"לא סביר להמשיך במצב הקיים": בקבינט המומחים מודאגים וקוראים לשינוי חד בטיפול במגפה

בימים האחרונים חל שינוי בשיח לגבי ההתמודדות עם מגפת הקורונה. ממצב שבו רוב המומחים הצהירו כי הגל הרביעי עשוי לדעוך בזכות חיסון הבוסטר והתו הירוק, התבססה ההבנה כי כרגע הגל הרביעי אינו בכיוון דעיכה. לאחר תקופה של כמה שבועות שבה נצפתה ירידה קלה בתחלואה הקשה ומקדם R שהתנדנד סביב ה-1, פעם מעלה ופעם מטה, נפרץ רף חדש של חולים קשים לגל הזה.

800 חולי קורונה קשים הוא המספר שנחשב, מניסיון הגלים הקודמים, לזה ממנו מערכת הבריאות מתחילה בתהליך קריסה, אולם כעת שוועת הרופאים לעזרה נשמעת למרות שהמספר נמוך מכך - סביב 720-740 בימים האחרונים. נראה כי משך המגפה, שיעורי התמותה הגבוהים, החנק התקציבי שנובע מהתייבשות מקורות הכנסה כתופעת לוואי של המגפה, והתסכול מול אי ההתחסנות ואי הזהירות של הציבור, הובילו לשחיקה של הצוות הרפואי. גם הם ציפו כנראה להקלה שיביא הבוסטר, וכאשר זו לא הגיעה, ובמקביל העומס כבר החל להוביל לתמותה עודפת, החלו לדרוש שינוי גישה.

זוהי גם דעתם של חברי קבינט המומחים המייעץ לממשלה בנושא הקורונה, אשר התכנס אתמול. אחרי שכמה מחברי בקבינט הציגו ל-FDA את היעילות היחסית של הבוסטר בבלימת המגפה בישראל, הם נאלצו לחזור הביתה ולהודות שהמצב, אף שכנראה הרבה פחות גרוע ממה שיכל היה להיות ללא חיסון שלישי, כרגע רחוק מלהיות תחת שליטה.

"למרות התקווה לירידה בתחלואה בזכות מבצע החיסונים (תקווה שעדיין קיימת - ג.ו.), לא ניתן ולא סביר להמשיך במסלול הקיים", אומרים המומחים. "מתחייב שינוי מדיניות לתקופת הביניים עד אשר תוכח ירידה משמעותית ומתמדת בתחלואה הקשה".

נזכיר כי פרופ' ערן סגל, ממכון ויצמן, אשר עוסק במידול התחלואה בקורונה מתחילת המגפה, סימן בעבר מספר של 3 מיליון מחוסנים כזה שהחל ממנו אמורה להגיע הבלימה בתחלואה ולהתחיל הירידה. לרגע נראה היה שזה באמת קורה, אולם נראה כי השילוב בין חזרה ללימודים כמעט ללא מגבלות, חגי תשרי, התקהלויות כמעט ללא מגבלות, נסיעות לחו"ל שעדיין מתרחשות, אלה גברו על האפקט של החיסון. סגל העריך כי האוכלוסיה תמשיך להתחסן בערך באותו הקצב, כך שאם לא תושג התוצאה ב-3 מיליון מתחסנים הרי שהיא תושג כמה שבועות לאחר מכן, עם 3.5 מיליון מתחסנים. אולם, לא ברור שקצב ההתחסנות אכן נשמר. במהלך החגים הוא היה נמוך יותר, וקשה לדעת אם הסיבה היא החגים או תחילת מיצוי מאגר המתחסנים הפוטנציאלי.

החיסון השלישי מועיל, אך וקטור ההדבקה ממשיך לגדול

קבינט המומחים הזכיר כי המומחים המליצו על מדיניות בלימה של המחלה (מגבלות מסוימות) לאחר ששקלו מדיניות ספיגה (כמעט ללא מגבלות) ומצאו אותה לא ריאלית. בסופו של דבר בחברה הממשלה במדיניות ביניים, של ספיגה עד הגעה לרף מסוים של חולים קשים, עם הבטחה לעבור לבלימה ברגע שרף זה יחצה. אולם, ברמות התחלואה הגבוהה, כפי שהתריע הקבינט מראש, רבים מצעדי הבלימה כבר לא יעילים. החיסון השלישי מועיל, אך וקטור ההדבקה ממשיך לגדול, וגם הלא-מחוסנים נדבקים במספרים גדולים, וממלאים את מחלקות הטיפול הנמרץ. בקרב הצעירים, החיסונים נותנים מענה משמעותי בהפחתת הדבקות, אבל לא יכולים להיות המענה היחיד.

עם המבט כבר אל הגל הבא אומרים המומחים: "מדיניות זו של ספיגה עד הגעה לרמת חולים קשים גבוהה - מסוכנת. הגישה המפעילה מגבלות רבות יותר בשלב מוקדם יותר, היא הנכונה במבט עתידי". כך למשל, אולי לא כדאי לתלות את יהבנו על חיסון הילדים בגיל היסודי, כפתרון לבעיית הקורונה במערכת החינוך.

"בהיעדר כלים אחרים העונים להגדרה 'הקטנת נטל התחלואה מבלי לפגוע במשק', הממשלה מטילה את יהבה על החיסונים, ובעיקר חיסוני הבוסטר. גישה זו עד כה לא הוכיחה את עצמה, ומכאן שגם תפיסה עתידית של חיסונים כמענה בלבדי, טומנת בחובה סיכון יתר, W ויש לשלב כלים נוספים".

פתיחת השנה באופן מלא ורציף באוקטובר צפויה להגביר את התחלואה. כך ניתן ללמוד משיעורי ההדבקה במגזר החרדי, שם החלו הלימודים מוקדם יותר, והערבי, בו נמשכו הלימודים באופן רציף החודש, ובשני המקרים הלמידה במתוכנת הנוכחית הובילה לעליה בתחלואה.

"מכיוון שכבר כעת מתקשים לתת טיפול מיטבי לכל החולים הנדרשים לטיפול נמרץ ואקמו, אנו עלולים להגיע לאירועים קשים של צורך בתעדוף חולים צעירים הנזקקים לטיפול קריטי - בקורונה ובמחלות השגרה. מאידך, אנו כמובן רואים חשיבות רבה לפתיחת בתי הספר כתחום בתיעדוף גבוה לעומת פעילויות אחרות. לכן מתווה נכון הוא כה קריטי", אומרים המומחים.

ממתווה החינוך, שהיה אמור לספק כמה שכבות הגנה נגד התפשטות התחלואה, כמו למשל מגן חינוך - בדיקות תדירות באזורים עם תחלואה גבוהה, מהלכים ברמה המקומית לצמצום מגעים (קפסולות), ובדיקות יומיות לאיתור מאומתים במקום בידוד - בעצם לא נותר כמעט אף אחד מרכיביו המרכזיים. חלקם בוטלו על ידי הממשלה מראש וחלקם לא ניתנים ליישום בהיקף התחלואה הנוכחי. כעת מאיימת הממשלה להסיר גם את המגבלה האחרונה, הבידוד, ולהחליפה באפשרות של בדיקות מהירות, אף שאלה טרם הוכיחו את עצמן בהקשר הזה".

המלצות הפורום: עדכון התו הירוק ומגבלות נוספות

"אם כך, המלצות הפורום הן: תמיכה בעדכון התו הירוק כך שיכלול רק מחוסנים טריים, מחוסנים בבוסטר או מי שביצעו בדיקה מקדימה, וזאת מסיבות אפידמיולוגיות - כדי להפוך את המרחבים הירוקים למוגנים באמת. שנית - להטיל מגבלות על התכנסות גם במסגרת התו הירוק. להפעיל כלים נוספים במתווה החינוך - אוורור, למידה בחוץ כשמתאפשר, בדיקות סקר במתווה מגן חינוך, והפעלת מתווה הבדיקות כחלופה לבידוד רק לאחר שיוכיח את עצמו.

"עוד הומלץ להנגיש את הטיפול בתרופה של ריג'נרון, נוגדנים פעילים למניעת תחלואה קשה אם היא ניתנת בשלבים מוקדמים של המחלה.

"לבסוף, הומלץ לקיים דיון כבר כעת בהתנהלות העתידית בעת הופעת וריאנט חדש או גל נוסף עקב זן דלתא, ובצורך בהשבת האיזון בין טובת המשק והקטנת הסבירות לתשלום פיצויים לעסקים, לבין בריאות הציבור והקטנת תחלואה קשה ותמותה (אשר לטעמנו הוסט יתר על המידה לכיוון טובת המשק)".

 ללמוד לקח מאירוע הנסיעה לאומן

המומחים ממליצים ללמוד לקח מאירוע הנסיעה לאומן: "עם אלפי נדבקים, לפחות 20 חולים קשים וקריטיים ושני פטירות. ישנו מחיר בנפש בעיקר לחולים לא מחוסנים".

הפורום דן קצרות גם בחלופה של הפסקת מאמצי הבלימה בהתחשב בכך שרוב הנפגעים הם לא מחוסנים, אשר ביצעו לכאורה החלטה לקחת על עצמם את הסיכון. הצעה זו ירדה מעל הפרק בהתנגדות גורפת של כל המשתתפים מסיבות אתיות ופרקטיות. "הפורום מתנגד בתוקף לתפיסה הנשמעת מעת לעת בציבור הקוראות לא לטפל בלא מחוסנים. אין לחבר בין התנהגות הפרט, עד כמה שהיא לצנינים בעינינו בהשפעתה על בריאות הפרט וסביבתו )אי התחסנות, בדומה לעישון(, לבין הצורך והחובה לטפל באנשים על פי חומרת מחלתם והאינדיקציה הקלינית.

"יש להבהיר למי שתומך במדיניות של הדבקה המונית בבתי הספר, בין במוצהר ובין במשתמע, את המחיר הכבד הן לילדים, (לונג קוביד וסיכונים לא שכיחים) והן למגעיהם הבוגרים, בפרט הלא-מחוסנים והמבוגרים הפגיעים.

"לא ניתן לייצר יתירות במערכת הבריאות מהיום למחר, תיקצוב חסר כרוני לאורך שנים הביא כעת למחסור במשאבי טיפול עם השלכות כבדות למשק. מכיוון שאתגרים דומים צפויים בשנים הקרובות ולא רק בשל הקורונה, יש לקדם כעת וליישם מיידית שלב ראשון בתכנית ארוכת טווח ומתוקצבת להשקעה במערכת הבריאות ככלי מרכזי בחוסן הלאומי והמוכנות לעתיד".

בקבינט משתתפים: פרופ' רן בליצר (יו"ר) פרופ' נחמן אש, ד"ר שרון אלרעי פרייס, פרופ' ארנון אפק, פרופ' נדב דוידוביץ ', פרופ' סלמאן זרקא, יורם חמו, ד"ר בעז לב, ד"ר עדי ניב-יגודה, פרופ' גליה רהב וד"ר ליה מורן-גלעד.