"משבר אנרגיה? בישראל מתווה הגז ייצב את המחירים"

גדעון תדמור, מוותיקי תחום החיפושים בישראל, מעריך כי הקפיצה האחרונה במחירי הנפט והגז נובעת מ"שילוב גורמים שיצרו סערה מושלמת בנקודת הזמן הנוכחית" • "הגידול בביקוש לדלקים פוסיליים צפוי לעלות עד שנת 2035, וגם זה בהנחה שהאנרגיה המתחדשת תעמוד ביעדים שלה"

גדעון תדמור, מוותיקי תחום חיפושי הנפט והגז בישראל, מעריך כי הקפיצה האחרונה במחירי הנפט והגז נובעת מ"שילוב של כמה גורמים שיצרו סערה מושלמת בנקודת הזמן הנוכחית. אבל עוד לפני כן, חשוב לומר כי משבר האנרגיה שאנחנו חווים כרגע הוא קריאת השכמה לכל מי שהספיד את אנרגיית הנפט והגז. ולדעתי זה הדבר שבו אנחנו צריכים להתמקד".

תדמור, שהוביל בעבר את שותפויות הגז של קבוצת דלק, משמש בשנים האחרונות כיו"ר נאוויטס פטרוליום, שותפות שייסד, אשר נסחרת בת"א לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל (תשואה של כ-120% מאז ההנפקה לפני כארבע שנים). נאוויטס פועלת בתחום החיפושים, הפיתוח וההפקה של נפט וגז טבעי, תוך התמקדות בצפון אמריקה.

לדבריו, "ברור שתהיה תנודתיות מאוד גבוהה במחירי הנפט והגז, שנגזרת לעיתים מאירועים מקומיים וממסחר בחוזים, אבל אני חושב שצריכה להיות ראיית מאקרו לטווח יותר רחוק, כי הפרויקטים בענף הם לטווח ארוך והמימונים שלהם לטווח ארוך. יש גם הפרדה בין נפט לגז ולכן אנחנו מתמקדים בנפט ולא בגז בפרויקטים שלנו".

הנפט עשה לאחרונה קפיצה מאזור ה-70 דולר לחבית לאזור ה-80 דולר לחבית, בהמשך לעליות שראינו מאז סתיו 2020. אבל מפתיעה הרבה יותר היא הקפיצה שנרשמה במחירי הגז הטבעי בעולם, כאשר אפילו בארה"ב, שמפיקה את הגז לעצמה, זינק המחיר שלו בכ-120% בתוך חצי שנה, וזאת במקביל לזינוק חד באירופה, שקונה את הגז שלה מרוסיה.

איך אתה מסביר את זה? מה בעצם קרה?
"מה שאנחנו רואים כרגע בשוק האנרגיה זאת עלייה גדולה מהצפוי בצד הביקוש העולמי לגז טבעי, עקב ההתאוששות ממשבר הקורונה. אבל לפי כל התחזיות, שיעור הגידול בביקוש הנומינלי לדלקים פוסיליים צפוי לעלות משנה לשנה עד שנת 2035. רק אז תתחיל ירידה בשיעור הגידול, אבל הביקוש עצמו ימשיך לעלות, וזה עוד בהנחה שהאנרגיה המתחדשת תעמוד ביעדים שלה, מה שלא נראה כרגע.

"מצד שני, בצד ההיצע ראינו במשך תקופה קיטון, ועכשיו היו אירועים ברמה הטקטית שרק העצימו זאת. אם אנחנו מדברים על המונח ESG - ובעיקר על ה-E שלו, שמתייחסת לענייני הסביבה - שהפך לסוג של מנטרה המרחפת על פני שוקי ההון והאנרגיה, הרי שאנחנו רואים פחות ופחות אקספלורציה מצד החברות הגדולות, שמנסות להמציא עצמן מחדש ולהתאים את עצמן למנטרה".

 
  

"הדלקים הפוסיליים כאן כדי להישאר"

נאוויטס של תדמור (הוא עצמו בעל שליטה בשותפות ומחזיק ב-12% מההון שלה) מתמקדת בעיקר באיתור ומימוש הזדמנויות השקעה בנכסי נפט וגז הכוללים עתודות נפט וגז מוכחות, שטרם פותחו. לאחרונה השלימה נאוויטס גיוסי הון וחוב גדולים בבורסה בת"א, למימון חלקה בפיתוח שדה הנפט שננדואה בארה"ב, שבו היא מחזיקה 49%, ושסך ההשקעה בו עומד על 1.8 מיליארד דולר.

בזכות סגירת המימון לפיתוח המאגר גם הודיעה השותפות שהפיתוח של שננדואה יצא לדרך. תדמור: "עכשיו זה סוג של טייס אוטומטי מבחינתנו, ואין ספק שזה דבר מאוד מאוד משמעותי עבור נאוויטס והעתיד שלה".

יצא לכם עיתוי טוב מבחינת מחירי הנפט בעולם, ובארה"ב בפרט.
"אנחנו מסתכלים על המגמות לטווח יותר ארוך, ואני שמח להגיד שבנאוויטס אנחנו מדברים על המגמה הזאת כבר תקופה ארוכה. בתהליך הרואד שואו שעשינו, גם לגיוס של החוב וגם לגיוס של האקוויטי, דיברנו זה זמן על העובדה שהדלקים הפוסיליים הם כאן להישאר עוד תקופה מאוד ארוכה.

"בנאוויטס התמקדנו בנפט, בנכסים שכבר התגלו, ורכשנו אותם במחירים מאוד הזדמנותיים. בעצם נכנסנו לתעשייה שהיא בעלת סיכון גבוה בתחילתו של התהליך (שלב האקספלורציה), כאשר אנחנו מעקרים את הסיכון ונכנסים לנכסים שהתגלו ואומתו לקראת פיתוח, ומגיעים לשלב הפיתוח.

"על יד זה קיצרנו את הזמן שעובר עד תחילת ההפקה והקטנו את הסיכון, תוך ביצוע עסקאות הזדמנותיות ברמה הכלכלית. כל זה משתלב עם ראיית עולם יותר רחבה, שאומרת שהדלקים הפוסיליים הם כאן כדי להישאר עוד תקופה ארוכה, וזה בלי להמעיט ולפגוע כהוא זה בחשיבות של האנרגיות המתחדשות ושל המקום היותר ויותר גדול שבסופו של דבר הן ירכשו לעצמן במשק האנרגיה העולמי.

"אז זה בהחלט מתחבר למה שנאוויטס עושה, ואין ספק שפרויקט הדגל שלנו, שהוא פרויקט שננדואה, יתחיל להפיק נפט בסוף שנת 2024. זה עיתוי טוב מאוד בסביבה הנוכחית של מחירי נפט גבוהים.

"אנחנו רואים פחות ופחות פרויקטים שהולכים לפיתוח. על זה אנחנו בנאוויטס בנינו את כל הפורטפוליו שלנו. על מגה פרויקטים שהחברות הגדולות יצאו מהם, ואנחנו נכנסנו ופיתחנו אותם. אבל בסופו של דבר יש פחות פרויקטים ויהיה פחות היצע של נפט.

"צריך גם להבין שבתעשיית הנפט קיימת שרשרת אספקה ארוכה מאוד, וברגע שהשרשראות הללו נפגעות או נתקעות, אז מגיע אירוע של סערה מושלמת כמו שאנחנו רואים עתה. אבל הראייה חייבת להיות יותר רחבה, עם הסתכלות גם על ארגון אופ"ק למשל, שפעיל מאוד במגמה לשמר רמות מחיר מסוימות של נפט ולדאוג לכך שההיצע של הפקת הנפט יהיה מוגבל".

"צריך השקעות עתק כדי להגיע לאפס זיהום"

עם זאת, נאוויטס החליטה לפעול גם בתחום האנרגיה המתחדשת, ואף הודיעה לאחרונה על הסכם עם חברת אנלייט להקמת מיזם משותף, להקמת פרויקטים בתחום אנרגיית רוח בים, כך שגם היא מצטרפת לטרנד העולמי.

האם אנרגיות מתחדשות יוכלו לדעתך להחליף את השימוש בדלקים פוסיליים באופן מלא, או שימשיכו להוות מוצר משלים?
"התזה בעולם היא להגיע למצב של אפס פליטת מזהמים בשנת 2050. כדי להגיע לשם נדרשות השקעות עתק גלובליות באנרגיה מתחדשת, בהיקף של בין 750 מיליארד דולר ל-1.8 טריליון דולר מדי שנה, כאשר בשנים האחרונות ההשקעה בתחום הזה לא גדלה מהותית, והיא עומדת על 300 מיליארד דולר בשנה.

"זאת אומרת שכדי להביא בסופו של דבר את האנרגיה המתחדשת, צריך הגדיל את ההשקעות בצורה דרמטית מול ההשקעות הקיימות כיום. אבל גם אם יוגדלו ההשקעות, צריך לזכור שהאנרגיה המתחדשת היא לא תחליפית לנפט וגז.

"השימוש באנרגיה מתחדשת הוא בעיקרו לייצור חשמל, כאשר רק 5% מצריכת הנפט העולמית משמשת לייצור חשמל. 60% מצריכת הנפט העולמית היא לתחבורה, ומדובר בעיקר על תחבורה אווירית, תחבורה ימית ותחבורה כבדה יבשתית, שהרכב החשמלי לא תחליפי לגביהם.

"מעבר לכך, 20% מצריכת הנפט העולמית היא לתעשייה ובניין, ועוד 15% לפטרוכימיה. זה אומר שגם אם היינו מתעלמים מבעיות אקלימיות, ומהעובדה שאנרגיה מתחדשת אינה יציבה במהותה, בגלל שאין עדיין יכולות משמעותיות לאחסון שלה, היא לא תחליפית כיום להרבה מהשימושים של הנפט.

"ככה שצריך לראות את הדברים בצורה יותר מאוזנת, אבל הפוליטיקה שנכנסה לעולם של אנרגיות מתחדשות שיבשה את הראייה. ואת כל זה אני אומר כמי שמאמין באנרגיות מתחדשות. אנחנו בנאוויטס רוצים להיכנס לתחום הזה וכבר דיווחנו על כך".

ומה תהיה ההשפעה על תעשיית הגז הטבעי?
"ההבדל בין נפט לגז נובע מכך שנפט הוא סחורה נוזלית בעלת מחיר עולמי, בעוד שהגז מסופק ברובו בצינורות ולא בצורה נוזלית, ולכן הוא מתומחר ברמה אזורית על פי מקורות האספקה הקיימים. למשל, שיבושים באספקת הגז מרוסיה מובילים כעת למשבר ולעליות מחירים באירופה שצורכת את הגז הזה.

"ככה שסיפור הגז הוא יותר נקודתי וסיפור הנפט הוא יותר גלובלי. המצב הנוכחי שם בפרספקטיבה אחרת לחלוטין את מחירי הגז בישראל, שבעבר הייתה ביקורת על ההסדרים שקבעו אותם.

"מה שהוכחנו בישראל הוא שמתווה הגז, והתחרות שבאה בעקבותיו, ידעה לייצב לאורך זמן את מחיר הגז, שעכשיו נראה אטרקטיבי ובסופו של דבר הוא מאוד סביר, גם למפיקים וגם לצרכנים. מחיר שבעצם התייצב באזור שבוא אנו נמצאים".

"אירופה היא גשר רחוק - אולי רחוק מדי"

כיום אין יצוא גז לאירופה ואין תוכניות אופרטיביות לייצור יכולת כזאת. המשבר הנוכחי באירופה יכול לשנות זאת?
"בכל מה שקשור לאספקת הגז, אירופה לדעתי היא גשר אחד רחוק, ואולי רחוק מדי, בגלל שיש שתי דרכים להגיע עם גז לאירופה. האחת היא הצינור הימי שעליו נחתמו מזכרי הבנות, אבל זה פרויקט מאוד מאתגר בגלל עומקי המים והמרחק. יש עוד הרבה בדיקות כלכליות שצריך לעשות בו, כולל ההנחה שמחירי הגז באירופה יהיו גבוהים מהמחירים הנוכחיים לתקופה מאוד ארוכה, כדי ממן את הנחת הצינור בים.

"אבל כמי שהיה בקבוצת דלק בזמן שהתגבשה האסטרטגיה של ישראל כמרכז אזורי במזרח הים התיכון, קרי אספקת גז למצרים ולירדן, אני מאוד שמח שההנהלה הנוכחית שם, בהובלתו של מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו, מימשה את החזון הזה הלכה למעשה.

"אנחנו רואים את רמות הגז המשמעותיות שמספקת כיום ישראל לירדן ולמצרים, שהולכות ומתגברות בגלל ביקוש אמיתי שהולך וצומח, ואינו בא על סיפוקו במקורות הקיימים היום במצרים. ולכן באופן טבעי, לספק גז לשכנים שלנו זה הדבר הנכון ביותר שצריך לעשות מבחינה כלכלית, מעבר למכפיל הכוח הגיאופוליטי שקיים כאן עבור ישראל. זהו השוק הטבעי, המיידי, הכלכלי ביותר והנכון מבחינה אסטרטגית, שישראל יכולה לספק לו גז.

"שוק נוסף שדובר בו הוא טורקיה, ודרכה להגיע לאירופה באמצעות הנחת צינור ימי קצר יותר ופחות מאתגר, אבל הנחת צינור כזה מחייבת הבטחת כמות משמעותית של גז ליצוא, וכמובן הסדרים מדיניים מתאימים.

"בישראל יש כיום את מאגרי תמר ולוויתן, ואוטוטו מצטרף אליהם גם מאגר כריש. כך שבישראל יש עודף כושר ייצור של גז, יש רזרבות שעולות על הצריכה הישראלית, ולכן היצוא למדינות השכנות עושה הרבה מאוד שכל. אני גם מאמין שצריך להגדיל עוד יותר את כמויות הגז שניתן לייצא כיום מישראל".

"משק הגז הישראלי מציג בגרות ויציבות"

דובר בזמנו על אפשרות שלישית, של הקמת מתקן הנזלה לגז (LNG). גם זאת יכולה להיות דרך שתקבל תאוצה בגלל משבר הגז באירופה?
"זה דבר שהסתכלנו עליו בעבר ושעדיין מסתכלים עליו, אבל שוק ה-LNG (גז טבעי נוזלי, ע' כ') הוא השוק האסייתי בעיקרו. גם שם המחירים האמירו עכשיו לרמות מאוד גבוהות, אבל מדובר במתקני תשתית מאוד משמעותיים שצריכים להקים בהשקעות עתק לטווח ארוך.

"יחד עם זאת, מה שכן אפשרי הוא שימוש במתקנים קיימים של LNG, שלא עובדים בתפוקה מלאה. במצרים יש שני מתקנים קיימים כאלה, שבמשך שנים עובדים בשימוש חלקי לחלוטין, ככה שכאן יכול להתבצע חיבור נוסף, בין אספקה של גז בצנרת למצרים, ואז שימוש מיידי במתקנים כדי לנצל את היתרון בתקופת זמן שבה מחירי ה-LNG מאוד גבוהים".

אתה היום עוסק בעיקר בנפט עם התמקדות בארה"ב, אבל כמי שעסק בשוק הגז הישראלי הרבה מאוד שנים, כיצד משפיע משבר כמו זה שאנחנו רואים היום באירופה על תעשיית הגז הישראלית?
"תעשיית הגז הזאת כבר הבשילה והגיעה לפרקה. מדובר בתעשייה מיוצבת, עם שוק צרכני שעוד צריך להגדיל אותו אבל שכבר התייצב, ועם תחרות בין ספקים, כלומר שוק מפותח. הרבה מהמחירים הם לטווח ארוך, ככה שמדובר בשוק יציב ואפשר לתת מדליה למי שהוביל לכך.

"אני מאוד גאה שהייתי בין המובילים של משק הגז הישראלי, גם בגילויים וגם בפיתוח ובבנייה שלו. בסופו של דבר נבנה כאן משהו נכון. הפכנו בנושא הגז לאי של יציבות. משק הגז הישראלי מציג בגרות ויציבות מול השווקים המשתנים בצורה קיצונית בעולם, וזאת תעודת כבוד גדולה".

"אפשר להיות אופטימי לגבי תשובה וקבוצת דלק - הם יצאו מהמשבר"

לפני שפנה להקמת נאוויטס, כיהן גדעון תדמור בשורה של תפקידי ניהול בכירים בקבוצת דלק, שבשליטת יצחק תשובה. בין היתר הוא כיהן כמנכ"ל החברה הבת דלק אנרגיה, שריכזה את פעילות הקבוצה בתחום חיפושי הנפט והגז בים התיכון.

שנים לאחר עזיבתו, השקעת עתק שביצעה דלק ברכישת שדות נפט בים הצפוני, לצד ירידה חדה במחירי הנפט בעולם, הובילו את הקבוצה אשתקד למשבר פיננסי קשה, על סף חדלות פירעון.

סדרת גיוסי הון ומימושי נכסים שביצעה הקבוצה סייעו לה להתאושש, ועושה רושם שכעת היא מצליחה להיחלץ מהמשבר. בנוסף, נהנתה קבוצת דלק גם מהביצועים המשופרים שהציגה דלק קידוחים בזכות הפקת הגז ממאגר לוויתן ומכירתו לצרכנים בישראל, מצרים וירדן, וכן מעליית מחירי הנפט, שמשפרת את הרווחיות של החברה הבת השנייה שלה, איתקה, שעוסקת בהפקת נפט בים הצפוני.

כפועל יוצא מכל אלו זינקה מניית קבוצת דלק ב-320% מהשפל של מרץ 2020, והיא משקפת לחברה שווי של 4 מיליארד שקל.

לדברי תדמור, "אני מאוד שמח עבור יצחק תשובה ועבור קבוצת דלק. אני מאוד מעריך את הנחישות ואת המקצועיות שהם הפגינו בתקופה הקשה, כאשר הם היו במשבר עמוק. היום הם יצאו מהמשבר שבו היו, הרבה בזכות העבודה המקצועית שלהם. היום, כאשר הם פוגשים רוח גבית מצד שוק אנרגיה, אני חושב שאפשר בהחלט להיות אופטימי, שהם יתחילו בדרך חדשה של יצירת ערך למשקיעים וגם ידעו לממש את הנכסים האיכותיים שיש להם בים הצפוני, אפרופו התמיכה של מחירי הנפט".

תגלית חדשה במאגר פוטלה

בתוך כך דיווחה קבוצת דלק על תגלית נפט וגז טבעי חדשה במאגר פוטלה (Fotla), הנמצא בבעלות איתקה (60%) שגם מפעילה אותו, וחברת ספיריט אנרג'י (40%). קידוחו של המאגר, שבים הצפוני, החל בחודש אוגוסט האחרון, לאחר בדיקות מקיפות שנערכו בו מאז הוכרז ביום ה' כתגלית נפט וגז טבעי חדשה, בכמות שמצדיקה אמידה של כמות המשאבים הכוללת של הפטרוליום בנכס הנפט, וכן ביצוע בחינה ואמידה של כמויות הנפט והגז הטבעי הניתנות להפקה כלכלית.

על פי דוח המשאבים והעתודות האחרון של NSAI ממרץ 2021, ומבלי להביא בחשבון את התגלית החדשה עליה הכריזה איתקה בימים האחרונים, כמות עתודות הנפט והגז הטבעי של איתקה וכמות המשאבים המותנים, עומדת על 297.6 מיליון שווה ערך חביות נפט (MMBOE).