שר האוצר אביגדור ליברמן הגיע הבוקר (ב') לוועדת הכספים, יחד עם בכירי משרדו, ונתן סקירה קצרה על תקציב המדינה לשנים 2021-2022. בפתח הדברים אמר שר האוצר, כי "כלכלת ישראל עובדת וצומחת, ולפני שמתייחסים לתקציב, חשוב להתייחס לכל הפרמטריים האובייקטיבים. קודם כל לפרמטר של הגבייה, כאשר בנושא גביית המסים אנחנו עולים על כל הציפיות. נושא הפעילות בכרטיסי אשראי שובר את כל השיאים וגם כשמסתכלים על כל הדוחות הרבעוניים של החברות הפועלות בבורסה - הנתונים נותנים תמונה ברורה מאוד של משק במצב טוב".
לדברי ליברמן, "בנושא היצוא אנחנו במצב יותר מדי טוב. עשינו אובר-דואינג, ואנחנו בפלוס של 13.2 מיליארד דולר. זה פרמטר מעודד מצד אחד ומצד שני גם מדכא, כי השקל חזק מדי, וזה פוגע קודם כל ביצוא התעשייתי של מדינת ישראל. שום גידור של מדינת ישראל לא יכול לעזור לכך".
בהמשך התייחס השר למאפייני התקציב וחזר על האמירה המלווה את כל דיוני התקציב בראשותו, "התקציב הזה הוא הכי חברתי שהתקבל אי פעם במדינת ישראל וגם עם כמות חסרת תקדים של מנועי צמיחה. ההיגיון והמסר של התקציב הנוכחי הן הרפורמות והשינויים הפיסקאליים בחוק ההסדרים שאמורים להבטיח הכנסה גבוה למדינת ישראל בשנת 2022".
"אנחנו אומנם עוסקים בתקציב 2021-2022 עכשיו אבל אנחנו כבר חייבים לחשוב על תקציבים 2023-2024", הוסיף ליברמן. "אם אמרתי שההיגיון המסדר של התקציב הנוכחי זה קודם כל רפורמות ושינויים מבניים, אז בתקציב הבא נצטרך לתת מענה לאותן אוכלוסיות שמקופחות ולכל ההסכמים הקיבוציים שפגו תוקף מזמן".
"דוחים את כל המשאים-ומתנים לגבי ההסכמים הקיבוציים לשנת 2022"
ליברמן ציין כי האוצר דוחה בשלב זה את המשאים-ומתנים מול ההסתדרות והעובדים במשק על ההסכמים הקיבוציים בשל העדר תקציב. "עלות ההסכמים שמחכים לנו בדרך כדי לתת תשובה לכל הקבוצות בחברה הישראלית - בהם עובדי מנהל ומשק, הסתדרות המורים, רופאים ומטפלות וחיילים בסדיר - הכול ביחד מדובר בכ-11 מיליארד שקל, ולכן זה לא ריאלי היום ושלא יהיו שום אשליות בנדון. לכן אנחנו דוחים את כל המשאים-ומתנים לגבי ההסכמים הקיבוציים לשנת 2022 ומקווים אז להגיע להסכמות עם כל המגזרים ולתת לזה ביטוי מעשי כבר ב-2023".
שר האוצר הוסיף כי "תקציב 2021 עומד על 432.3 מיליארד שקל ותקציב 2022 על 452.5 מיליארד שקל", כאשר לדבריו "בנושא הגירעון והצמיחה נעמוד בכל אותם יעדים שהצבנו ואפילו מעבר לזה".
ליברמן התייחס גם לאופן המאבק בקורונה ועמדת משרד האוצר לפיה יש להשאיר את המשק פתוח ולא להטיל סגרים, חרף עמדות שונות שהוצגו על ידי גורמים במשרד הבריאות. "זו החלטה העקרונית המהותית שקיבלנו, ופה משרד האוצר היה ברור ונחוש מהרגע הראשון להשאיר את המשק פתוח ולא ללכת לסגרים ולנהל את המשק לצד הקורונה, להכיל את החיים ולתת להם פרנסה ואוכל".
"אני מציע לכולם להסתכל על כל נושא הסגרים בעולם. אני עוקב אחרי הרבה מדינות שיש בהם סגרים ורואה מה קורה בהן, למשל בניו זילנד ואוסטרליה - הנושא של הסגרים לא עובד", ציין ליברמן. "בימים האחרונים יש התפרצות נוספת של התחלואה בניו זילנד למרות סגרים נוקשים. התשובה לתחלואה היא קודם כל חיסונים ואח"כ היגיינה בסיסית. הסגרים לא עובדים ומה שבטוח שהם פוגעים בכלכלה בצורה קשה ביותר. לא צריך לעשות את כל הטעויות בעצמנו. אפשר ללמוד מטעויות של אחרים".
"הגל הרביעי כבר עלה לנו 4.1 מיליארד שקל"
באשר לביקורת שעלתה על החקיקה שיזם משרד האוצר לפיה ניתן יהיה לשלול דמי אבטלה מעובד שפוטר עקב סירוב להתחסן או להיבדק (עובד אשר פוטר או התפטר עקב סירובו להתחסן או להיבדק, יהיה זכאי לדמי אבטלה רק לאחר 90 יום בדומה למי שהתפטר), אמר ליברמן כי "נושא כפיית החיסון נבדק בעולם, גם במדינות בארה"ב כמו קליפורניה וניו יורק וגם בצרפת ונקבעו שם כללים בנוגע לכפיית חיסונים. בצרפת נקבע שממשלה רשאית לחייב לעבור חיסונים וגם לפטר אנשים שלא יתחסנו. אנחנו בכדור הארץ וכדאי לעשות הפקת לקחים בצורה רחבה".
ליברמן ציין במהלך הדיון, כי "משבר הקורונה עלה למדינה עד כה 130 מיליארד שקל בלי אובדן הכנסות, רק בכסף מזומן שהמדינה הוציאה. הגל הרביעי שלא חלמנו עליו כבר עלה לנו 4.1 מיליארד שקל, והוא לא תוכנן ולא חשבנו עליו".
ליברמן התייחס בקצרה גם לשינויים נוספים בתקציב, אותם הגדיר "כדרמטיים", בהם התוספת של 2 מיליארד שקל לתקציב משרד הבריאות, תוספת של 700 מיליון שקל למשרד הרווחה (והעברת 150 מיליון לפני אישור התקציב לטובת הטיפול באלימות במשפחה), והעובדה שזו "הפעם הראשונה בהיסטוריה שהתקציב של משרד החינוך הוא יותר גדול ממשרד הביטחון" וכן לתוספות לנכים ולנכי צה"ל. "אלה רק דוגמאות לתקציב הכי חברתי שהכנסת אישרה", חזר ואמר.
הצגת תקציב המדינה בוועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
עוד הוסיף ליברמן, כי "גם מנועי הצמיחה חסרי תקדים כשהדוגמא הכי בולטת היא המטרו, הפרויקט הכי גדול מקום המדינה שמקיף 24 רשויות ומאה תחנות תת קרקעיות וגם אותה תוכנית לפיתוח הרכבת. בנושא הבינה המלכותית הוספנו 580 מיליון שקל וכן ביצענו השקעה כוללת של 6.8 מיליארד שקל כדי לחבר 2 מיליון אזרחים, כולל ישובים קטנים ובפריפריה, לאינטרנט מהיר. הקצבנו תדרים נוספים לדור 5. אני משתמש בדור 0.5 אבל אי אפשר לעצור את הקדמה".
בתום דברי ליברמן התייחס גם מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב לתקציב ואמר כי "מבחינת התקציב המדיניות הייתה לצאת בהגדרה מהמשבר כשאנחנו הולכים על גירעון נמוך בהרבה ממה שהיה בשנה שעברה. מרגע שהחלטנו לא להעלות מסים ולא להכביד על העולם העסקי, זה עומד על שלושה דברים. דבר ראשון, חיפשנו את עיקר הבשורה בתחום השינויים המבניים, חלקן יגדילו הכנסה של האזרחים במשק כמו הרפורמה ביבוא שמורידה מחירים ומפנה הכנסה. הדבר השני, זה שאנחנו מגדילים הכנסות ממסים בלי להגדיל מסים כמו הרפורמה באגרות החוב בלי לפגוע בזכויות החוסכים והדבר השלישי זה עידוד השקעות במשק שיובילו לצמיחה. התוכנית מקיפה ותאפשר להגדיל את הצמיחה במשק".
גרדוס: "הבנו שזה לא הזמן להעלות מסים"
בהמשך לדברי ליברמן, הציג הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, את עיקרי תקציב המדינה. גרדוס פתח במענה לביקורת על כך שחוק ההסדרים רחב מדי. "שמעתי הרבה אמירות שחוק ההסדרים הוא כבד, זה נכון שהוא כבד, אבל כמה שהוא כבד הוא משמעותי ומטפל בדברים שהרבה שנים לא קיבלו טיפול. בתקציב הבא נצטרך - כמו שאמר השר - לקדם הסכמי שכר וכדומה, אבל גם לפתור את הגירעון, וזו אחת הסיבות המרכזיות והחשיבות של מנועי צמיחה ופיתוח של המשק שבא לידי ביטוי ברפורמות. זה הזמן עם ריבית נמוכה, לביצוע יותר השקעות".
גרדוס הוסיף, כי "הדרך בה הממשלה התמודדה עם הקורונה ואפשרה למשק לעבוד, מבחינה כלכלית, גרמה לזה שהנחות התקציב לא הורעו אלא אפילו השתפרו. לפחות בהיבט הזה, המדיניות של שמירה על משק פתוח תמכה רבות ואפשרה את מה שאנחנו הולכים לעשות בשנתיים הבאות. זה עלה כסף, גם בגל הרביעי השקענו מספר מיליארדים. ב-2020 הייתה נפילה של בהכנסות ממסים, אבל ב-2021 אנחנו כבר עם עלייה משמעותית בהכנסות ממסים. המשק יצא בצורה מאוד משמעותית מהמשבר. רואים את זה גם בנתוני הצמיחה, אנחנו צופים השנה מעל 6% צמיחה. לצד כך, עדיין לא חזרנו לכמויות התוצר שלפני המשבר, אבל אנחנו בדרך לשם".
"עדכנו את מגבלת ההוצאה כך שהתווספו לתקציב כ-14 מיליארד שקל", אמר גרדוס. "זה מה שמאפשר את השנה הזו שהוגדרה כשנת יציבות. אנחנו לא נעשה קיצוצים, אנחנו באים עם השקעות מאוד משמעותיות. אם לוקחים את זה לשנת 2023 והלאה, אני לא בטוח שקדימה נוכל להחזיק כזה כלל הוצאה, זה מאוד תלוי בקצב הצמיחה שיהיה פה. אם הוא יהיה מואץ אולי נוכל, אם לא - נצטרך לשמור על קצב ההוצאה".
"העלאת שיעורי המס הייתה פוגעת בצמיחה"
עוד הציג גרדוס את גובה ההוצאות המרכזיות בתקציב: תקציב החינוך לא כולל השכלה גבוה עומד על 69.7 מיליארד שקל, תקציב הביטחון - 59.8 מיליארד שקל, ביטוח לאומי - 50 מיליארד, בריאות - 44.8 מיליארד והחזרי ריבית - 42.9 מיליארד.
גרדוס הוסיף, כי התקציב כולל השקעות משמעותיות בפרויקטי תשתיות, השקעות בתקציבי רווחה וחברה, ביטחון ומיגון, חינוך ועוד וציין: "הבנו שזה לא הזמן ושלא נכון להעלות מסים. העלאת שיעורי המס הייתה פוגעת בצמיחה, אנחנו רוצים לעשות צעדים שנכונים יותר למשק". על דברים אלה ספג גרדוס קריאות מצד חברי כנסת שונים המשתתפים בדיון שאמרו שכל חוק ההסדרים מלא בהעלאות מסים, בראשן "מס הגודש".
לעניין השינויים המבנים בחוק ההסדרים, ציין גרדוס, "נשאלנו, גם פה, מה הקשר של חלק מהדברים לתקציב, 'תביאו בנפרד'. אני יכול להוכיח למה כל אחד מהשינויים קשור לתקציב, למקורות שמייצרות את התקציב, לתקציב השנה הבאה ולשנים הבאות. צריך להתחיל כבר עכשיו עם השינויים המבניים כדי לייצר את הצמיחה לשנים הבאות. כשמעלים גיל פרישה לנשים ורוצים לתת כלים תומכים זה צריך להיעשות בתקציב, אי אפשר אחרת. כשיוצאים לפרויקט כמו המטרו וצריך גם תכנון וגם תקצוב, פרויקט של 150 מיליארד שקל - אז צריך לעשות את זה במסגרת התקציב".
גרדוס ציין כי "גם פיסקאלית וגם מבחינת רפורמות, אין חולק שזה אחד התקציבים הכי משמעותיים בשנים האחרונות, אני מקווה שהוא יצלח את כל המשוכות פה ויוביל את המשק כמה שנים קדימה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
