יחסי חוץ | טור סופ"ש

רוח חדשה בין ישראל לארה"ב: בנט ינסה לאתחל את היחסים עם ממשל ביידן

המטרה העיקרית של הפגישה בין רה"מ בנט לנשיא ארה"ב ביידן היא ביסוס קשר בין הממשלים החדשים, ומנגנוני הידברות בין ממשלה ישראלית שבראשה עומד איש ימין, לממשל דמוקרטי אמריקאי עם עמדות מנוגדות בהרבה מובנים

ראש הממשלה נפתלי בנט נפגש עם מזכיר המדינה האמריקאי בוושינגטון / צילום: אבי אוחיון - לע''מ
ראש הממשלה נפתלי בנט נפגש עם מזכיר המדינה האמריקאי בוושינגטון / צילום: אבי אוחיון - לע''מ

נקדים ונאמר כי הטור הזה נכתב בטרם פגישת בנט-ביידן, ולכן מוקדם מדי לסיכום הביקור המדיני החשוב של ראש הממשלה בוושינגטון. עד כה מההכרזות שיצאו לאחר הפגישות של בנט עם מזכיר המדינה בלינקן ושר ההגנה אוסטין, לא נשמע שום דבר יוצא דופן, אולי אפילו מאכזב ונפרט בהמשך.

הפגישה בין בנט לביידן נועדה בעיקרה, וכך שומעים הן מהצד הישראלי והן מהצד האמריקאי, לביסוס קשר בין הממשלים החדשים, ומנגנוני הידברות בין ממשלה ישראלית שבראשה עומד איש ימינה, לממשל דמוקרטי אמריקאי. וכדברי בנט עם צאתו: "יש ממשל חדש בארה"ב וממשלה חדשה בישראל, ואני מביא מירושלים רוח חדשה של שיתוף פעולה". וחשוב מכל בנט רוצה להראות את השינוי לעומת מפגשי העבר של נתניהו כראש ממשלה עם הנשיא לשעבר אובמה, מבלי להיראות כוותרן, כלפי בוחריו מימין.

הראיון של בנט ל"ניו יורק טיימס", היה ידוע מראש לבית הלבן, ובנט הציג שם את העקרונות המדיניים של ממשלתו ביו"ש - לא תהיה התקדמות למדינה פלסטינית (כי אין פרטנר) ומנגד לא יהיה סיפוח ולא תהיה בניה רחבה בהתנחלויות אלא לגידול טבעי בלבד. בסוגיה הפלסטינית האמריקנים יתאפקו כך נראה וימתינו להגעתו של ראש הממשלה הבא, יאיר לפיד, אם כי באותה ממשלה/קואליציה שיש בה מפלגות ימין מובהק וסוג של פריטטיות.

בינתיים כאמור לא שמענו דברים חדשים, לאחר השיחה עם בלינקן נמסרה הודעה כי השניים סיכמו לקדם את ביטול חובת אשרת הכניסה (ויזה) לארצות הברית עבור ישראלים. אמירה לא מחייבת שמזכירה אמירות קודמות לאורך שנים רבות במפגשים דומים. הממשלה בישראל ושגרירינו בוושינגטון מנסים כבר שנים להכליל את הישראלים ברשימת המדינות הפטורות מאשרות ויש כמעט 40 כאלה, רובן אירופיות. אחד מהמכשולים בדרך היה אי הסכמה בסוגיית העברת מידע פלילי על אזרחים מישראל לארה"ב, גורם דיפלומטי ישראלי אומר כי בנושא הזה הושגה התקדמות בשיחות מקדימות של השגריר היוצא גלעד ארדן, אבל אין עדיין הסכמה מלאה.

אוסף הצעות פעולה

בהיבט הביטחוני בשיחות תדרוך של אנשי ראש הממשלה נאמר כי ידובר על סיוע ביטחוני חד פעמי של מיליארד דולרים, לאור מבצע שומר החומות. אלא שרובו, אם לא כל הסיוע הזה, ובוודאי חידוש מלאי טילי כיפת ברזל, כבר סוכם בין משרד הביטחון והשר בני גנץ למשרד ההגנה האמריקאי ונמצא בהליכי אישור בוועדות הקונגרס.

בסוגיית איראן - בחירת ראיסי "הקצב מטהראן" הוציאה לבנט את הערמונים מהאש, ומנעה דיון שעשוי היה להיות לעומתי. בנט הציג עמדה קשוחה יותר מזו של גנץ ולפיד ביחס לחזרה להסכם, וכעת הוא מביא לביידן אוסף הצעות פעולה משותפות ובינלאומיות נגד איראן בעיקר בסוגיית הגרעין אבל גם בתחומים האחרים של עידוד הטרור, והמתקפות האיראניות בים וביבשה. גורמים אמריקנים אומרים לגלובס כי בתמונת המצב החדשה באיראן עם הנשיא הקיצוני ראיסי יש ספק רב אם תהיה אופציית חזרה להסכם הגרעין אך הממשל לא ויתר עליה. הם מדגישים כי ידועה להם התנגדותו של בנט למהלך אבל אומרים כי יש להמתין להתבהרות המצב בטהראן. העמדה האמריקנית לא השתנתה לגבי פתרון דיפלומטי לבעיית הגרעין, ומתכוונים למצות שם את כל המאמצים בכיוון הזה, ובניגוד לעמדת ישראל ובעיקר בנט. מנגד גם שם חוזרים על האמירה כי לא יאפשרו הגעה לנשק גרעיני ממש, וגם שם כמו אצלנו מכינים תכניות מבצעיות בנושא.

שיתוף פעולה הדוק

בנושא הזה מתקיימים כל העת מפגשים והתייעצויות בין גורמי הביטחון של שתי המדינות. באמצע השבוע הנושא עלה במפגש הביטחוני השנתי למשרדי ההגנה של שתי המדינות, DPAG - US-Israeli Defense Policy Advisory Group. במפגש השתתפו תת שר ההגנה האמריקני למדיניות, ד"ר קולין קאהל ובראש המשלחת הישראלית עמד מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר אשל. בהודעה הרשמית נאמר כי המפגש דן באתגרים ביטחוניים עולמיים ואזוריים והתמקד בהתקדמות האיראנית בפרויקט הגרעין, בטרור האיראני ברחבי המזרח התיכון ובפעילותה של איראן לערעור היציבות האזורית. ולנו נמסר כי המשתתפים דנו בכך לעומק ולפרטים. כשמצרפים את חלקי המידע האלה ההערכה המתבקשת היא כי השת"פ האמריקאי ישראלי בנושא מתהדק מאוד, עד כדי אפשרות לתקיפות ופעולות משותפות. הביקורת באופוזיציה בישראל מצד ראש הממשלה לשעבר נתניהו היא כי ישראל מאבדת בכך את יכולת ההפתעה ואת העצמאות ההתקפית שלה.

המאבק נגד סין

עוד נושא חשוב שיעלה בשיחת בנט ביידן הוא סין ויחסיה הכלכליים עם ישראל. העימות המסחרי-כלכלי-אסטרטגי בין ארצות הברית לסין מתנהל על פני העולם כולו, ובאפגניסטאן למשל סין הייתה הראשונה לסגור עם שלטון טאליבן הנכנס, עסקאות לפיתוח תשתיות. האמריקנים לא מרוצים מכניסת חברות סיניות לפרוייקטים של תשתית בישראל. נזכיר בשבוע הבא אמור להיפתח רשמית הנמל המסחרי השני בחיפה, ומי שתפעיל אותו היא החברה הסינית הממשלתית SIPG. הפרוייקט הזה הוא נושא למחלוקת מול הממשל ואחת מהאזהרות הייתה כי הצי השישי העוגן לעיתים בנמל חיפה יהיה חשוף להאזנות ומעקב סיניים. במחקר של מכון RAND האמריקאי בנושא יחסי ישראל-סין שדובי בן גדליהו פרסם בגלובס נאמר: "נוכחות סינית קבועה בנמל מספקת הזדמנות ייחודית לאיסוף מידע מודיעיני ולוחמת סייבר...כמובן שיש דרכים אחרות לאסוף מידע כזה, אבל שליטה בנמל מספקת הזדמנויות נוספות".

גם סוגיית מכרזי הקווים הנוספים של הרכבת בגוש דן על הפרק. שלוש מבין הקבוצות שניגשו למכרזים של קווי הרכבת הירוק והסגול כוללות חברות סיניות שבשליטת הממשל, כך שבסבירות גבוהה לפחות את אחד הקווים תתפעל חברה סינית. גם במקרה הזה האמריקנים יותר ממסתייגים.

ובהקשר לפרויקטים של בניה ודיור, מצאו האמריקנים בני ברית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ. לגלובס נודע כי בחודשים האחרונים התקיימו כמה פגישות של נציגי ההתאחדות עם גורמים אמריקאים, ובין השאר התבקשו האמריקאים ללחוץ על ישראל להקטין את המעורבות הסינית בפרוקיטים של בינוי.

בהתאחדות הקבלנים הסבירו כי הבחירה בחברות הסיניות נובעת מקביעה שיש לבחור אוטומטית במחיר הנמוך מבין ההצעות במכרזים. תפיסה שעשויה להביא לא פעם לתקלות בהמשך כל עוד זו התפיסה הרווחת, אומרים הקבלנים, הרי שאי אפשר לייצר כאן תחרות בריאה ברגע שנכנס גורם כמו ממשלת סין לתחרות שמוכן להפסיד כסף כדי לשמור על אינטרסים אסטרטגיים שאינם קשורים לעבודות עצמן או לרווח עסקי. הם מצביעים על מחירי הפסד של החברות הסיניות במכרזים, כסימן מובהק שהכוונה היא אינה רווחים אלא אינטרסים אחרים.

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ אמר לגלובס: "במשך תקופה ארוכה אנחנו רואים יותר ויותר פרויקטי תשתית נמסרים בישראל לחברות הנשלטות על ידי ממשלת סין, וזה ביחס הפוך לצורך של הגדלת הפעילות בתחום התשתיות של חברות בנייה ישראליות אשר יוכלו להגדיל את הכנסות המדינה ממסים, לשמר כאן את הידע הנצבר בפרויקטים לאורך השנים, להרחיב את התעסוקה של ישראלים בענף ובתעשיות הנלוות לו ולתרום בכך לצמיחה במשק. העבודות בתחום התשתיות של חברות סיניות בישראל הן חלק מפעילות רחבה של הממשל הסיני, שהחליט החלטה אסטרטגית להשתלט על התחום הזה בעולם כולו. בנוסף לתפיסה הכלכלית השגויה שמביאה את הממשלה לבחור בחברות סיניות בפרויקטי תשתית, הרי שהפעילות הסינית בענף הבנייה והתשתיות בישראל עומד בניגוד לעמדתה המוצהרת של ארצות הברית, לכן אנו מצפים כי ממשלת ישראל תשכיל לבחור בשימור הידע וחיזוק התוצרת המקומית בהעדפתה על פני גופים אלה".

ההתאחדות פרסמה מודעת ענק ב"ג'רוזלם פוסט" שבה נאמר כי הגיע הזמן לעצור את ההשתלטות הסינית על התשתיות בישראל ולפעול ביחד עם הקו האמריקאי בנושא.

דובר שגרירות סין וואנג יונג-ג'ון כתב במאמר תגובה כי אל לישראל לתפוס צד בעימות של ארצו עם האמריקנים, "זו לא המלחמה הקרה" כתב ובסין מכבדת מאוד את ישראל ואת עצמאותה בכל התחומים. הוא הזהיר כי ניסיון ממשלתי לדחוק את רגלי החברות הסיניות פוגע קשה בעקרונות הכלכלה הפתוחה ויהיו לו השלכות על היחסים הכלכליים בין המדינות. הוא דחה את הטענות על מעקבים ומתקפות סייבר סיניות בישראל והאשים כי האמריקנים מפיצים עלילות נגד סין.

הנושא יעלה כאמור בשיחת ביידן - בנט שיצטרך להחליט האם להיעתר לדרישה האמריקנית לצמצום הנוכחות הסינית בישראל, ולהסתכן באובדן שווקים וקשרי מסחר גואים, או לדחות בנימוס ולהסתכן בעימות עם וושינגטון.