שיווק | ניתוח

האם בעתיד כל חברה תפתח ותייצר שלושה מוצרים שונים לחברה הישראלית?

השינויים בהרכב האוכלוסייה וגודל משקי הבית בישראל ישפיעו בעשורים הקרובים על ענפי השיווק והקמעונאות • בחברה הערבית קיים פוטנציאל להגדלת שטחי המסחר ולכניסת שחקן נוסף לשוק, ואילו בחברה החרדית צפויים להיפתח מרכזי מסחר חדשים בנוסף לרחובות החזקים

מרכז קניות בכפר ירכא. בחברה הערבית קיים פוטנציאל להגדלת שטחי המסחר / צילום: רפי קוץ
מרכז קניות בכפר ירכא. בחברה הערבית קיים פוטנציאל להגדלת שטחי המסחר / צילום: רפי קוץ

תמונות ההווה והעתיד, המשתנות ביחס לגודל והרכב האוכלוסייה ומשקי הבית בישראל, מעלות תהיות רבות בקרב היצרנים וחברות הנדל"ן המסחרי. מי יהיו קהלי היעד שלהם יתכננו את המוצר השיווקי והקמעונאי של המחר? האם יש צורך לפתח ולייצר שלושה מוצרים שונים לשלוש תתי-חברות שונות - חילונים ודתיים, החברה החרדית והחברה הערבית?

וגם: עד כמה הפריסה הגאוגרפית של האוכלוסייה משפיעה על מכירות מוצרי הקמעונאות ומרכזי המסחר? ומה משמעות כלכלת המיקום בתקופת האיקומרס?

 
  

הקיימות והצריכה

אוכלוסיית ישראל גדלה תמידית, ואיתה הביקושים. בשנת 2019 היו במדינה כ-9.1 מיליון תושבים. מתוכם, כ-74% יהודים, כ-21% ערבים וכ-5% אחרים. ביחס לשנת 2008 חל קיטון בשיעור האוכלוסייה היהודית (אז היה מדובר בכ-76%) לעומת גידול בשיעור האוכלוסייה הערבית (20.2%) והאחרים (4.2%).

בשנת 2025 האוכלוסייה צפויה לגדול לכ-10.2 מיליון תושבים, ובשנת 2030 לכ-11.1 מיליון תושבים. בחתך גיל, ילדים עד גיל 14 מהווים 28% מכלל האוכלוסייה, והנתח הזה נשמר לאורך השנים. משמע, תוספת כוח קנייה תמידית, שמאפשרת משק צומח.

קיים גם גידול בשיעור ובמספר "כסופי השיער", כלומר בני ה-65 ומעלה. בשנת 2030 הם יהוו כבר 14% (יותר מגילאי 0-4 שיהוו 10% בלבד). משמע, קהלים עם זמן פנוי וכוח קנייה שהולך וגדל.

באמצע נמצא דור המילניאלס (1980-1996), המהווה 40% מכוח העבודה, ודור ה-Z המהווה 26%. הרגלי הצריכה וההתנהגות של דורות אלה הם שונים, והם מאמינים יותר בכלכלה השיתופית. כלומר, הם שוכרים ואינם רוכשים, צורכים מזון בריא, צמחוני, טבעוני ותחליפי בשר, ובעיקר "אוכלים בחוץ". הקיימות הזו מקטינה צריכה, ואף מגדילה את שוק היד השנייה ו"כמו חדש".

כמה נפשות בבית

על פי הלמ"ס, מספר משקי הבית בישראל בשנת 2021 מוערך בכ-2.8 מיליון. בשנים 2010-2017 התרחשה תוספת של כ-50 אלף בלבד מדי שנה. בשנים 2018-2019 דווח על תוספת של 77 ו-81 אלף, מה שמעלה את התהייה האם "קפיצה" זו אפשרית והגיונית בתוך שנתיים.

בהתייחס לגודל משק הבית, חלה עלייה משמעותית במספר משקי הבית שבהם יש 1-2 נפשות בלבד - כ-20% משקי בית בני נפש אחת, ומעל ל-25% משקי בית עם שתי נפשות.

בחלוקה לתת-חברות, גודל משקי הבית הולכים וקטנים אצל היהודים החילונים ואצל הערבים, ונשמרים אצל החרדים. כלל ישראל - 3.24 לעומת 3.35 בעשור האחרון. כלל היהודים - מ-3.11 לכ-3.05. חרדים - 5.27, משמר את גודל משק הבית הממוצע. ערבים - מ-4.76 לכ-4.44.

הנתונים מראים כי בעתיד אוכלוסיית ישראל תתחרד - נתח החברה החרדית יגדל מכ-11% בלבד ב-2015 לשליש מהאוכלוסייה בשנת 2065. החברה הערבית תשמור על נתחה, מעט מעל ל-20%, גם בארבעת העשורים הבאים.

פוטנציאל העתיד

בישראל עתידים לגור רבים במשקי בית שהולכים וקטנים, עם הרגלי צריכה והתנהגות משתנים, מה שיחייב את השחקנים בשווקים להתאים את מוצרי המחר להעדפות חדשות.

בסוג ובתמהיל מרכזי מסחר - כיום קיימים בישראל מעל 10 מיליון מ"ר של שטחי מסחר לסוגיהם (מרכזים ורחובות). מתוכם, בחברה הערבית יש 800-900 אלף מ"ר, המהווים כ-8.5% מהיצע השטחים. כאמור, נתח האוכלוסייה של החברה הערבית הוא מעל ל-20%, כלומר קיים פוטנציאל להגדלת היצע שטחי המסחר, ולכניסת "שחקן" נוסף לשוק (כיום השחקן הבולט הוא רני צים עם מרכזי SEVEN).

בחברה החרדית, המהווה כיום 14%-12% מהאוכלוסייה, קיימים 600-700 אלף מ"ר ברחובות ו/או במרכזים מסחריים שכונתיים בלבד, המהווים כ-6.5% בלבד מהיצע השטחים בישראל.

תמיר בן שחר / צילום: ארז בן שחר
 תמיר בן שחר / צילום: ארז בן שחר

כיום, בהעדר מרכזי מסחר, הרחובות ה"חזקים" של החברה החרדית מחוללים את רמות דמי שכירות החודשיים, הגבוהים מהמתקבל ברחובות ישראל. כך, ברחוב רבי עקיבא בבני ברק משלמים 300-500 שקל למ"ר בחודש, כאשר המחירים היו גבוהים יותר טרום הקורונה.

ברחוב גאולה בירושלים, בחנויות הגדולות מ-80-100 מ"ר במרכז הרחוב משלמים 400-600 שקל למ"ר בחודש, ובשולי הרחוב משלמים 250-350 שקל למ"ר. בחנויות "קטנטנות" התשלום יכול להגיע עד ל-800 שקל למ"ר. מחירים אלו נמוכים מתקופת טרום הקורונה, ולפני עבודות התשתית ברחוב. משמע, בתמונת העתיד ייפתחו שם מרכזי מסחר חדשים, וקיימת הזדמנות לשחקן הראשון שישתלט על המשבצת הזו.

ומה ברמת המוצרים? חברות המזון והרשתות הקמעונאיות יידרשו לייצר מוצרים נפרדים לתתי-רשתות ייעודיות. כך, למשל, בתת-החברה החילונית, שתתאפיין בקיטון בגודל משקי הבית, עירוניות, חוסר זמן, נכונות לוותר יותר על המחיר הנמוך והעדפה לטרנד הבריאות - יגדל הביקוש לסלים ולמוצרים "אחרים" ולאוכל מוכן. ולעומתה, בחברה החרדית יפותחו מוצרים ייעודיים אחרים לחלוטין.

צרו איתנו קשר *5988