ישראל מתחייבת להפחית 30% מפליטות המתאן שלה עד שנת 2030, אך לא מתייחסת לסקטור האנרגיה

ישראל מצטרפת ליוזמה אמריקאית-אירופית להפחתה של 30% מפליטות המתאן עד 2030, במסגרת המאבק למיתון וצמצום השפעות המשבר האקלימי • מרבית פליטות המתאן בישראל מיוחסות לסקטור הפסולת, אך בסקטור הדלקים ובייחוד הגז, מדידת הפליטות נסמכת על מידע המתקבל מהחברות, ואין הסכמה בין משרדי הממשלה בנוגע לחלקו של הסקטור בפליטות

ג'ון קרי, קארין אלהרר ותמר זנדברג לאחר הפגישה בפריז / צילום: יח''צ
ג'ון קרי, קארין אלהרר ותמר זנדברג לאחר הפגישה בפריז / צילום: יח''צ

מדינת ישראל מצטרפת היום (ד') ליוזמה אמריקאית-אירופית להפחתה של 30% מפליטות המתאן עד 2030, במסגרת המאבק למיתון וצמצום השפעות המשבר האקלימי. כך הודיעו השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג ושרת האנרגיה, קארין אלהרר לג'ון קרי, השליח המיוחד לנושאי אקלים של ארה"ב בפגישה אישית שהתקיימה לפני שעה קלה בפריז.

השרות משתתפות במועצת השרים של ה-OECD במפגשים המתמקדים בנושאי סביבה ואקלים, ובדרכים להגיע לאיפוס פליטות גזי חממה. מתאן הוא גז חממה עוצמתי ביותר - חזק פי 80 מפחמן דו חמצני. לכן, הוא תורם תרומה משמעותית להתחממות הגלובלית. דוח הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) שפורסם באחרונה קבע, כי כשליש מההתחממות הגלובלית נובעת מפליטות מתאן ובהתאם כי הפחתת פחמן דו-חמצני אינה מספיקה כדי לפתור את משבר האקלים. בהתאם לכך, התגבשה יוזמה עולמית שמתיימרת לתת מענה לסוגיה.

לפי ההערכות, כ-60% מפליטות המתאן הגלובליות, מקורן בפעילות האנושית. מקורות הפליטה העיקריים ברמה הגלובלית של מתאן הם הפקה ושינוע של פחם, נפט וגז, גידולי אורז ובקר ומטמנות פסולת. בישראל המקור העיקרי של פליטות המתאן (כ-77%) הוא כתוצאה מהטמנה ישירה של פסולת אורגנית ללא טיפול מקדים בה. שאר הפליטות מגיעות מסקטור החקלאות, הטיפול בשפכים והאנרגיה, כך לפי המשרד להגנת הסביבה. ואולם, ככל שתעלה ישראל את אחוזי יצור החשמל שלה מגז או שימוש בגז למטרות שונות - כך גם הגדלה משמעותית של הייצוא שלו, כך יגדלו פליטות המתאן מסקטור זה.

היקף פליטות המתאן מהתעשייה הפוסילית הוערכו בהערכת חסר

מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות וכך גם בדיקות חישה מרחוק של אסדות גז, מעלים כי היקף פליטות המתאן מהתעשייה הפוסילית הוערכו בהערכת חסר של עד 40%, כאשר פליטות ממקורות טבעיים נמוכות יותר ממה ששיערו חוקרים בעבר. כך למשל, מחקר שהתפרסם במגזין NATURE אשתקד. לפי דוח האו"ם שפורסם במהלך השנה, התעשיות הפוסיליות אחראיות לכ-35% מפליטות המתאן האנושיות, לאורך כל שרשרת הערך שלהן - מהקידוח, לשאיבה, לזיקוק, לשינוע ולשריפה.

לפי ההערכות, כ-3% מכלל הגז הטבעי שמופק, אובד בכל שנה עקב דליפות ותקלות בשלבי הייצור, וכך נפלט לאטמוספירה ותורם להתחממות הגלובלית. גם בארות גז או נפט שננטשו, מהווים מקור משמעותי לפליטות מתאן.

הממשל הפדרלי בארה"ב, למשל, מעריך כי כ-2 מיליון בארות נפט ננטשו מבלי שנאטמו תחילה ברחבי המדינה, ומהם זורם המתאן אל האטמוספירה. לכן, ההתמקדות בריסון פליטות המתאן יכול להניב תוצאות בפרק זמן קצר יחסית, שכן לכידת המתאן מחד יכולה גם לשפר את רווחיהן של חברות האנרגיה, וטיפול פיזי בצנרות ובתשתיות יכול לסייע במניעת דליפות. למרות עוצמתו, מתאן מתפרק באטמוספירה הרבה יותר מהר מפחמן דו חמצני ולכן הפחתה שלו תמתן מהר יותר את השפעות האקלים.

בישראל, נתוני פליטות המתאן מסקטור הדלקים המאובנים נשענים בעיקר על דיווחי החברות המפיקות את הדלקים הללו, ואיננו חד משמעי. אך פליטות המתאן מסקטור הדלקים המאובנים, נמוך משמעותית מהפליטות של סקטור הפסולת, לו מיוחסות מרבית הפליטות, ואשר לאורך שנים רבות כשלה המדינה בטיפול בו.

הטמנת הפסולת בישראל גוררת זיהום רב

למעשה, 80% מההפסולת בישראל עדיין נשלחת להטמנה, הליך הגורר זיהום רב, וכך גם פליטות מתאן משמעותיות. לפי התוכנית האסטרטגית הנוכחית של המשרד להגנת הסביבה למשק הפסולת, עד שנת 2030 המשרד מתכוון להוביל להפחתה של 47% בפליטות המתאן מסקטור הפסולת. יעד זה של הפחתת פליטות מתאן בישראל גם עוגן באחרונה במסגרת החלטת הממשלה 171 מיולי 2021 - מעבר לכלכלה דלת פחמן.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה על הצטרפות ישראל ליוזמה: "גם בישראל עלינו לשים דגש על המתאן בקביעת המדיניות, ולהוביל את המשק כולו להפחתת הפליטות. כחלק מיישום אסטרטגיית הפסולת, בכוונתי לקדם שורה של צעדים שמטרתם צמצום הטמנת הפסולת בכלל, עם דגש על צמצום וטיפול חומר האורגני כדי למנוע את פליטת המתאן, כולל חקיקה שתחייב את הטיפול בפסולת אורגנית לפני הטמנתה, תמיכה בהקמתם של מתקנים לטיפול וקידום ההפרדה במקור של חומר אורגני".

שרת האנרגיה, קארין אלהרר, לא התייחסה בדבריה לפליטות מסקטור האנרגיה, או לשאיפת משרדה להגדיל את השימוש בגז טבעי ולפעול לפיתוח מאגרי גז וייצוא של גז, ובכך גם להגדיל את חלקן של פליטות המתאן מסקטור הדלקים המאובנים. למעשה, גם בהודעת הצטרפות ישראל לא יוזמה, כלל לא נכללה התייחסות של משרד האנרגיה לטיפול בסקטור הדלקים המאובנים.

לדברי השרה אלהרר, "ההצטרפות של מדינת ישראל לאמנה להפחתת פליטות מתאן היא צעד נוסף במאבק העיקש שלנו במשבר האקלים. רובן המוחלט של פליטות המתאן בישראל מקורן בפסולת ואני מברכת על הנכונות של חברתי השרה להגנת הסביבה להתחיל ולטפל בסוגיה שהוזנחה עד כה".

פרופ׳ עינת אהרונוב, גאופיזיקאית, ראש תוכנית הגאולוגיה של נפט וגז במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, אומרת על הצטרפותה של ישראל להצהרת הפחתת פליטות המתאן: ״ההכרה של משרדי האנרגיה והסביבה בחשיבות הפחתת פליטות המתאן מבורכת. נוסף לפעילות החשובה המתוכננת להפחתת פליטות מהטמנת פסולת, כדאי שמשרד האנרגיה ימדוד וינטר פליטות מתאן מסקטור האנרגיה, לאורך כל שרשרת ההפקה, יצור, טיפול ושימוש בגז, כדי באמת לדעת מה רמת פליטות המתאן של ישראל כעת וכדי להיות מסוגלים להעריך את רמת הפליטות אם ישראל תחל לייצא גז באופן מסיבי לאירופה. בעולם הוכח שהערכות פליטות המתאן שמדווחות מתעשיית האנרגיה לוקות בחסר. בישראל מסתמכים עדיין על הערכות מחברות הגז, במקום למדוד פליטות בפועל. לכן קשה כעת לדעת את רמת הפליטות בפועל מסקטור האנרגיה״.

ד"ר יונתן אייקנבאום מנהל גרינפיס ישראל, אומר על הדברים הללו: "מדינת ישראל נכשלה עד כה כישלון נחרץ בעמידה ביעדי האקלים הזעומים שלה. בתוך הסאגה הזאת בולט משרד האנרגיה אשר שם רגליים למדיניות האקלים תוך הצהרה שהוא התלמיד המצטיין. נראה ששוב משרד האנרגיה עומד מאחורי הצהרה שהוא יתקשה לעמוד בה מכיוון שפיתוח משק הגז לייצוא מבטיח פליטות מתאן בהיקפים אדירים. שבענו מהבטחות. שיתוף הפעולה בין המשרדים והשרות הוא אכן מעודד אך ייבחן אך ורק בחקיקת חוק אקלים עם שיניים שייעגן יעדים מסוג זה וייתן להם תוקף מעשי".

יוני ספיר, יו״ר עמותת שומרי הבית, טוען כי ההצהרה של שרות הממשלה היום, אינה מחדשת דבר, ולא כוללת התחייבות כלשהי מצד משרד האנרגיה. לדבריו, ״אין כאן התחייבות המצריכה מאמץ נוסף על הקיים, שכן מדובר בהצהרות שכבר מגובות בהחלטות ממשלה קודמות. בנוסף, הנושא נמצא במגרש של המשרד להגנת הסביבה ולא בזה של משרד האנרגיה, שלא עושה מאמצים כדי לקבל אומדן אמיתי ומלא של פליטות המתאן מתעשיית הגז בישראל, המוערכות בחסר מהותי על בסיס השוואה בינלאומית״.