הממשלה נתפסה בשקר גס, השאלה היא למי היא משקרת: לציבור או לבג"ץ?

בתשובתה לבג"ץ הצהירה המדינה כי ההלוואה על סך חצי מיליארד שקל שהיא מתעתדת להעניק לרשות הפלסטינית, מקורה בכספי משלם המסים ובהתאם לחוק ההקפאה • אולם בהודעה לציבור שפורסמה לאחרונה היא טענה הפוך - אז מה האמת?

שר הביטחון בני גנץ. מה הוא הבטיח לאבו מאזן? / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
שר הביטחון בני גנץ. מה הוא הבטיח לאבו מאזן? / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

לאחרונה הודיעה דוברות מתאם פעולת הממשלה בשטחים (מתפ"ש) כי ההלוואה בסך של כחצי מיליארד שקל, אותם הבטיח שר הביטחון בני גנץ ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בפגישתם בשבוע שעבר, "מקורה אינו מהקופה הציבורית של משלם המסים הישראלי".

בכך קיוותה המדינה להשקיט מעט את הביקורת הציבורית הנוקבת והמוצדקת שהושמעה נגדה בגין המהלך המקומם של מתן הלוואה על-ידי מדינת ישראל לישות שעוינת אותה, ועוד בסכום כה משמעותי - שעה שהיא עצמה מצויה במשבר תקציבי חמור, ובזמן שחוק התקציב הקרוב טומן בחובו גזירות כלכליות וקיצוצים שישפיעו על כל אזרח ישראלי.

הבעיה היחידה היא שלכאורה, הודעת הדוברות הרשמית הזו סותרת באופן מפורש את הודעת המדינה לבג"ץ בעניין.

על-מנת להעמיד את הדברים על דיוקם, ראוי לציין כי יוזמת העוועים לתת הלוואה לרשות הפלסטינית, על-מנת שזו תוכל לעמוד בהתחייבויותיה להעניק משכורת חודשית לכל רוצח יהודים, נולדה כבר בשלהי כהונת הממשלה הקודמת ועם תחילת מגפת הקורונה. הרקע להחלטה קשור לכך שהרשות הפלסטינית מתקשה לעמוד בהתחייבויותיה לשלם את משכורות המחבלים בעקבות חקיקת "החוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל", הידוע כ"חוק ההקפאה". 

"חוק ההקפאה", שנחקק בסוף שנת 2019, כלומר בימי ממשלת נתניהו, נחקק רק כיוזמת חוק פרטית ולמרות התנגדות הממשלה. הוא קובע כי מדינת ישראל תקזז ותקפיא את מתוך כספי המסים אותם היא גובה עבור הרשות הפלסטינית על-פי הסכמי אוסלו, את הסכום אותו הרשות משלמת למחבלים ולגורמי הטרור. החוק נחקק בין היתר בעקבות חוק דומה שעבר בארה"ב הידוע כ"חוק טיילור פורס", הקובע הקפאת כספים כמעט מוחלטת של כספי הסיוע האמריקאים עד אשר הרשות הפלסטינית תפסיק לשלם את משכורות המחבלים.

אלא שהרשות הפלסטינית כעסה מאוד על חוק זה, ומאז יישומו היא מצויה במשבר כספי עקב הקיזוז, וקיים אצלה קושי גדול לשלם משכורות. מכאן נולדה היוזמה של הממשלה הקודמת, בתחילת מגפת הקורונה, לתת הלוואה לרשות הפלסטינית.

כשעמותות המשפחות השכולות וארגוני חברה אזרחית שמעו על כך, הם החליטו להגיש עתירה לבג"ץ כדי לסכל את היוזמה ההזויה. בעתירה נטען כי מתן הלוואה נועד לעקוף את "חוק ההקפאה", וכי ככל שהכספים מועברים שלא מכספי המסים של הרשות הפלסטינית אלא מכספי משלם המסים הישראלי - לא קיים מקור תקציבי לכספים אלה.

כשהממשלה השיבה לעתירה, היא טענה כי לא מדובר בשימוש בכספי ההקפאה, שאכן מנוגד לחוק - אלא בעסקת הלוואה מכספי מדינת ישראל שנעשית בהתאם למקור תקציבי ובהתאם לסמכויות החשב הכללי באוצר.

עבור בג"ץ הנימוק הזה הספיק, והוא דחה את העתירה, כאשר בפסק הדין הוא מביא כנימוק מרכזי את תשובת המדינה לפיה לא מדובר בכספים שמקורם בכספי ההקפאה.

והנה כעת הגיעה הודעת הדברות של מתפ"ש וטרפה את הקלפים. עולה ממנה כי המדינה לא דייקה, בלשון המעטה, בהודעתה לבג"ץ, וכי לפחות לכאורה ההלוואה לא ניתנת על-ידי מדינת ישראל ומכספי משלם המסים הישראלי, אלא מדובר בשימוש בכספי משלם המסים הפלסטיני. דהיינו, מדינת ישראל הודיעה בריש-גלי כי היא מתכוונת להשתמש בכספים המוקפאים, בניגוד לנקבע מפורשות ב"חוק ההקפאה", ולתת אותם לרשות הפלסטינית בצורה של הלוואה. וכל זאת, נזכיר, כדי שהרשות הפלסטינית תוכל לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות הכבדות לרוצחי היהודים ולגורמי הטרור.

השאלה היחידה שנותר לענות עליה היא ממי מסתירה מדינת ישראל את האמת: או שהמדינה שיקרה לבג"ץ בתגובתה לעתירה לפיה הלוואה לא ניתנת מכספי ההקפאה - או שהיא משקרת כעת לציבור בהודעתה כי הכספים מגיעים מכספי הרשות הפלסטינית המוחזקים ביד ישראל מכוח "חוק ההקפאה". הציבור הישראלי ראוי לתשובות.

הכותב הוא שותף במשרד ארבוס קדם צור המנהל תביעה נגד הרשות הפלסטינית