תקציב המדינה | טור סופ"ש

פשרות בלתי נמנעות: תוצאות המאבק על חוק ההסדרים

בין גיל הפרישה למכסות ייצור הביצים: חוק ההסדרים והתקציב שעברו אמש בקריאה ראשונה הם תוצאה של מלחמה פנימית בקואליציה, שיש בה גורמים עם השקפה כלכלית שונה בתכלית זו מזו • כך נראות ההסכמות המשמעותיות

מליאת הכנסת לקראת ההצבעה על חוק ההסדרים / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
מליאת הכנסת לקראת ההצבעה על חוק ההסדרים / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הממשלה הנוכחית מורכבת מגורמים סותרים לחלוטין ברמה הכלכלית. על כן, חוק ההסדרים שאושר אמש (ה') בקריאה ראשונה כלל 3 פשרות משמעותיות. אלו המתווים שהגיעו אליהם:

גיל הפרישה לנשים עלה, והתמיכה התרחבה

"גיל הפרישה" הוא הגיל בו מתחילים לקבל קצבאות זקנה במקרה שלא עובדים או עובדים בשכר נמוך. מצד אחד, מדובר בתמיכה גם בנשים קשות יום ומבוגרות, ומצד שני - הקצבה מרוקנת במהירות את קופת הביטוח הלאומי ותחייב קיצוץ קצבאות רוחבי, והיא גם תמריץ שלילי לעבודה. ישראל מקום ראשון ב-OECD יחד עם אוסטריה בפער בין גיל הפרישה לגברים (67) לגיל הפרישה לנשים (62). למה הפער? הטענה היא שנשים מבוגרות עובדות במקצועות שוחקים. עם זאת, לא ברור אם נשים עובדות במקצועות כאלה יותר מאשר גברים, וברוב מדינות ה-OECD אין הבדל מגדרי בגיל הפרישה.

הפשרה שהגיעו אליה היא העלאה הדרגתית של גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65, לראשונה מאז 2003, תוך מתן סיוע ספציפי יותר לנשים קשות יום ולנשים שנפלטו ממעגל העבודה. מעבר ל-630 מיליון השקלים בשנה שמשרד האוצר הבטיח, הוסיפו עוד מאות מיליוני שקלים לתמיכה. עם זאת, השינוי הגדול באמת הוא בהסתכלות לעתיד: הרפורמה כוללת התאמה אוטומטית של גיל הפרישה על פי העלייה בתוחלת החיים, מיד בסיום עליית גיל הפרישה. כך שבפעם הבאה לא יידרש מאבק פולטי יצרי כמו היום וכמו בהעלאה הקודמת ב-2003.

יבוא פירות וירקות ייפתח, התכנון הריכוזי בביצים יישאר

"רפורמת הדגל", כפי שהגדיר אותה שר האוצר ליברמן, עברה בחוק ההסדרים בצורה חלקית. דווקא החלק היותר מדובר שלה, יבוא פירות וירקות, עבר תוך שינויים מעטים (סבסוד נוסף לחקלאים בפריפריה). זה, אולי, נעשה בשל האיום של ליברמן להוריד מכסים בכל מקרה, שהרי הוא ושר החקלאות מוסמכים לעשות זאת בלי אף שינוי חוקי. הרפורמה נפרסה על פני חמש שנים, במהלכן כל המכסים על פירות וירקות יבוטלו או יירדו משמעותית.

דווקא החלק שנחשב יותר קונצנזואלי הוצא מחוק ההסדרים: פירוק התכנון הריכוזי בביצים. ישראל, באופן יוצא דופן בעולם, מפעילה שוק מתוכנן ומנוהל-ריכוזית בביצים: משרד החקלאות קובע "מכסות ייצור" שמחולקות בין הקיבוצים למושבים (לערבים מכסות סמליות בלבד) שאסור לייצר מעבר להן. בעזרת הקטנה מכוונת של הייצור, שומרים על המחירים גבוהים ובצורה כזאת מסבסדים את החקלאים - על חשבון הצרכנים. ישראל היא בין המדינות היקרות בעולם במחירי הביצים, וזאת למרות שהמחיר מפוקח - בניגוד למחיר ברוב העולם, שנקבע בשוק חופשי.

רשות הרגולציה תוקם, עם סמכויות מקוצצות

הרפורמה שעוררה הכי הרבה מחלוקת, באופן מפתיע, היא רשות הרגולציה: לכאורה, סנכרון פשוט עם מדיניות הפיקוח על הרגולציה ברוב מדינות המערב. עם זאת, גורמים בקואליציה חששו שהסמכות שלה לבלום רגולציות (בכפוף לאישור ועדת השרים לענייני רגולציה) ימנעו יישום של רגולציות בריאותיות וסביבתיות הכרחיות.

לכן, הגיעו לרפורמה במסגרתה רשות הרגולציה תהיה בשלב הראשון רשות מייעצת בלבד. משרדי הממשלה יחויבו בחובת התייעצות עם רשות הרגולציה, מה שאומר שהם יצטרכו להתייחס ברצינות להמלצותיה ולנמק היטב סטייה מהן. זאת בדומה לחובת ההיוועצות שקיימת היום מול הוועדה לצמצום הריכוזיות. עם זאת, הסמכות ה"קשה" - בלימת רגולציה בעלות מעל 100 מיליון ש"ח בשנה והעלאתה לוועדת השרים לענייני רגולציה - הוסרה מחוק ההסדרים ויתקיים דיון נפרד עליה בשנה הבאה.

בנוסף, עברו שלושה "פרויקטים מיוחדים" לשיפור הרגולציה בישראל: יישור קו עם תקני הבטיחות והרגולציות של האיחוד האירופי, כך שכל מוצר שמשווק באירופה יוכל גם להגיע לישראל בלי בעיות רגולטוריות ובירוקרטיה. בנוסף, תימחק החובה להציג מסמכי יצרן מקוריים בפני הרשויות בישראל, מה שהיווה חסם מרכזי ליבוא מקביל.

פרויקט נוסף הוא כתיבה מחדש של המפרטים לבעלי עסקים, שנועדו להיות מעין "מדריך למשתמש" שנועד להקל על העסקים לציית לרגולציה, אבל בפועל לא התפרסמו, ואלה שכן נוסחו בצורה משפטית וסבוכה - ההפך מהמטרה. הפרויקט השלישי הוא "ריסטרט" לרגולציית הכבאות הישראלית וסנכרון שלה עם גופי המחקר המובילים. במסגרת הפרויקט, יעברו על כל הרגולציות הקיימות, ואלו שחורגות מהסטנדרט ולא ניתן להן הסבר ראוי - יבוטלו בסוף 2025.

אלו הפשרות שהושגו לבסוף ואפשרו את העברת התקציב וחוק ההסדרים בקריאה ראשונה בכנסת. אלו התוצאות של המאבק האדיר בתוך הממשלה, בין הצדדים השונים בה אשר השקפתם הכלכלית שונה בתכלית. העלאת גיל הפרישה לנשים הוא הישג היסטורי, בשל המנגנון האוטומטי שימנע חיכוכים נוספים בעתיד. גם הרפורמה בחקלאות תפתח עידן חדש של חקלאות שנתמכת באמצעות סובסידיות ולא באמצעות הגנה מתחרות חיצונית. רשות הרגולציה עוקרה בינתיים מהסמכויות ה"קשות" שלה, אך קשה להכחיש שמדובר בשלב נוסף בהטמעת הנורמות של רגולציה אפקטיבית וחכמה שה-OECD ממליץ עליהן.