוסייה תתחסן. זהו התרחיש האופטימי, ואחד מן הקולות הבולטים התומכים בו הוא פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, אשר עוסק במידול התחלואה בקורונה מתחילת המגפה והיה אחד הראשונים לזהות את יעילות החיסונים.

"אם היום מקדם R עומד על 1.3, הרי שמספיקה עלייה של 20% במוגנות של הציבור כולו כדי להגיע ל-R של 1, ולהתחיל לראות דעיכה לא רק של התחלואה הקשה, אלא של התחלואה בכלל. המנה השלישית נראית כמשפרת את ההגנה מפני הדבקה מ-40% ל-80%.

"על פי ההערכה שלנו, בנוסף ל-1.6 מיליון שכבר התחסנו במנה השלישית, דרושים עוד 1.4 מיליון מחוסנים חדשים כדי להוריד את ה-R לרמה כזו". סך האוכלוסייה הרלוונטית כרגע לחיסון השלישי שטרם התחסנה היא כ-3.16 מיליון ישראלים.

על פי קצב ההתחסנות הנוכחי של כ-60 אלף איש ביום חול ו-30 אלף בסופי שבוע, סגל מעריך כי התחסנות ברמה כזו תוביל לדעיכת המגפה באופן משמעותי מסוף ספטמבר. גם פרופ' איתמר גרוטו, בעבר משנה למנכ"ל משרד הבריאות, מעריך על פי מגמות התחלואה הנוכחיות כי זו תהיה תקופת תחילת הדעיכה.

יש כמה נקודות אי ודאות שיכולות לערער על התרחיש הזה, וגם סגל מודה כמובן כי הוא לא יודע הכול. ראשית, הנתונים לגבי השינוי ביעילות החיסון נאספו מבני 60 ומעלה. ייתכן כי בקרב צעירים שחוסנו מאוחר יותר ומערכת החיסון שלהם יעילה יותר, ההבדל ביעילות המנה השלישית הוא פחות מפי 2. בנוסף, אין לדעת מה תהיה ההיענות לחיסון בקרב הקבוצות הצעירות - בינתיים היא נראית גבוהה, אבל קשה לחזות זאת. בנוסף, ייתכן כי החזרה לבית הספר תוביל לעלייה בתחלואה.

מערכת החינוך: מה עשוי למנוע את בלימת התחלואה הקשה

בציוץ של פרופ' רן בליצר, מנהל מערך החדשנות של הכללית וחבר צוות הטיפול במגפות, הוא כתב: "ישנם גורמים הנלחמים זה בזה - ספטמבר וחזרת הילדים ללימודים והמפגשים המשפחתיים המרובים, הצפויים להעלות את התחלואה, ובכלל זה את התחלואה הקשה, מול אפקט ההתחסנות, שפועל לבלום את התחלואה הקשה. עדיין לא ברור מי ינצח".

גורמים נוספים במערכת הבריאות סירבו להתנבא: "אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק את יעילות החיסון ומה תהיה ההיענות אליו, כך שאי אפשר להתנבא לא רק לגבי מועד תחילת הדעיכה אלא אפילו לגבי האפשרות שהיא באמת תגיע ללא צעדים נוספים", הם אומרים. כלומר, לא כולם בטוחים שאנחנו שועטים במהירות לקראת חיסוניות עדר, אלא אולי לכיוון של מחלה מפושטת ממושכת.

סגל: "ככל שמערכת החינוך תפעל ללא מגבלות ובאמת שיעורי התחלואה בה יהיו גבוהים, נצטרך עוד יותר מחוסנים במנה שלישית כדי להתחיל לראות ירידה, ולכן הירידה תידחה למועד מאוחר יותר". או, אם לא יצטברו מספיק מחוסנים, יהיה צורך לספק את ההגנה באמצעות מחלימים.

בינתיים אנחנו רואים כי עם מתן החיסון השלישי, התחלואה הקשה של בני 60 ומעלה המחוסנים מתחילה להתייצב ואולי אף לרדת למרות התפשטות המגפה. לעומת זאת, מאגר של כ-8% לא מחוסנים (בכלל) בני 60 ומעלה "מצליחים" לייצר כ-200 חולים קשים חדשים ביום, ונתון זה נמצא בעלייה ללא סימנים לבלימה.

המחלימים: האם צבירת מאומתים תעצור את המגפה

בינתיים ככל שהתחלואה עולה, אנחנו רואים גם יותר מחלימים, ונראה שהם מוגנים היטב מהווריאנט החדש. מתוך הנדבקים בחודשיים האחרונים, המחלימים היוו 1%, והמחלימים המחוסנים - פחות מ-1%. האם צבירת מאומתים תועיל להגעה לחיסוניות עדר?

סגל סופר כל מחלים כמחוסן כפול לצורך החישובים שלו. מכאן כי אם נספור רק מחלימים ללא מתחסנים נוספים כלל ונכניס אותם למשוואה של סגל, אנחנו מגיעים לאותה דעיכה רק בעוד 12 שבועות, כאשר בינתיים המצב ילך ויחמיר, אולי באופן שידרוש זמן רב עוד יותר כדי להגיע לדעיכה. יש להביא בחשבון כי גם המחלימים לא מוגנים באופן מלא, אם כי כרגע הם מהווים רק כ-1% מן החולים.

בפועל כנראה שהדעיכה תגיע בסופו של דבר מתמהיל של השניים, עוד חיסונים ועוד מאומתים.

ניסיונות להגיע לחיסוניות עדר באמצעות מחלימים במדינות אחרות בינתיים לא צלחו, אפילו במדינות מחוסנות יחסית שמתמודדות עם זן הדלתא. בבריטניה שב מספר המאומתים לעלות לאחר ירידה חדה, שעדיין אין לה הסבר. בשבדיה, שהטילה מגבלות מאוחר מבין כל המדינות ושיעורי התמותה שלה כפולים משל ישראל על אוכלוסייה שגודלה דומה, שוב חלה עלייה בתחלואה בשבועות האחרונים. בברזיל דווח בעבר על כפר שבו הוערך בסקר סרולוגי כי 70%-80% מן האוכלוסייה חלו, אך כשהגיע וריאנט חדש רבים מהם חלו שוב. 

"מגפות לא סתם נעלמות בגלל חיסוניות עדר טבעית", אומר גרוטו. "הנה חצבת הייתה מחלה פופולרית מאוד לאורך שנים, והיא לא נעלמה עד שהגיע חיסון. המגפות כן דועכות באופן טבעי כשיש להן פחות קורבנות חדשים להדביק, אבל הן לא נגמרות, אלא עולות ויורדות בגלים".

החישוב של סגל מביא בחשבון מקרה שבו החיסונים והתחלואה מפוזרים באופן שווה על פני כלל האוכלוסייה, כאשר בפועל ישנם כיסי אי התחסנות. כיס אי ההתחסנות הגדול ביותר הוא הילדים.

הסקר הסרולוגי שנערך השבוע בקרב ילדים בני 12-3 בוטל בערים רבות לאחר שאחוז התוצאות החיוביות התגלה כנמוך: 3% מחלימים בערים שנפגעו רק מעט מן המגפה, עד 25% בערים שנפגעו בצורה החזקה ביותר בגלים הקודמים. המשמעות היא שרוב הילדים עדיין נאיביים, כלומר לא חלו.

להגיע לחיסוניות עדר בתוך בתי הספר ללא חיסונים לילדים, כלומר לתחלואה של 70% ומעלה מן הילדים, זה עניין שיכול לקחת שנים רבות, שיהיו מאופיינות בתחלואה, ובין היתר תחלואה קשה וארוכה. "בגל הקודם כן הצלחנו להגיע לחיסוניות עדר באוכלוסייה עם מערכת חינוך פתוחה בלי לחסן את הילדים", מסכיר סגל, אך אז הווריאנט היה פחות מדבק. "בזמן הקרוב יהיו בידודים, ברמות התחלואה כרגע סביר שיהיו הרבה בידודים", אומר סגל.

לדברי פרופ' אורנה בר און מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה: "אני חושבת שצריך למצוא דרך לנהל את בית הספר לא בצפיפות ובצורה פחות מדבקת. אפילו אם נעבור את הגל הזה, אנחנו כנראה הולכים לקראת גלים נוספים".

גרוטו: "ברמות תחלואה גבוהות, גם מחוץ לבתי הספר נדבקים, ואין טעם לסגור אותם. זה אחרת כשרמת התחלואה נמוכה".

העתיד: האם הקורונה תדעך או נלמד לחיות איתה

גורמים נוספים שיכולים לתרום בהמשך לקרב אותנו לחיסוניות עדר הם חיסון מותאם וריאנט, חיסונים לילדים קטנים מ-12, והתחסנות בקרב כל מי שלא התחסנו, עם עדיפות לשלוש מנות בגילאים המתאימים. לא ברור מתי ואם ההתערבויות הללו יגיעו.

גרוטו: "אם יסתבר שהחיסון הזה באמת תקף לכל הווריאנטים ובלבד שלוקחים אותו לעתים תדירות מספיק, אז אנחנו מסודרים. עם הזמן כנראה שכולנו נתחסן, או נחלים, או שניהם, כאשר אם קודם נתחסן ואז נחלים מצבנו יהיה כנראה טוב יותר. ייתכן שיגיע גם וריאנט שעוקף את החיסון לגמרי. אבל זה יכול לקרות גם בשפעת".

בר און פחות אופטימית: "יהיו עוד וריאנטים. אנחנו נראה עוד גלים כאלה, ולכן אנחנו חייבים ללמוד להתנהל מולם, ולשאול את עצמנו מה רמת הסיכון שכל אחד מאיתנו מוכן להכיל".

צרו איתנו קשר *5988