רק 20% מכלל כוח העבודה בהייטק הן נשים, חייבים לצמצם את הפער

תעשיית ההייטק נחשבת לתעשייה מהחשובות והמובילות של הכלכלה הישראלית, היא נמצאת בכל מקום ומשפיעה על חיי היום יום שלנו • אך מדוע המדינה מאפשרת לתעשייה חדשנית ופורצת דרך לאמץ הרגלים ישנים, העדפת גברים על פני נשים

נשים דתיות עובדות בהייטק מודיעין עילית / צילום: תמר מצפי
נשים דתיות עובדות בהייטק מודיעין עילית / צילום: תמר מצפי

השנה האחרונה הייתה ללא ספק שנת הפריצה של ענף הטכנולוגיה ובמיוחד של חברות הייטק ישראליות שהצליחו לגייס עשרות מיליארדי דולרים מעבר לים וממשיכות את ההצלחה הגדולה של העשורים האחרונים. תעשיית ההייטק החלה את הצמיחה הגדולה שלה בשנות ה-90 וזאת במקביל לגידול עצום בשימוש באינטרנט. הדרך להייטק הישראלי עוברת דרך בתי הספר, דרך האקדמיה, הצבא ומשם לקריירה בתחומי הטכנולוגיה השונים. בעשור האחרון מספר הסטודנטיות באקדמיה הכפיל את עצמו, ועדיין מספרן מהווה על פי הערכות רק כ-30% מסך הלומדים מדעי המחשב.

הנתון עגום עוד יותר כאשר מסתכלים על נתוני התעסוקה. רק 20% מכלל כוח העבודה הן נשים, בתעשיית הייטק הישראלית בתקופה האחרונה קיים מחסור גדול של עובדים שגורם לנזקים בטווח הארוך, קיימות עשרות אלפי משרות פנויות וכתוצאה מביקוש גדול באופן משמעותי על ההיצע, השכר עולה באופן טבעי כלפי מעלה ועשוי לגרום לקושי בגיוס עובדים וקושי תחרותי לחברות הזנק בתחילת דרכן, או כאלה שעדיין לא התבססו מבחינה פיננסית באמצעות משקיעים או תזרים מזומנים מלקוחות קבועים, ואין באפשרותם לשלם שכר גבוהה באופן משמעותי.

כמו כן, בתעשיית ההייטק הישראלית שנחשבת לפורצת דרך ומפותחת אנחנו מאבדים 10% מהנשים בין התקופה באקדמיה לבין הקריירה והתעסוקה - רק 20% מכלל כוח העבודה בהייטק הישראלי הן נשים. כאשר מסתכלים רחוק יותר על תפקידי מפתח בכירים, ודירקטוריון המספרים נמוכים עוד יותר. אם לא די בכך, הפגיעה באה לידי ביטוי גם בשכר על תפקידים זהים, כאשר נשים מרוויחות בממוצע כ-35% פחות מגברים. חשוב לומר, תעשיית ההייטק הישראלית מפתחת פתרונות גלובליים מורכבים ומחפשות להמציא את המחר. אך איך הדבר אפשרי כאשר למחצית מהאוכלוסייה אין כמעט ייצוג, היחס של נשים בתעשייה הוא אחד לחמש. בתקופה האחרונה מדברים על מחסור חמור בעובדי טכנולוגיה, אני שומעת את הקולות של מקבלי ההחלטות במדינה שקוראים להבאת אלפי עובדי הייטק מחו"ל, ואני שואלת את עצמי, למה?

הרי ברור לכולם שזאת טעות אסטרטגית, יש לנו הזדמנות היסטורית לעשות שינוי, הזדמנות לקדם שיווין אמיתי בין נשים וגברים ובכך לקדם את הכלכלה הישראלית לצמיחה חזקה עוד יותר. המדינה חייבת לקדם תהליכים והכשרות לנשים במגוון גילאים, המדינה חייבת לעודד חברות גדולות וקטנות להעסיק יותר נשים, והמדינה חייבת לדרוש שוויון בתנאי העסקה על תפקידים זהים, על ותק ועל כישורים דומים.

אנחנו לא צריכים לחפש קיצורי דרך, זה תהליך ואנחנו צריכים לחפש את מה שנכון לנו ולדורות הבאים. הכלכלה הישראלית תרוויח כאשר יותר נשים יכנסו לתעשייה המובילה בישראל, נשים חזקות יותר, מובילות כלכלה חזקה יותר. תהליך שילוב נשים בהייטק הישראלי צריך להתחיל כבר בשלב בתי הספר, בצבא, באקדמיה.

כמו כן, המדינה חייבת לתת יעדי ברזל ביד אחת ולשמור על פיתוח וצמיחה של התעשייה לצד שילוב נשים, וביד אחרת לתמוך ולסלול את דרכן של בנות העתיד לתעשייה כבר בגילאים צעירים. בתחילת החודש נכנסתי לתפקיד הבכיר של מנכ"לית חברת הטכנולוגיה מטרו וואן ומנכ"לית משותפת בשלפי, אישה בעולם של גברים. עבורי זאת שליחות כאישה ואני מתכוונת לקדם בכל כוחי את נושא הנשים בענף הטכנולוגיה, נושא שהוא קרוב לליבי.

אנחנו רוצים לראות יותר נשים מתקדמות בארגון שלנו ובתפקדי מפתח בתעשייה, ואנחנו רוצים להעניק להן תנאים שווים לאלה שמקבלים הגברים, בלי הבדל של דת, גזע או מין. אנחנו רוצים לטפל באחת הסוגיות הכי מורכבות בענף הטכנולוגיה והיא איזון בין החיים הפרטים לקריירה, אנחנו מזהים שזאת חומה בפני נשים רבות שרוצות קריירה, אני באופן אישי מאמינה כי דאגה לחיי המשפחה של כל פרט בארגון עשויה לקדם ולשפר תהליכי עבודה בצורה בלתי רגילה.

הכותבת היא מנכ"לית מטרו וואן ומנכ"לית משתופת בשלפי טכנולוגיות

צרו איתנו קשר *5988