אינפלציה שתימשך זמן קצר תלויה במחירי הסחורות שאמורות להחזיק מעמד זמן רב

בפדרל ריזרב מטילים את האשמה לעלייה באינפלציה על זינוק לא שגרתי במחירי מוצרים עמידים כמו מכוניות ומוצרי אלקטרוניקה, וצופים כי מדובר במצב שיחלוף

דולר / צילום: Shutterstock
דולר / צילום: Shutterstock

במשך כמה עשורים, נהנו אמריקאים מירידה במחירי מכוניות, מוצרי אלקטרוניקה ורהיטים. כלומר, עד מגפת הקורונה. בשנה האחרונה, מחיריהן של סחורות עמידות היו בעלייה - ולא עלייה קטנה. השאלה אם המחירים יירדו שוב היא חלק מרכזי בפאזל שבכירי הפדרל ריזרב מתבוננים בו בבואם למצוא דרך להתמודד עם פרץ אינפלציה חזק במיוחד.

יושב ראש הפדרל ריזרב ג'רום פאוול טען במשך זמן מה שהאינפלציה הגבוהה יותר מונעת ברובה על-ידי גורמים זמניים הייחודיים למגפה. בנאום שנשא בפדרל ריזרב של קנזס סיטי בסוף אוגוסט, סיפק פאוול פרטים נוספים לגבי החשיבה שלו. הוא ציין בייחוד את העלייה במחירי סחורות עמידות - בניגוד לעלייה הקטנה יותר במחירי השירותים - כעדות לכך שהאינפלציה צפויה לרדת בחזרה ליעד של הבנק המרכזי - 2%.

ראשית, שיעור היסטוריה. באופן כללי מחירי מוצרים לצרכנים - הכוללים סחורות ושירותים - טיפסו בממוצע ב־1.8% בשנה ב־25 השנים שלפני המגפה. העלייה הייתה מונעת על-ידי עלייה מהירה יותר במחירי השירותים, שהתייקרו בממוצע ב־2.6% בשנה בתקופה זו. מחירי הסחורות העמידות - מוצרים שמתוכננים להחזיק מעמד לפחות שלוש שנים - עשו ההפך, ירדו בממוצע ב־1.9% בשנה בין תחילת 1995 לתחילת 2020, על-פי מעריך האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב, מדד המחירים של הוצאות לצריכה אישית של משרד המסחר.

פאוול ציין כמה כוחות שהניעו את הירידה במחירי המוצרים העמידים. אחד מהם הוא הגלובליזציה: תחרות ממדינות אחרות, בייחוד שווקים מתעוררים שיש בהם הרבה עובדים בשכר נמוך, כמו סין והודו, עוררו תחרות בין יצרנים אמריקאים והובילו את חלקם לעשות מיקור חוץ של הייצור. כתוצאה מזה, מחירי חלקים ומוצרים ירדו.

סיבה אחרת היא הטכנולוגיה. תוכנות חדשות ומכונות משוכללות יותר אפשרו למפעלים לייצר מוצרים בזמן קצר יותר ותוך שימוש בפחות ידיים עובדות, וזה הוריד את העלויות למפעלים ובסופו של דבר התפרש למחירים נמוכים יותר לצרכנים. גם מנגנוני שילוח יעילים יותר הורידו מחירים.

בניגוד לזה, מחירי השירותים עלו באופן עקבי - רוב הרכישות של צרכנים, כולל תספורות, ביקורים אצל הרופא או פגישות עם יועצי מס. בגלל שמדובר בעבודות שמעצם הגדרתן מצריכות עבודה רבה - ספר עדיין יכול לספר רק אדם אחד בכל רגע נתון - התעשיות האלה לא העלו את הפריון שלהן במידה מקבילה למפעלי הייצור.

המגפה הפכה את הדינמיקה הזו על פניה, וסחורות עמידות הפכו לאחד ממנועי האינפלציה. ביולי, סך המחירים לצרכנים עלו ב־4.2% לעומת שנה קודם לכן, על-פי משרד המסחר. מחירי סחורות עמידות עלו ב־7%. קצב העלייה הזה גבוה פי שניים מהעלייה בשיעור 3.5% שנרשמה לגבי שירותים.

סחורות עמידות היו אחראיות לאחוז שלם משיעור האינפלציה בעת האחרונה, כך אמר פאוול. ההשפעה הכוללת של העלייה במחירי הסחורות העמידות הייתה אפילו חזקה יותר על אינפלציית "הליבה", שלא כוללת בחישוב את מחירי המזון והאנרגיה. בהחרגת סחורות עמידות, אינפלציית הליבה ב־18 החודשים שנגמרו ביוני, חישוב המחליק ירידות ועליות זמניות במחירי כמה מוצרים בגלל המגפה, עמדה על 2.2%, לא רחוק מהממוצע של 2% של 12 השנים האחרונות, על-פי נתוני הפדרל ריזרב.

מה קרה? אליבא דפאוול, זה לא מסתורי: כוחות ייחודיים גרמו לביקוש לסחורות עמידות לעלות הרבה יותר מהר מההיצע.

הביקוש עלה בגלל שתי סיבות: הממשלה שמה כסף רב בידי הצרכנים, דרך כמה חבילות סיוע. ומשפחות, שהיו תקועות בבתים והיו להן מעט הזדמנויות לנסוע, לאכול בחוץ וללכת למוזיאונים, העבירו את ההוצאה שלהן למוצרים עמידים, שרבים מהם יכולים להישלח ולהימסר ללא מגע אנושי. חוקרים בפדרל ריזרב של קליבלנד גילו ששני גורמים אלה - הסיוע הממשלתי והמעבר מצריכת שירותים לרכישת מוצרים שנגרם בגלל הסגרים - תרמו באופן שווה לעלייה בהוצאה על סחורות עמידות.

משקי בית הגדילו את ההוצאה על ספות, מכוניות ומוצרי חשמל למטבח. חברות, שהיו חסרים להן עובדים והעלייה בביקוש תפסה אותן לא מוכנות, נאבקו לשלוח מלאי ולייצר את המוצרים מספיק מהר. מחסור עולמי בשבבים הפריע למשלוחי מחשבים ניידים ומדפסות, לצד מכוניות. המחסור בציוד ובעובדים גרם לעיכובים בשילוח רהיטים.

נתונים אחרים מראים את השפעת המגפה על מחירים שבמשך זמן רב היו בירידה. חישבו על מכוניות משומשות, שהן חלק הארי של כל רכישות הרכב. מחיריהן הגיעו לשיא ב־2001, ומאז נמצאים בירידה. עד פברואר 2020, ירדו ב־14% מאותו שיא, על-פי מדד המחירים של משרד התעסוקה, מעריך אינפלציה נפרד מהמדד של משרד המסחר.

ואז בקיץ של 2020, החלו מחירי המכוניות המשומשות לטפס - באופן תלול. באותה שנה עד חודש יולי, עלו בלא פחות מ־42%. מתוך עשרות המחירים שמשרד התעסוקה עוקב אחריהם, רק מחיר הדלק עלה מהר יותר.

מחירי מחשבים היו במסלול דומה. לפני המגפה, המחירים ירדו באופן חד במשך שני עשורים. ואז, בזמן המגפה, החלו לעלות. ביוני 2020, עלו בחישוב שנתי, הפעם הראשונה אי פעם שזה קרה. ביולי, היו יקרים ב־3.7% לעומת שנה קודם לכן.

מה לגבי מחירי רהיטים? בין ינואר 2000 לינואר 2020, המחירים ירדו ב־16%. מפברואר 2020, טיפסו ב־7%.

פאוול טען שמרגע שהמחסור, צווארי בקבוק באספקה והביקוש יירדו, גם המחירים יירדו, או לפחות יפסיקו לעלות כל כך בחדות. אולי זה כבר קורה. מחירי מוצרים עמידים עלו ביולי רק ב־0.3% לעומת החודש הקודם, ירידה מעלייה של 1% ביוני ו־2% במאי. מחירי מכוניות משומשות גם הם עלו באופן הרבה יותר מתון, ומחירי רהיטים ירדו בפעם הראשונה מאז ינואר.

"כשבעיות האספקה החלו להיפתר, האינפלציה במוצרים עמידים חוץ ממכוניות האטה ואולי עתה מתחילה לרדת", אמר פאוול בנאומו בפד של קנזס סיטי. "נראה לא סביר שהאינפלציה במוצרים עמידים תמשיך להיות גורם מכריע באינפלציה הכללית לאורך זמן".

הוא הוסיף שהוא מאמין שכוחות עולמיים שהורידו את מחירי המוצרים העמידים בעבר - גלובליזציה וטכנולוגיה - לא ייעלמו.

ישנם סיכונים לכך שהלחץ האינפלציוני יהיה עמוק יותר ומתמשך יותר ממה שפאוול מתאר. מחירי הדלק - סחורה לא עמידה - עלו באותה מהירות כמו מחירי מכוניות משומשות בשנה עד יולי. העלייה במחירי המזון ברחבי העולם מאיצה ועלולה להיות עיקשת, כך כתבו אנליסטים בבנק ג'י פי מורגן צ'ייס בשבוע שעבר.

גם האינפלציה במחירי השירותים עשויה לעלות. מחירי בתי מגורים ודמי השכירות, אחד המרכיבים הגדולים ביותר של הצריכה, עולים במהירות. מעסיקים בשירותים המצריכים עבודה רבה עומדים מול תשומות העסקה גבוהות יותר ועשויים להעביר אותן הלאה ללקוחות בצורת העלאת מחירים. כמו כן, רשתות משלוח עשויות להשתנות. חברות עשויות להחליט לקנות חלקים ממדינות אחרות, או בתוך ארה"ב, שם עלויות ההעסקה גבוהות יותר, וזה יוביל בטווח הארוך לעליית מחירים.

התחזית של פאוול לגבי סחורות עמידות - ומתוכה, לגבי האינפלציה - היא הימור על כך שהעולם שאחרי המגפה ייראה במידה רבה דומה לעולם שהכרנו לפניה.

צרו איתנו קשר *5988