הפגנות ברחבי הארץ נגד הסכם שינוע הנפט מאיחוד האמירויות

שבוע שלישי ברציפות: פעילי סביבה מפגינים בגשרים ובצמתים ברחבי הארץ וקוראים לבטל את עסקת חברת הדלקים המאובנים קצא"א לשינוע נפט מאיחוד האמירויות לרחבי העולם דרך אשקלון ומפרץ אילת, והפיכת ישראל ל"גשר נפט" יבשתי, תוך סיכון הסביבה החופית והימית. בשעה זאת, מפגינים מתקבצים גם מול ביתו של ראש הממשלה נפתלי בנט.

בין היתר, מפגינים במוקדים השונים ארגוני "שומרי הבית", "המרד בהכחדה", "מגמה ירוקה", "צלול", פעילי המחאה נגד השחיתות ועוד. מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת "צלול", אמרה הערב (ש'): "בידי בנט ולפיד הכוח לבטל את הסכם קצא"א ולמנוע אסון ובכייה לדורות, כי זיהום נפט הוא ודאי. אם לא יעשו זאת, אסון הנפט יהיה על הידיים שלהם וידבק לשמם, לנצח".

 הפגנת פעילי סביבה נגד ההסכם של קצצ''א לשינוע נפט מאיחוד האמירויות / צילום: קואליציית ארגוני הסביבה נגד הסכם קצא״א

בחודש אוקטובר אשתקד, עודכן הציבור כי חברת קו צינור אירופה אסיה (קצא"א) והחברה האמירתית Med-Red L.B חתמו על הסכם במסגרתו תשתמש החברה האמירתית בקצא"א כמפעילת גשר יבשתי להובלת ואחסון נפט, כך שבשטחה של ישראל תגדל כמות הנפט הזורמת בצינורות קצא"א ללקוחות בשווקי אירופה והים התיכון.

פרטי ההסכם, לא נחשפו עד היום, אך ההסכם כבר יצא לפועל, כך לפי קצא"א, ותושבי אילת המעידים על כמות גדולה יותר של מכליות נפט הפוקדות את העיר. לפי ההערכות, ההסכם מאפשר לחברה האמירתית להעביר דרך מפרץ אילת ואשקלון 70-120 מכליות נפט נוספות בשנה.

 הפגנת פעילי סביבה נגד ההסכם של קצצ''א לשינוע נפט מאיחוד האמירויות / צילום: קואליציית ארגוני הסביבה נגד הסכם קצא״א

הארגונים הירוקים מוחים על ההסכם, ודורשים מהממשלה שלא לאפשר את הפיכת ישראל לצינור יבשתי לנפט שישונע לרחבי העולם, בעוד שאזרחי ישראל והסביבה הטבעית שבה הם חיים - תעמוד בסיכונים גוברים לזיהומי נפט ולסיכונים בריאותיים. זאת, על אחת כמה וכמה שעה שהנתונים המדעיים באשר לנזק אותו מסבים הדלקים המאובנים לאקלים והצורך להיגמל מאלו - ברורים.

מדענים נגד ההסכם

בחודש ינואר, קראו 250 מדענים בישראל לממשלה לעצור את הסכם שינוע הנפט, בשל הסיכונים לשונית האלמוגים הרגישה באילת, שהינה כיום למעשה אחת משוניות האלמוגים היחידות היציבות בעולם.

מדענים טוענים כי זליגה של נפט, גם בעצימות נמוכה, תפגע בשוניות האלמוגים הישראליות ותסכן אותן ובכך גם את ענף התיירות המשגשג באילת. "תקלה, בין אם בדליפה או בחבלה מכוונת, היא עניין של זמן באזורנו", כתבו החוקרים. "מספיקה תקלה או חבלה אחת 'קטנה' באחת המכליות הללו כדי לגרום לאסון סביבתי גדול. אם 'רק' 1% מתכולת מכלית תישפך לים, נפט יכסה את החופים ושוניות האלמוגים של אילת, עקבה וחופי סיני. שוניות אלמוגים נחשבות ל'יערות הגשם' הימיים של העולם. שונית האלמוגים באילת כמעט נכחדה בשנות ה-70 עקב פעילותו האינטנסיבית של מסוף מכליות הנפט של קצא"א דאז, והשתקמה אך בקושי במשך כ-40 שנה".

המשרד להגנת הסביבה: קצא"א לא ערוכה

במשרד להגנת הסביבה, התריעו כי חברת קצא"א איננה ערוכה להגדלת כמות הנפט אותה היא משנעת בישראל. רק לאחרונה, דחה המשרד להגנת הסביבה את סקר הסיכונים שביצעה החברה, במסגרתו טענה כי הסיכוי לתקלה במתקניה במסגרת מימוש ההסכם, יכול להתרחש רק אחת ליותר מ-1,000 שנה.

לאחרונה, לאחר שבקצא"א טענו כי המשרד להגנת הסביבה בולם את קידום ההסכם וכי הדבר עלול להוביל לנזק מדיני, כתבה מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה ליו"ר דירקטוריון קצא"א כי "המשרד להגנת הסביבה, מתוקף חובתו כרגולטור, ימשיך בבחינה של מכלול הנתונים אודות ההסכם עליו חתמה קצא"א, הכולל גם את הרחבת פעילותה לשינוע נפט באילת, ותוך התייעצות עם משרדי ממשלה נוספים.

הבחינה נדרשת לאור העובדה כי מימוש ההסכם יגדיל משמעותית את הסיכונים הסביבתיים לתושבי מדינת ישראל, בים וביבשה. מוטב היה לקיים התייעצויות אלה בטרם הלכה קצא"א וקידמה את ההסכם בחשאי, על כל הסיכונים הכרוכים בו, מאשר להציב את מדינת ישראל בעמדה לא נוחה מבחינה מדינית".

יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", אמר הערב בהפגנת הגשרים: "אסון הנפט האחרון בקליפורניה צריך, אצל מי שעיניו בראשו, להוות שלט 'אין כניסה' בפני עסקאות כאלו. מה שקרה בקליפורניה, על הרגולציה ויכולות המוגנות הימית שם, יתרחש גם אצלנו אם תאושר העסקה, אך בעוצמה גדולה בהרבה בשל צפיפות ההתיישבות אצלנו והתלות בים לצרכי מי שתייה, סחר ימי, הגנה, חקלאות ימית, תיירות ועוד. אצלנו לא יהיה מועד ב'. לא לטבע, לא למי התהום, לא לשמורות, לא לים, לא לבעלי החיים ולא לבני האנוש. בנט יכול לעצור את האסון הזה בטרם יתרחש והוא חייב לעשות זאת ממש כעת. עליו לסרב לעסקת קצא"א, שתהפוך את ישראל לניגריה של המזרח התיכון".

מנכ"לית החברה להגנת הטבע, איריס האן, אמרה בהפגנה הערב, מול ביתו של רה"מ: "אם לא נשמור על הטבע, לא נוכל להתמודד עם משבר האקלים. הסכם קצא"א, מעמיק את משבר האקלים, מכיוון שהוא מגביר את השימוש בדלקים פוסיליים - בדיוק מה שאנחנו לא צריכים לעשות עכשיו. במקום להתמודד עם משבר האקלים באמצעות הפסקת השימוש בדלקים פוסיליים ובמקום לשמור על הטבע, שהוא זה ששומר עלינו, הסכם קצא"א עושה בדיוק ההפך. ממשלת השינוי הבטיחה שינוי. אין שינוי ראוי יותר, מאשר לבטל את הסכם קצא״א".

מחברת הדלקים המאובנים קצא"א נמסר בתגובה: "השיח סביב ההסכם הוא שיח פופוליסטי ולא ענייני, שאינו מסתמך על עובדות וניהול סיכונים מחושב ומקצועי, וכל זאת במטרה להטעות ולזרוע פחד בקרב הציבור. קצא"א ערוכה ליישומו של ההסכם באופן המיטבי. ההסכם ההיסטורי יחזק את הכלכלה הישראלית ויבטיח ביטחון אנרגטי לישראל, תוך שמירה קפדנית ורציפה על הסביבה. קצא"א היא חברה ממשלתית מפוקחת ומבוקרת, הפועלת בכפוף להנחיות גורמי המדינה הרלוונטיים. החברה עומדת בכל התקנים המקומיים והבינלאומיים המחמירים ביותר, וכן נבדקת באופן שוטף על ידי גורמים מקצועיים. ההתקשרות בהסכם מד-רד היא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה ומדובר בפעילות שגרתית, כפי שמבוצעת מזה עשרות שנים, וההסכם אינו שונה ממאות הסכמים אחרים שחתמה החברה״.

לאור תגובתה של קצא"א, נזכיר כי המשרד להגנת הסביבה לא קיבל את סקר ניהול הסיכונים שביצעה החברה, וקבע כי הוא לוקה בחסר משמעותי. בנוסף, על טענת קצא"א כי ההסכם המדובר יבטיח ביטחון אנרגטי לישראל, כתבה רק לאחרונה מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן ליו"ר דירקטוריון החברה: "משרד האנרגיה הבהיר בפורום המנכ"לים, כי הסכם מד-רד כשלעצמו אינו חשוב לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל ולא צפוי להשפיע עליו".