בנק ישראל יודיע על סיום רכישות האג"ח? "ייתכן שימתין לאישור התקציב"

הריבית צפויה להישאר ברמה של 0.1%, ומרבית הכלכלנים בשוק מעריכים כי למעט שוק העבודה, בשלו התנאים לצמצום התמיכה בשוק • רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי-טפחות, נמנה עם אותם כלכלנים אך מעלה את האפשרות שבנק ישראל ימתין ולא יכניס "רעש" למערכת עד לאישור תקציב המדינה

אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום
אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

עיני המשקיעים נשואות להודעת הריבית של בנק ישראל היום (ה') בשעה 16:00, ולאחריה יקיים הבנק מסיבת עיתונאים. בנק ישראל לא צפוי לשנות את גובה הריבית במשק, אך מרבית הכלכלנים בשוק מעריכים כי הנגיד אמיר ירון צפוי להודיע על סיום תוכנית רכישות האג"ח החודשיות על רקע אינדיקציות להמשך צמיחה חזקה ולצד הירידה בהיקף התחלואה מקורונה.

רכישות האג"ח של בנק ישראל למעשה ממנות את גירעונות הממשלה. ככל שהגירעון גבוה יותר, הצורך להנפיק אג"ח על מנת לממנו גבוה יותר. בנק ישראל הינו הגוף הגדול הרוכש את האג"ח הללו בהיקפים גדולים יחד עם קרנות סל זרות. אחת הסיבות שבנק ישראל עדיין פועל בשוק האג"ח הממשלתיות מלבד מימון פעולות הממשלה היא כדי לספוג את ההיצע. על רקע ההתאוששות גירעונות הממשלה נמצאים ממגמת ירידה וחטיבת המחקר בבנק ישראל צפויה לספק לצד ההודעה תחזית קדמה.

"אם ירצה בנק ישראל לאותת לשווקים כי המדיניות המרחיבה מאוד, כהגדרתו, עומדת להתמתן, נזדמן לו שילוב נוח של עליית האינפלציה מעל אמצע תחום היעד; ירידה בתחלואה המקומית; ופיחות של השקל כנגד הדולר שמתחזק גם בעולם", כך לפי רונן מנחם הכלכלן הראשי של מזרחי-טפחות. בהקשר זה, מנחם מעריך כי בנק ישראל ימשיך עם תוכנית רכישות הדולרים בעולם ולא ינסה למתן את פיחות השקל.

לצד הודעת הריבית, תפרסם מחלקת המחקר בבנק ישראל את התחזית הכלכלית. "בהשוואה לתחזית מלפני שלושה חודשים, סביר להניח כי לגבי שנת 2021 לא יהיה שינוי של ממש בתחזית צמיחת התוצר (כ-6%), אך תחזית האבטלה (שעמדה על 10.8%) תרד, תחזית האינפלציה (1.7%) תעלה ותחזית הגירעון הממשלתי (7.1% מהתוצר) תרד", מעריך  מנחם. "תרחיש כזה יקל על בנק ישראל לנמק מעבר למדיניות מוניטרית מרחיבה פחות. סברנו בעבר כי התוכנית דווקא תוארך, אך מתברר כי למעט שוק העבודה, שעדיין מקרטע, הפעילות הכלכלית התאוששה מספיק כדי לייתר זאת למרות ווריאנט הדלתא".

מנחם צופה הכנסת מספר שינויים או רמזים בקווים הכללים של ההודעה ביחס להודעה של חודש אוגוסט. "לגבי הסיכונים הבריאותיים, מעבר מתיאור של "התגברות" ל"התייצבות" (לפחות בארץ). הגדרת המדיניות המוניטארית שתינקט להבא בתור "מרחיבה" במקום "מאוד מרחיבה". השמטת אזכור כלי הריבית במגוון הכלים שישמשו מעתה לניהול המדיניות המרחיבה.

"יחד עם זאת, אין לשלול המתנה של חודש נוסף, או הכנסת שינויים קלים יותר, בשל גורמים כגון: המשך האבטלה הגבוהה במשק, שאלת תקציב המדינה שעדיין פתוחה. התקציב טרם אושר לקריאה שנייה ושלישית ואם יסתמן כי נקלע לקשיים, ייתכן כי בנק ישראל יעדיף להמתין ולא להוסיף "רעשים" למערכת. תיסוף השקל עד כה עיכב את עליית האינפלציה המקומית, שהינה נמוכה משמעותית מזו של ארה"ב, גוש האירו וכלכלות מפותחות אחרות. התנודתיות החזקה של שוקי המניות ואיגרות החוב. בנק ישראל, ככל בנק מרכזי, ישאף להתחיל כל מהלך באופן שיתקבל בצורה החלקה ביותר האפשרית בשווקים. להערכתנו, תלווה הכרזה אפשרית על סיום תוכנית הרכישות במסר שאין הדבר אומר כי מדובר במהלך שיקרב כשלעצמו את העלאת הריבית. כך נהג הבנק הפדרלי של ארצות הברית בהודעתו האחרונה", כתב מנחם.