ליברמן ופורר יכולים לבטל את ההגנה על החקלאים ללא רוב בכנסת?

כדי להטיל מכס הממשלה זקוקה לאישור הכנסת. אבל מה קורה כשהיא רוצה לבטל? • המשרוקית של גלובס

נכון לכתיבת שורות אלה טרם הושגו הסכמות סופיות בין חברי הקואליציה בכמה סוגיות מרכזיות שנכללות בחוק ההסדרים. אחת המחלוקות הבולטות נוגעת לרפורמה בחקלאות שאותה רוצים להעביר שר האוצר, אביגדור ליברמן, ושר החקלאות ממפלגתו, עודד פורר. כחלק ממאבקי הכוחות הפוליטיים מציינים ליברמן ופורר, כי הם אומנם ישמחו להגיע להסכמות בסוגיה, אבל למעשה אין להם צורך ברוב קואליציוני.

"כדי לאשר יבוא או להוריד מכס אני לא צריך... כנסת או ממשלה, אלא חתימה של שר החקלאות ושר האוצר", אמר לאחרונה ליברמן בתדרוך לעיתונאים. עוד לפני כן אמר פורר בראיון לרדיו 90FM כי החקיקה שאותה הוא מנסה לקדם נועדה "כדי לפצות את החקלאים", אבל "כדי לפתוח את השוק לתחרות… די בחתימה שלי ושל שר האוצר, אין לי שום צורך בחוק ההסדרים, אני עושה את זה לבד".

לא ניכנס כאן כמובן ליחסי הכוחות המורכבים בתוך הקואליציה הצרה ולהשלכות שעשויות להיות לפעולות חד-צדדיות של אחד האגפים בממשלה, אבל כן נבודד את הסוגיה שמעלים ליברמן ופורר: האם כדי לבטל מכס הממשלה לא זקוקה לאישור הכנסת?

החוק המקיף ביותר שחוקק בנושא הוא "חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, תשנ"א-1991", שנועד להסדיר את מנגנוני הטלת ההיטלים (מסים) השונים, וכן את האמצעים העומדים לרשותם של אזרחים וארגונים כדי לערער על החלטות ממשלה בנושא. לפי סעיף 3א לחוק, רשאי שר החקלאות להטיל, באמצעות צו, מס על יבוא תוצרת חקלאית לישראל. לאחר החתימה של שר החקלאות, הצו עובר למשרד האוצר, שם יכול השר לחתום עליו גם הוא ולאשר למעשה את הטלת המכס, או לחלופין לא להתנגד להחלטת שר החקלאות במשך 21 יום. בשני המקרים, בתוך חמישה ימים מחתימת שר האוצר או בחלוף תקופת ההמתנה של שלושה שבועות, נכנס היטל היבוא לתוקף.

אלא שב-2011 חל שינוי בחוק. תיקון שהוכנס בסעיף 56 קבע כי חתימה של שני השרים אינה מספיקה כדי להטיל או להעלות מכסים, וההחלטה טעונה גם את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת, שמחויבת להתכנס לדון בנושא בתוך 14 יום מבקשת הממשלה.

זה מלמד אותנו שבעשור האחרון הממשלה כן נזקקת לאישור הכנסת כדי להטיל מכס או להעלות את גובהו. אבל מה קורה אם הממשלה רוצה לבטל מכס כפי שרוצים לעשות כעת ליברמן ופורר? באופן מעניין, חוק היטלי הסחר שהזכרנו לא מתייחס באופן מפורש לביקורת פרלמנטרית בכל הנוגע להורדת מכסים. מכך ניתן להבין כי לצורך ביטול המכסים, מספיקות רק החתימות של שני השרים.

ואכן, בעבר כבר הורידו שרי אוצר את שיעור המכס על סחורות שונות. ובמשרד האוצר אישרו בתגובה לפנייתנו כי אכן "השתת היטל או העלאת המכס טעונה אישור ועדת כספים, (אך) הורדת מכס מצויה בסמכות השרים".

בשורה התחתונה: דבריו של פורר נכונים. אומנם, על מנת להטיל מכסי יבוא או להעלות את שיעורם, חתימתם של שר החקלאות ושר האוצר אינה מספיקה, והמהלך דורש גם את אישור ועדת הכספים של הכנסת. אך כדי לבטל מכסים, כפי שמבקשים כעת ליברמן ופורר לעשות, אין צורך באישור כזה.

תחקיר: אורי כהן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: עודד פורר
מפלגה: ישראל ביתנו
תאריך: 26.8
ציטוט: "כדי לפתוח את שוק החקלאות לתחרות אין לי שום צורך בחוק ההסדרים"
ציון: נכון

ממשלת ישראל הניחה ביום שלישי (31.8) את חוק תקציב המדינה וחוק ההסדרים על שולחן הכנסת, לקראת ההצבעה עליהם בקריאה ראשונה הצפויה בהמשך השבוע. עם זאת, חלקים נרחבים מהחוקים, כמו הרפורמה המקיפה בענף החקלאות, עדיין שנויות במחלוקת בקרב חברי הקואליציה, כאשר חלק מהמחוקקים מתעקשים כי יצביעו נגד הרפורמה אם לא תעבור שינוים מהותיים.

שר האוצר אביגדור ליברמן התייחס ב-30.8 לאיומים הללו, והודיע כי הוא בכלל לא זקוק לתמיכת חבריו לממשלה. "כדי לאשר ייבוא או להוריד מכס אני לא צריך רפורמה או כנסת או ממשלה, אלא חתימה של שר החקלאות ושר האוצר", אמר ליברמן בתדרוך לעיתונאים, והדגיש שהרפורמה נועדה לסייע לחקלאים ולהעניק להם פיצויים על פתיחת השוק לייבוא. דבריו מצטרפים לאמריה של שר החקלאות עודד פורר, שבשבוע שעבר (26.8) אמר בראיון לרדיו 90FM כי "את החקיקה אנחנו צריכים כדי לתת לחקלאים, כדי לפצות את החקלאים, כדי להוסיף לחקלאים. כדי לפתוח את השוק לתחרות, (לבטל את) מה שנקרא אותן מכסות ייבוא, די בחתימה שלי ושל שר האוצר, אין לי שום צורך בחוק ההסדרים, אני עושה את זה לבד".

בדקנו את האמירות של השרים מישראל ביתנו.

את מדיניות המכס של ישראל מסדירים כמה חוקים ופקודות, חלקם חוקקו בשנים האחרונות וחלקם עוד לפני קום המדינה, על ידי הממשל הבריטי בישראל. פקודת תעריף המכס והפטורים משנת 1937 הייתה הראשונה לעסוק במסי ייבוא על סחורות הנכנסות לישראל, וקבעה כי שר האוצר רשאי להוסיף או לתקן תקנות חדשות בנוגע למכסים בארץ. עם קום המדינה, הסעיף המצריך את הסכמת מזכיר הממלכה המאוחדת הושמט מהפקודה. ב-1949 חוקקה הממשלה בהובלת שר האוצר דאז אליעזר קפלן את חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), שעיגן בסעיף הראשון את סמכותו של שר האוצר להוסיף על... או לתקן... באופן אחר" את פקודת תעריף המכס מ-1937.

החוק המקיף ביותר שחוקק בנושא הוא חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, תשנ"א-1991, שנועד להסדיר את מנגנוני הטלת ההיטלים (מיסים) השונים (בטחה, יבוא, היצף, משווה) וכן את האמצעים העומדים לרשותם של אזרחים וארגונים כדי לערער או לנות החלטות ממשלה בנושא. לפי סעיף 3א לחוק, רשאי שר החקלאות להטיל, באמצעות צו, מס על יבוא של תוצרת חקלאית לישראל. לאחר החתימה של שר החקלאות, הצו עובר למשרד האוצר, שם יכול השר לחתום עליו גם הוא ולאשר למעשה את הטלת המכס, או לחלופין לא להתנגד להחלטת שר החקלאות במשך 21 יום. בשני המקרים, בתוך חמישה ימים מחתימת שר האוצר מפגיעת תקופת ההמתנה של שלושה שבועות, נכנס היטל הייבוא לתוקף.

אלא שלפי סעיף 56 לחוק, שהוכנס כתיקון בשנת 2011, חתימה של שני השרים אינה מספקת כדי להטיל או להעלות מכסים. ההחלטה טעונה גם את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת, שמחויבת להתכנס לדון בנושא בתוך 14 יום בהגשת הבקשה על ידי הממשלה.

בחזרה לליברמן. כאמור, שר האוצר וחברו למפלגה שר החקלאות פועלים על מנת להוריד ולמעשה לבטל מכסי יבוא, לא להעלות אותם או להטיל חדשים. באופן מעניין, חוק היטלי סחר מתייחס באופן מפורש לביקורת פרלמנטרית על העלאת המיסים על ייבוא, לא על הורדתם. מכך ניתן להבין כי לצורך ביטול המכסים, מספיקות רק החתימות של שני השרים. ואכן, בעבר כבר הורידו שרי אוצר את שיעור המכס על סחורות שונות, ובמשרד באוצר אישרו בתגובה לפניית המשרוקית כי אכן "השתת היטל או העלאת המכס טעונה אישור ועדת כספים, (אך) הורדת מכס מצויה בסמכות השרים".

לסיכום, על מנת להטיל מכסי ייבוא או להעלות את שיעורם, חתימתם של שר החקלאות ושר האוצר אינה מספיקה, והמהלך דורש גם את אישור ועדת הכספים. הורדת המכסים, כפי שמבקשים ליברמן ופורר לעשות, אינה דורשת אישור שכזה. לכן דבריהם של השניים נכונים.

צרו איתנו קשר *5988