עיתונים בלבנון: מקרון הסכים עם איראן, ממשלה תמורת הסכם הגרעין

לפי דיווחים בלבנון, נשיא צרפת ניהל מו"מ עם נשיא איראן ראיסי כדי שייתן את הסכמתו להקמת הממשלה שהוכרזה בסוף השבוע • גורם ישראלי בכיר לגלובס: אם אכן הסיפור נכון, מדובר בעוד צעד במסגרת המדיניות האירופית חסרת האחריות בסוגיית איראן

ראש ממשלת לבנון, נג'יב מיקאט / צילום: Associated Press, Dalati Nohra
ראש ממשלת לבנון, נג'יב מיקאט / צילום: Associated Press, Dalati Nohra

הלירה הלבנונית החלה להתאושש ביום שישי, מיד לאחר ההודעה על הקמת הממשלה החדשה במדינה בראשות נג'יב מיקאטי. תוך שעתיים שערה בשוק השחור הגיע מכמעט 20 אלף לירה לדולר, לפחות מ-15 אלף. אך הבעת האמון הראשונית התחלפה בקולות אחרים שנשמעו בעיתונים ביום ראשון ולפיהם צרפת שיתפה פעולה עם איראן בדרך להקמת הממשלה.

עיתוני לבנון חשפו כי דווקא נשיא צרפת עמנואל מקרון - פטרונם של הנוצרים הלבנונים, ושוחרי ההשתחררות מכבלי חיזבאללה - ביסס את שליטת הארגון ומדינת האב, איראן. זאת למרות שהעולם המערבי וצרפת בראשו רואים בחיזבאללה את אחד האשמים העיקריים בהידרדרות הפוליטית והכלכלית בלבנון - ביקורת שהחריפה ביתר שאת לאחר אסון הפיצוץ בנמל ביירות באוגוסט 2020.

לפי הדיווחים, מקרון נשא ונתן עם נשיא איראן הנכנס אבראהים ראיסי כדי שזה ייתן את הסכמתו להקמת הממשלה החדשה, וכך היה - ראיסי (המכונה "הקצב מטהרן" בשל מעורבותו ברצח אלפי אזרחים אחרי המהפכה האסלאמית) שוחח עם נשיא לבנון מישל עאון ו"הורה" לו לאשר את הממשלה.

גורם ישראלי בכיר אמר לגלובס כי אם אכן הסיפור נכון, מדובר בעוד צעד במסגרת המדיניות האירופית חסרת האחריות בסוגיית איראן. לדבריו, אם למרות חילופי השלטון והמדיניות הנוקשה של איראן, דוחות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) על העשרת אורניום מתקדמת והטרור שהיא מפעילה בעצמה ודרך אחרים, אירופה וצרפת רצות להסכם עימה - זו מדיניות צ'מברליינית עצומת עיניים.

נשיא איראן, אבראהים ראיסי / צילום: Associated Press
 נשיא איראן, אבראהים ראיסי / צילום: Associated Press

ממשלה תמורת הסכם

ד"ר ז'ק נריה, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ומומחה ללבנון, אמר לגלובס כי משמעות ההסכם היא שראיסי הפך לאיש הקובע עבור לבנון ושולט בה בשלט רחוק. לדבריו, התמורה שנתן מקרון לראיסי היא סיוע במגעים לחידוש הסכם הגרעין בוינה. בחודש שעבר פרסמה סבא"א דוח על העשרת האורניום באיראן, ולפיו המדינה הגיעה כבר לרמה הגבוהה ביותר של ההעשרה ובד בבד לא מאפשרת לפקחים להיכנס למתקניה או לצפות בצילומים משם. לדברי נריה אין זה מקרי שלמרות הדוח הקשה על ההפרות, ובמקביל להקמת הממשלה בלבנון, הגיע לטהרן מנכ"ל הסוכנות רפאל גארוסי כדי לדבר עם ראשי המשטר שם.

בישיבת הממשלה ביום ראשון התייחס ראש הממשלה נפתלי בנט לפרסומים על האצת העשרת האורניום של איראן ולמדיניות האירופית ואמר: "אני קורא מכאן למעצמות לא ללכת שבי אחרי אחיזת העיניים האיראנית שבעקבותיה יגררו לוויתורים נוספים. אסור לוותר על חקירת האתרים, והמסר הכי חשוב הוא שחייבים לקצוב לזה זמן. הם מושכים, אבל חייבים לשים דד-ליין חד וברור שאומרים 'עד כאן'".

משרד החוץ האמריקאי פרסם הודעת ברכה על מינוי הממשלה החדשה והוסיף כי עליה לקבל החלטות מהירות כדי לשפר את המצב העגום של כלכלת המדינה ואזרחיה. אך ארצות הברית בינתיים מסתכלת מהצד ולא מרחיבה את הסיוע הבסיסי שהבטיחה ללבנון.  בהודעה נאמר כי ארצות הברית תורמת 372 מיליון דולר לסיוע הומניטרי לעם הלבנוני. הסיוע המועבר דרך סוכניות של האו"ם, שכן משרדי הממשלה נשלטים על ידי חיזבאללה, ולמדינות התורמות אין אמון בהם.

הממשלה שהוקמה מורכבת מלא מעט טכנוקרטים, אף שכולם מקושרים גם למפלגות, לפוליטיקאים ולראשי הסיעות במדינה. כך למשל שר האוצר הוא יוסף ח'ליל שהיה מראשי הבנק המרכזי של לבנון, ושר הבריאות החדש הוא ד"ר פיראס אביאד מראשי מערכת הבריאות. אלא שהממשלה החדשה מורכבת עדיין לפי המפתח העדתי הישן ולפי נריה המשמעות היא שמה שהיה הוא מה שיהיה, ולטכנוקרטים אין שום יכולת לשנות דבר.

חיזבאללה ישמור על עצמאות 

חיזבאללה הכניס לממשלה שני שרים מטעמו, אם כי לא במשרדים שרצה. לפי הדיווחים בלבנון, הארגון קיבל את הדין בין השאר משום שלפי ההסכמות בין מקרון לראיסי, הובטח שהממשלה החדשה תמשיך לאפשר לו לפעול בעצמאיות כמדינה בתוך מדינה.

נשיא צרפת, עמנואל מקרון / צילום: Associated Press, Guillaume Horcajuelo
 נשיא צרפת, עמנואל מקרון / צילום: Associated Press, Guillaume Horcajuelo

מצבו הכלכלי של הארגון אינו מזהיר, בין השאר בגלל הקטנת התמיכה האיראנית והמלחמה בסוריה, אבל עדיין טוב בהרבה מהמדינה. לחיזבאללה מערכות כספים ומסחר משלו, ומקורותיו הכספיים נשענים בין השאר על רשת הברחות נשק וסמים הפרושה בכל העולם. 

חיזבאללה מנסה להראות כי הקשר עם איראן מיטיב למדינה והוא מתפאר בשלוש מיכליות איראניות העושות את דרכן עם נפט גולמי אל לבנון. בפועל המיכליות הללו יגיעו לנמל בניאס בסוריה שם גם יזוקק הנפט ויעובר לידי חיזבאללה לבדו. וגם אם היה מגיע לצרכי האזרחים כולם, לבנון זקוקה לכ-360 מיכליות ענק של נפט בשנה כדי לספק את צרכיה.

חיזבאללה גם מנסה לעכב את פרסום דוח התובע הכללי על הפיצוץ בנמל, שלפי כל הסימנים נגרם בשל כמות עצומה של חומרים מסוכנים המשמשים לייצור חומרי נפץ שאחסן הארגון. המאמצים בינתיים מצליחים והתובע הכללי הודיע שהחקירה מתמשכת.

מדינה בפשיטת רגל 

מורן לבנוני חוקר סוריה ולבנון במרכז דיין אוניברסיטת תל אביב אומר כי לבנון בפועל פשטה את הרגל לפני שנה וחצי והסכומים הנדרשים לשקמה עצומים.

מיקאטי מנסה לחזור למו"מ מול הבנק העולמי וקרן המטבע כדי לקבל סיוע שייאפשר למדינה להתגבר על המשבר ולכן הודיע בנאומו ביום שישי על ביטול כל הסובסידיות הממשלתיות שהיקפן כ-6 מליארד דולר בשנה. הסבסוד על הדלק הוסר והמהלך ייכנס לתוקף בסוף החודש. מחירי הדלק, שכבר כעת קשה מאוד להשיגו, שולשו תוך שנה וחצי וצפויים לעלות בעוד כ-60%. הלירה הלבנונית איבדה 90% מערכה בתוך פחות משנתיים.  למדינה אין כסף לקנות מזוט להפעלת תחנות החשמל ולכן אספקת החשמל ירדה לארבע שעות ביום. בתחום הרפואי המצב חמור במיוחד - הממשלה לא יכולה לקנות תרופות וציוד רפואי בחו"ל ומדפי בתי החולים ובתי המרקחת ריקים. לבנונים הגרים מחוץ למדינה שולחים למשפחותיהם חבילות ובהן תרופות ולעיתים מזון בסיסי. גם מתקני סינון וטיהור המים פועלים באופן חלקי בלבד ואספקת המים לחלקים במדינה הופסקה או שובשה. לפי קרן המטבע העולמית יותר מ-70% מהאוכלוסיה סבלה מאספקה משובשת של מים במהלך הקיץ, והדבר גרם לעלייה במחלות זיהומיות.

דוח של קרן המטבע העולמית קבע כי מחצית מהאוכלוסייה בלבנון נמצאת מתחת לקו העוני, והגדיר את המשבר כאחד מהאסונות הכלכליים הגדולים בהיסטוריה החדשה. דוח עדכני יותר של האו"ם חמור אף יותר ומראה שכ-80% כבר שרויים בעוני - משמע לא יכולים לספק את הצרכים הבסיסיים הנדרשים.

כדי לרכך את המכה של ביטול הסובסידיות הודיע מיקאטי על סיוע ממשלתי חודשי לחצי מיליון משפחות, אבל מדובר בסיוע מינימלי של פחות מ-100 דולר למשפחה. אפילו ברצועת עזה המשפחות הנזקקות מקבלות יותר, והמחירים ברצועה נמוכים בהרבה מבלבנון. 

ישראל, הגז והסיוע

הגז הטבעי בים התיכון הוא אחד מהפתרונות האפשריים למקורות הכנסה ללבנון בטווח הבינוני והארוך. אך פיתוחו מתעכב בשל המחלוקת עם ישראל על גבול המיים הכלכליים בין המדינות. האמריקאים ניסו ומנסים לתווך אבל הדיונים שהתקיימו בחסות האו"ם בראש הנקרה, הופסקו פעמיים ושלוש בגלל עמדות קשוחות שכפה חיזבאללה על המשלחת הלבנונית.

מורן לבנוני, חוקר סוריה ולבנון במרכז דיין אוניברסיטת תל אביב, מציין כי בנאום בטרם הוכרזה הממשלה החדשה בלבנון, ראש הממשלה מיקאטי כבר הביע הסכמה לקבל סיוע מכל מדינה - אפילו מישראל שהציעה את עזרתה, אבל בנאום הרישמי ביום שישי כבר חזר בו. עם זה, לגלובס נודע כי הסיוע שישראל מציעה, רובו בתחום הבריאות - תרופות וציוד רפואי - עשוי בכל זאת להגיע ללבנון דרך ארגוני הסיוע של האו"ם וללא כיתוב בעברית עליו כדי למנוע את זיהויו כישראלי. זה תנאי שהלבנונים הציבו לקבלת הסיוע.