הקואליציה מתכוננת למושב החורף: קודם תקציב, אחר כך חוק הגיוס

ביום שני הקרוב יפתח מושב החורף בכנסת ותינתן האות לדיונים המרתוניים שייערכו בוועדות, עד להעברת תקציב המדינה וחוק ההסדרים בקריאות שנייה ושלישית. בעוד האופוזיציה ממשיכה להחרים את הוועדות, בקואליציה דווקא נערכים לדרוש שינויים מהותיים בחוקי ההסדרים ולביטולם של כמה מהצווים שיעלו לדיון. על פניו נראה שהתקציב יעבור ללא דרמות - בעקבות ההסכמות שהושגו לפני הקריאה הראשונה בנוגע לחוקים שבמחלוקת.

בעוד הזירה הזו מתנהלת בשלווה יחסית, בעיות צד אחרות צצות ומטרידות את שלוות הקואליציה - מפגישה אפשרית של שרי מרצ עם אבו מאזן וכלה בעימות שקט בין אנשי מרצ לשר הביטחון בני גנץ נוכח האירועים האחרונים ביהודה ושומרון.

"לא ברור אם הוא עסוק כל כך בבעיות ביטחוניות אחרות עד שהוא לא מתפנה לטפל בנושא", אמרו חברים במרצ. מנגד, לא נראה שמימין מתרגשים מפגישה אחת או אחרת עם אבו מאזן. "אפילו ביידן הוריד את הנושא הפלסטיני מהשולחן", אמרו גורמים בקואליציה בגיחוך מה על ריצת האמוק של גורמים בממשלה להיפגש עם "אדם לא רלוונטי", הלא הוא אבו מאזן.

החיים עצמם: אישור התקציב לפני הכל

בינתיים כדי להבטיח את המשך כהונת הממשלה חרף הטלטלות, ניתנה בשבוע האחרון הוראה ברורה לשרים ולחברי הכנסת לקראת פתיחת המושב: התקציב תחילה, רק אחר כך חוקים אחרים - מהותיים ככל שיהיו.

בצנרת החקיקה הממשלתית וזו של חברי הכנסת נוצר פקק מכוון על ידי הנהלת הקואליציה והממשלה, כבר עם השבעת הממשלה וסופו עוד לא נראה באופק. המטרה היא לאפשר תחילה את העברת התקציב ולא לאפשר חיכוכים בקואליציה בנושאים שונים שיסיטו את תשומת הלב של חברי הקואליציה ממשימתם המרכזית: להבטיח את המשך כהונת הממשלה.

בממשלה הנחו את השרים בסדר העדיפויות הבא עם פתיחת מושב החורף - ראשית התקציב ולאחריו חוק הגיוס, חקיקה ביטחונית ולאחר מכן כל היתר. כך למשל נתקע בין היתר עוד ממושב הקיץ חוק חשוב שנועד למנוע מסרבני גט שאינם אזרחי ישראל לברוח לחו"ל ולהותיר נשים רבות בעגינותן.

מדובר בהוראת שעה שקידמה ח"כ לשעבר עליזה לביא והוגדרה כפיילוט לתקופה של שנתיים וכעת מקדם השר לשירותי דת מתן כהנא. הוראת השעה שפקעה בחודש יולי האחרון כבר מייצרת מצוקה מהותית בשטח. כך כבר סרבן גט אחד לפחות ניצל את הפרצה והגיש בקשה לבג"ץ להשתחרר מהכלא ואחריו עשויים לעשות זאת רבים שמנצלים את ישראל למעין "מקלט" בנושא הזה.

סדר היום של בנט: איראן וקורונה

סדר היום שמקדם ראש הממשלה נפתלי בנט מתחלק לשניים: קורונה ואיראן (פלוס נושאי ביטחון). למורת רוחם של שותפיו בקואליציה משמאל הוא חוזר ומוריד את הנושא הפלסטיני מהשולחן.

כך הוא עשה גם על בימת האו"ם עם הנאום הפושר בנושא הקמת הממשלה והטיפול בקורונה, כך עשה מול מנהיגי האזור וכך הוא עושה כששרים מממשלתו אצים רצים למוקטעה. הוא אמנם מקדם את שיטת הסיוע הכלכלי שהונהגה כאן עוד בימי נתניהו, אך גם אותו הוא מותיר לטיפול של גנץ. מבחינת בנט זה איראן והקורונה ואין בלתם.

ההחלטות כולן מיוחסות לו: החל מאימוץ החיסון השלישי לפני העולם כולו וכלה במדיניות מחמירה של התו הירוק והותרת המדינה פתוחה, ובהתאם ניצחו או כישלון. הכול שלו. האם למעלה משלושה מיליון מחוסנים יספיקו כדי לבלום את הווריאנט הנוכחי, ומה יידרש כדי לבלום את זה שייכנס בשערי המדינה? "התחלואה עומדת לרדת דרמטית וכל זה בלי סגרים", מעריכים-ספק-מייחלים בסביבתו.

בממשלה כאמור רואים את הגרפים, קוראים נתונים ורואים שישראל מדרדרת במדדים בינלאומיים השוואתיים בטיפול בקורונה, ועדיין מתארים את הטיפול בקורונה כסיפור הצלחה.

המדינה פתוחה, המגיפה בשליטה, החיסונים תכף יהיו במגמת עלייה, אומרים שם. "זה רק כשל הסברתי", גורסים שם, אבל המבחן שבנט נדרש לו הוא לא בהיקף הכותרות המחמיאות בעיתונים אלא בבלימת הטיפוס בגרפים. החזרה למוסדות החינוך בסוף השבוע תאיץ את ההכרעה לגבי כישלון או הצלחה ובלשכתו של בנט עוקבים בדריכות.

לקראת השקעות ענק ברמת הגולן?

בתקציב הקרוב תשקיע הממשלה 750 מיליון שקל בחמש שנים ברמת הגולן. מדובר ביישום ההסכמים הקואליציוניים עם תקווה חדשה שמוביל ח"כ צבי האוזר בתמיכת ראש הממשלה בנט ונותרו עד כתיבת שורות אלו הרחק מהזרקור התקשורתי. מובילי התוכנית טוענים כי המטרה היא למנוע ביקורת והתערבות בינלאומית בשטח שנותר במשך שנים מעין "פיקדון צד" של ממשלות עבר לטובת מו"מ עם השכנות.

בנט שנמנע מלבחוש בקלחת התקציבית שרוקח שר האוצר ליברמן (שהגדיר מראש את גבולות משרדו ואת חוסר נכונותו להתערבות חיצונית), הטיל את יהבו דווקא על התוכנית הזו שתוצג בקרוב לציבור הישראלי. מדובר ב"כסף קטן" לעומת התקציבים שיוחדו לטובת  רע"ם, ובנט כמו האוזר וישראל ביתנו ייבחנו בביצוע כשנתוני הפתיחה בשטח - קשים, קשים מאוד.

השר לפיתוח הנגב והגליל, עודד פורר, שמשרדו צפוי לתקצב חלק ניכר בתוכנית צייץ כבר בחודש יוני האחרון בתגובה לדיווחים כי הממשל האמריקאי של ביידן שוקל לסגת מההכרה ברמת הגולן כי "רמת הגולן היא חבל ארץ חשוב ובלתי נפרד ממדינת ישראל ותמיד תהיה כך. לכן, הנחתי את הגורמים המקצועיים במשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל לגבש בהקדם החלטת ממשלה מורחבת לתמיכה ברמת הגולן ובקצרין במטרה להכפיל את האוכלוסייה ברמת הגולן".

במשך יותר מדי זמן ישראל התייחסה לרמת הגולן כמעין חצר אחורית, הממשל האמריקאי הקודם כבר הכיר בה כשטח ישראלי עוד לפני שישראל תפסה עליו בעלות אמת. עם 25 אלף תושבים בלבד, בלי תוכניות לעתיד, בלי עידוד עסקים ומתיישבים חדשים - נותרה רמת הגולן כיעד לטיולים וטפטופים (מסוריה כמובן).

לא מעט החלטות ממשלה עברו בנושא רמת הגולן, יעדים כמו הכפלת ההתיישבות (ע"ע) נזרקו לאוויר מעת לעת ונדחו מפעם לפעם. בנט יצטרך להוכיח האם כאן הוא אכן מספק את ה"שינוי" המובטח.