החרדים לא יתגייסו, אבל אם תתנו להם - הם בהחלט יצאו לעבוד

הפטור לחרדים מגיוס ירד לגיל 21, והפולמוס הציבורי על מידת ההגינות שלו שוב עולה. זהו ויכוח חשוב והאמת שיותר מכול הוא ויכוח כואב. שירות בצבא זה "ביג-דיל", ולפעמים הדיל היחיד לחיים של צעיר, זה שיצא ולא חזר. ועם המוות שלו, נשארים מדממים וסדוקים כל מי שנשאר מאחור.

בתור חרדית אני מבינה את המטרה בגיוס חרדים בלב ובראש, אבל גם יודעת שזה לא יקרה, בטח לא בקרוב. החברה החרדית לא הולכת להתגייס. אפשר לאיים אפשר למלא את בתי הסוהר בחרדים - זה לא יביא אותם בשערי הבקו"ם. החברה החרדית עמוסה במטען היסטורי של "מסירות נפש" וגזירות הצארים. זהו מאבק שהם אלופים בלנצח בו.

אבל לציונות ולתקומה של המדינה יש עוד ממדים ושם אפשר לעשות עוד תיקונים. החרדים לא רק אינם משרתים בצבא, הם גם לא לוקחים חלק שווה בנטל הכלכלי. נכון לעכשיו רק 52% מהגברים בחברה החרדית מפרנסים ובדלתא הזאת משתלב הסיפור הצבאי.

הפטור מהשירות, הידוע "כתורתם אומנתם", מנע מחרדים להשתלב בשוק התעסוקה. המדינה חשבה על זה כעונש או כזרז שאולי ידחוף חרדים לצבא. הרי ברור שהם ירצו לעבוד ולהרוויח, לא? המדינה הפעילה חשיבה עצלנית שלא לקחה בחשבון שאולי הם פשוט יבחרו ללמוד תורה ולא לעבוד. ועכשיו עשרות שנים אחרי זה אנחנו מוצאים את עצמנו מול שוקת שבורה. החרדים לא התגייסו לצבא וגם לא השתלבו בכלכלה. אז הגיע הזמן להפסיק להיות צודקים ולהתחיל להיות חכמים.

רוב החרדים דווקא בעד הורדת גיל הפטור

במחקר בקרב 866 חרדים שערכתי ביולי, בזמן שהשמועות על החוק החדש רק התחילו לצוץ, עלו נתונים מעניינים לגבי מה החרדים עצמם חושבים על החוק ומשמעותו. (לפעמים זה רעיון טוב לשאול את האנשים שהחוקים חלים עליהם, מה הם חושבים).

66% מהמשיבים ענו כי הם בעד הורדת גיל הפטור. כששאלנו אותם למה זה טוב, 37% ענו כי זה יאפשר לחפצים בכך לצאת לעבוד. כך, פשוט, שחור על גבי לבן, שליש מהחרדים מעידים שהחוק יעזור לחפצים בכך לצאת לעבוד. בשאלה נוספת, כששאלנו אותם מה לדעתם מטרת החוק, 53% ענו שהחוק נועד לשיפור הכלכלי של החברה החרדית.

אבל זה לא הכל. בגלל שהחברה חרדית היא חברה קולקטיביסטית והנורמות החברתיות מעצבות את ההתנהגות שלה, רצינו לדעת האם קיים פער בין העמדות האישיות של המשיבים לבין הנורמות הנתפסות. לכן שאלנו אנשים לא רק על העמדה האישית שלהם, אלא גם מה הם חושבים שחרדים אחרים חושבים וקיבלנו פערים מעניינים. למרות ש-53% טוענים שלדעתם החוק נועד לשיפור הכלכלי של החברה החרדית. הם חשו שרק 28% מהחברה החרדית מבינים שהחוק הוא הזדמנות כזאת. פער של 25%.

הפער הזה ממחיש שלא רק החילונים לא מבינים את ההזדמנות של החוק, אלא אפילו החרדים עצמם לא מבינים את ההזדמנות הזו. זהו פער שקורא לעבודה על ההסברה והנגשה, ובעיקר למאמץ ממשלתי וחרדי למיצוי של ההזדמנות שהחוק החדש מייצר. בלי צעדים משלמים שיגלמו את הפוטנציאל של החוק ההזדמנות תוחמץ.

אז נכון, שחור ולבן לא יהפכו למדים החדשים של גולני, אבל אולי יש כאן מעשה ציוני אחר. הזדמנות לחברה החרדית למצוא את מקומה בתוך החברה הישראלית, והזדמנות לחברה הישראלית למצוא פשרות שיאפשרו לזרמים השונים בתוכה למצוא מקום לציונות ולתרומה לכלל.

החברה החרדית, יותר משאר המגזרים בישראל, עברה שנה מטלטלת מאוד; שנה של קורונה, שנה של אסון מירון ושנה של אסון הטריבונות. זו היתה שנה שזעזעה את המערכות שלה וגרמה לרבים בתוכה להתחיל לחשוב אחרת. החוק החדש מושיט אליה ידיים והוא נותן הזדמנות, שאולי מגיעה שנה של התחלה חדשה שנה שבה אנחנו כל החברה הישראלית לא נוטשים את דרך התקווה. שנה טובה ומתוקה.

הכותבת היא חברת סגל בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב