הפתרון היצירתי למניעת קידוח בהפרעת פלמחים? זנדברג מתכננת להכריז על שמורה ימית

הליך ההכרזה על שמורת טבע הוא ארוך ומורכב, וכרוך בעשרה שלבים • ישראל היא המדינה האחרונה בדירוג מבין מדינות ה-OECD בהכרזה על שטחי ים מוגנים באזור הים העמוק, והפיכתו של האזור בפועל לשמורת טבע ימית – עלול לקחת זמן רב, עד כדי שנים, ולגרור הליך ארוך של התנגדויות

מגוון אלמוגים בהפרעת פלמחים / צילום: איציק מקובסקי אונ' חיפה מקס רובין-בלום
מגוון אלמוגים בהפרעת פלמחים / צילום: איציק מקובסקי אונ' חיפה מקס רובין-בלום

השרה להגנת הסביבה, הודיעה היום (ד') כי בכוונתה להכריז על שמורת טבע ראשונה במים הכלכליים של ישראל, באזור הפרעת פלמחים, הרגיש מבחינה סביבתית. ישראל היא המדינה האחרונה בדירוג מבין מדינות ה-OECD בהכרזה על שטחי ים מוגנים באזור הים העמוק, והפיכתו של האזור בפועל לשמורת טבע ימית - עלול לקחת זמן רב, עד כדי שנים, ולגרור הליך ארוך של התנגדויות. אך באותו אזור רגיש סביבתית, מתקיים מאבק שאף כלל עתירה לבג"ץ בשנה שעברה: משרד האנרגיה התיר לחברת אנרג'יאן לחפש גז ונפט בהפרעת פלמחים.

הליך ההכרזה על שמורת טבע הוא ארוך ומורכב, וכרוך בעשרה שלבים, בהם דיון בצוות מקצועי, תיאום עם גופים שונים דוגמת מנהל מקרקעי ישראל, דיונים בוועדות התכנון המקומיות והמחוזיות, דיון בהתנגדויות, וחתימה של שרת הפנים. בעבר, כך למשל, בתחילת שנות ה-2000 נתקעה בשלב ההכרזה במשרד הפנים הכרזה על מספר שמורות טבע שאושרו, וההליך הסתיים רק לאחר פרסום דוח של מבקר המדינה כשנה לאחר מכן. כך שגם אילו תחל השרה זנדברג בתהליך ההכרזה הארוך בקרוב, הוא עלול לגרור התנגדויות ואולי אף לבסוף להיוותר על המדף ללא הצלחה.

אזור אקולוגי ייחודי בישראל

זנדברג הצהירה על החלטה במסגרת חתימה על שתי יוזמות בין-לאומיות לשמירה על 30% מהמערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות בעולם. אילו אכן תוכרז שמורת טבע בים העמוק מול חופי פלמחים ("הפרעת פלמחים"), היא תכפיל פי ארבעה את השטחים המוגנים הימיים בישראל - מ-170 קמ"ר כיום, למעל 700 קמ"ר לאחר ההכרזה. היום, ישראל עומדת על 24% שמורות טבע יבשתיות אך רק כ-3% ימיות מוכרזות במים הריבוניים, שהן רק 0.07% משטחה הימי הכולל של ישראל (כולל הים העמוק).

מגוון אלמוגים בהפרעת פלמחים / צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה
 מגוון אלמוגים בהפרעת פלמחים / צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה

לפי זנדברג, "אמנם יש לנו עוד דרך ארוכה עד להגנה על 30% משטחה הימי של ישראל, אך מדובר באבן דרך חשובה. האוויר שאנחנו נושמים, המים שאנחנו שותים המזון שאנחנו צורכים ומעל ל-70 אחוז מהתרופות המודרניות - מקורם בטבע. אם אנחנו רוצים להמשיך להתקיים בבריאות ובאיכות חיים טובה על פני כדור הארץ, אנחנו חייבים להגן טוב יותר על הטבע, על מנת שישמור עלינו. לכן, אני שמחה להצטרף בשם ישראל לעשרות רבות של מדינות בעולם, שכבר הצטרפו ליוזמות הבינלאומיות להגנה על 30% מהמערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות בעולם עד 2030".

הפרעת פלמחים הוא אזור אקולוגי ייחודי בישראל. הוא כולל מינים ייחודיים של בעלי חיים, ובהם גם מיני אלמוגים שמעט ידוע למדע עליהם. המערכות האקולוגיות בים העמוק פגיעות למדיי, בשל קצב הגידול האיטי שלהן. בשל ערכי הטבע הייחודים והנדירים באזור, החברה להגנת הטבע עתרה לבגצ בשנה שעברה, אך לאחר שבמסגרת ההליך בבית המשפט הבינה כי סיכויי הצלחתו נמוכים, הסירה את העתירה. החברה להגנת הטבע, סבורה כי יש להימנע לחלוטין מחיפושי גז ונפט במרחב רגיש זה, ובכל מקרה, להרחיק כל פעילות מסוג זה, למרחק של קילומטרים רבים מהשטחים הרגישים, כדי למנוע סיכון לטבע ולמערכת האקולוגית שבים, בעקבות דליפה אפשרית.

באשר לאישור חיפושי הגז והנפט שניפק משרד האנרגיה לחברת אנרג'יאן באזור, לפי השרה להגנת הסביבה, "במסגרת הבחינה המשפטית והמקצועית של ההכרזה על שמורה בהפרעת פלמחים, יבחנו השימושים המותרים בשמורה - והכול על מנת להבטיח את שימור ערכי הטבע הנדירים המצויים בה. באשר לקידוח, בחלק מאזור השמורה ניתן רישיון לחיפוש גז ונפט. במסגרת הבחינה המשפטית והמקצועית שמבצע המשרד, ייבדק גם נושא זה, בשיח פתוח עם משרד האנרגיה".

כמיליון מינים נמצאים כיום בסכנת הכחדה

היוזמה הראשונה אליה הצטרפה ישראל, היא יוזמת High Ambition Coalition (HAC) for Nature and People - יוזמה המציבה יעד של הגנה על 30% מהמערכות האקולוגיות יבשתיות והימיות ברמה הגלובלית עד שנת 2030. יוזמה זו מנוהלת על ידי צרפת וקוסטה ריקה, וכעת ישראל הצטרפה לכ-70 מדינות שמתחייבות לפעול ליישום 30 x30 , כלומר 30% שטחים מוגנים עד 2030. היוזמה השנייה, היא יוזמת Global Oceans Alliance - יוזמה זו של בריטניה מציבה יעד גלובלי של 30% שמורות טבע ימיות עד 2030 וחברות בה כיום 55 מדינות. משרד החוץ הישראלי ליווה את החתימה על יוזמה זו ומוצא בה חשיבות רבה.

אלמוג שחור מהסוג Leiopathes בהפרעת פלמחים / צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה
 אלמוג שחור מהסוג Leiopathes בהפרעת פלמחים / צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה

משבר האקלים והשימוש האנושי במערכות הטבעיות, מוביל את המערכות האקולוגיות למשבר קשה ומתמשך. על פי דוח מצב הטבע הגלובלי שפורסם ב-2019, כמיליון מינים נמצאים כיום בסכנת הכחדה, כאשר היכחדות של מינים, מסכנת גם את המשאבים הטבעיים בהם תלויים בני האדם למחייתם ופרנסתם. עוד נמצא, כי 75% מהמערכות האקולוגיות היבשתיות עברו שינויים משמעותיים ממצבם הטבע וכשני שליש מהמערכות האקולוגיות הימיות נתונים להשפעות האדם.

גם בישראל דוח מצב הטבע (2018) מצביע על המשך ההתדרדרות במצב המערכות האקולוגיות, עם העלייה בהתמרת שטחים טבעיים לבנויים וקיטועם, התגברות איום המינים הפולשים ועוד. לכן, הצטרפה היום ישראל ליוזמות הגלובליות - לאחר שורה ארוכה של מדינות שכבר פועלות בתחום, ובהן מדינות ה-G7 ומדינות האיחוד האירופי.