משרד הכלכלה מתגייס לטובת חברות מיחזור הפסולת

ישראל לא מצטיינת במיחזור או בטיפול בפסולת - יותר מ-80% מהפסולת שלנו נטמנת בקרקע, ונותרת לזהם את הסביבה שנים ארוכות. ואולם במשרד הכלכלה מתכננים להעניק סיוע לחברות ישראליות המייצאות פתרונות בתחום המיחזור והשימוש החוזר בפסולת בתעשייה, בתקווה לסייע לתעשייה הסביבתית להתפתח ואף להוות מקור לגאווה לאומית.

על פי נתוני הבנק העולמי, בני האדם מייצרים פסולת בהיקף של 3.4 מיליארד טון מדי שנה, וההיקפים הללו עשויים לגדול אקספוננציאלית בשנים הקרובות. כשהיא נערמת במזבלות, הפסולת מהווה מקור לפליטות גזי חממה, לאחר שייצורה היה כרוך במשאבים ובזיהום לאורך כל השרשרת - מרגע הייצור, לשרשרת האספקה והשינוע ועד לשימוש. לכן, התמודדות עם המשבר האקולוגי והאקלימי מחייבת הפחתה של צריכת משאבים, לצד טיפול יעיל יותר בפסולת.

כדי להתמודד עם האתגר, יותר ויותר מדינות מיישמות פתרונות של כלכלה מעגלית, המנצלת באופן מירבי את חומרי הגלם והאנרגיה, במטרה לסייע בצמיחה כלכלית תוך צמצום ההשפעות הסביבתיות. ומה קורה בעולם בזמן שישראל לא מצליחה לטפל בפסולת שלה? האיחוד האירופי קבע יעד מיחזור פסולת עירונית ואריזות שעתיד לעמוד על 55% מהפסולת עד 2025; בבריטניה יגבו החל מאפריל 2022 מס על אריזות פלסטיק שאין בהן לפחות 30% חומר ממוחזר; בארה"ב תתפרסם בקרוב אסטרטגיה לאומית לקידום המיחזור, כשאחד היעדים הוא להעלות את שיעור המיחזור ל-50% עד לשנת 2030; ובקוריאה הדרומית כוננה תוכנית Green New Deal ב-2020, שבמסגרתה יוקצו עשרות מיליארדי דולרים בשנים הקרובות לטובת פרויקטים שונים בתחומי הכלכלה המעגלית.

לאחר שנציגויות משרד הכלכלה ברחבי העולם קיבלו פניות רבות בנושא מהתעשייה המקומית וגם מהאקדמיה, הוחלט שם לסייע לחברות ישראליות הפועלות בתחום לפלס את דרכן הגלובלית. וכך, בחודשים הקרובים ישיק משרד הכלכלה תוכנית ממשלתית חדשה, שתסייע לחברות לחשוף את הפתרונות שלהן בפני שווקים בינלאומיים.

כדי למפות את התעשייה הישראלית ולעודד חברות נוספות להיכנס לתחום, במשרד קוראים לחברות ישראליות שברשותן שירות, מוצר מוחשי, מוצר טכנולוגי או אבטיפוס בשל לייצוא בתחום מיחזור פסולת ותוצרי לוואי תעשייתיים - ליצור עמם קשר. בתום המיפוי ייווצר מאגר חברות שישמש את מערך הנספחויות הכלכליות ב-54 מוקדים בעולם, וינגיש את הפתרונות הישראליים ללקוחות ומשקיעים פוטנציאליים.

לדברי מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה, עוז כץ, "תעשיית הקלינטק והמיחזור הישראלית יכולה וצריכה למצב עצמה בחזית הבינלאומית בהתמודדות עם 'אתגר הפסולת' - אתגר סביבתי, כלכלי וטכנולוגי. בתוך כך, היא גם יכולה לסייע בצמיחת המשק, תוך יצירת משרות ירוקות והגדלת הפריון".

פותחים את הים

חברת ווינדוורד (Windward) הישראלית, המספקת מערכת לחיזוי וניהול סיכונים בתחום הסחר הימי, חתמה על הסכם שיתוף פעולה ארוך טווח עם ענקית האנרגיה Shell. ההסכם כולל שימוש בפלטפורמת הבינה המלאכותית של ווינדוורד על מנת לאבחן סיכונים בעסקאות הובלה ימית, לנטר את הסיכונים בתהליכי נאותות (דיו דיליג'נס) ולעמוד ברגולציה העולמית.

ווינדוורד הוקמה ב-2011 על ידי עמי דניאל ומתן פלד, ששירתו כחובלים בחיל הים. עד כה גייסה החברה 35 מיליון דולר, והיא מעסיקה כ-120 עובדים, רובם בישראל. בין משקיעיה נמנים קרן אלף של מייקל אייזנברג וקרן הורייזון, ומשקיעים פרטיים כמו מארק בניוף, מנכ"ל ומייסד חברת התוכנה סיילספורס.

הפלטפורמה של החברה מתבססת על שילוב של מאות מודלים לניתוח התנהגויות לאור מידע ממגוון רחב של מקורות. בשנה האחרונה חתמה החברה על עוד שני הסכמי שיתוף פעולה בולטים: הבנק המסחרי של מאוריציוס והבנק הדני דנסקה, לו היא תסייע בתהליכי אוטומציה ודיגיטליזציה.

"עולם הסחר הימי עובר תהליך טרנספורמציה דיגיטלית, ואנו גאים שחברת Shell בחרה לאמץ את הטכנולוגיה שלנו", אומר דניאל, שגם מכהן כמנכ"ל החברה. "היא עושה זאת במטרה להבטיח קבלת החלטות עסקיות מבוססת מידע ויעילה יותר, כדי לעמוד ברגולציות ובמערך הסיכונים ההולך וגובר בתחום".

 עמי דניאל, ווינוורד / צילום: מרים אלסטר

חדשות טובות

הקרן לידידות תיתן מענקי סיוע במזון וביגוד לכ-91,500 משפחות, קשישים וילדי רווחה, בשווי כולל של כ-33 מיליון שקל. לאור דיווחים על הכפלה בכמות הפניות לסיוע מלשכות הרווחה ועמותות הסיוע, והתגייסותם של מעל 600 אלף תורמים, הקרן הקדישה לפעילות הזו תקציב הגבוה יותר מפי שניים בהשוואה ל-2020.

במסגרת המבצע יחולקו, בין היתר, 14 אלף שוברים של "תו הזהב" בשווי 400 שקלים לרכישת מזון למשפחות עם ילדים הנמצאים במסגרות יום של משרד הרווחה, ו-16,500 שוברים נוספים בשווי 500 שקלים לשובר יחולקו למשפחות חד הוריות המתגוררות בדיור הציבורי. בנוסף יחולקו 36,300 כרטיסים לרכישת ביגוד בשווי 300 שקל, ומעל 600 אלף שקל יוקצו לטובת מענקים לבתי תמחוי הנתמכים על ידי הקרן בשגרה.

לדברי נשיאת הקרן לידידות, יעל אקשטיין, "לאור חוסר הוודאות גם בתקופה זו לגבי השלכות ההתמודדות עם משבר הקורונה, הגדלנו משמעותית את התקציבים והמשאבים כדי לסייע למשפחות, קשישים וילדים במזון וצרכים בסיסיים".