סביון, קדומים וקרני שומרון בראש רשימת היישובים ה"בזבזניים" בחשמל

משרד האנרגיה פרסם את מדד צריכת החשמל השנתית לרשויות ממנו עולה כי המועצה המקומית סביון מוציאה על חשמל כמעט פי שלושה מהממוצע הארצי פר תושב • גם בקדומים, קרני שומרון וכפר שמריהו עושים שימוש בחשמל רב • 5 יישובים מבין 7 היישובים שבהם ההוצאה הרשותית על חשמל היא הכי נמוכה – מהחברה הערבית

הכניסה ליישוב סביון / צילום: Avishai Teicher, ויקיפדיה
הכניסה ליישוב סביון / צילום: Avishai Teicher, ויקיפדיה

הוצאות המועצה המקומית סביון על חשמל הן הגבוהות ביותר בישראל פר תושב, כך עולה ממדד צריכת החשמל השנתית של משרד האנרגיה, שמחלק את ההוצאה של הרשות פר תושב. מדובר על תשלום חשמל יישובית עבור הוצאה שמרביתה נעשית בגין תאורת רחוב, אך היא כוללת גם את חשבונות החשמל עבור מוסדות הרשות, מוסדות חינוך ועוד. מדובר במדד השלישי שמשרד האנרגיה מפרסם, כך שקיימים נתונים גם לגבי השנים 2018 ו-2019. כך, למשל, סביון איננה נכללת בראש טבלת היישובים ה"בזבזניים" בשנים הקודמות, אם כי לגבי דוח 2018 יש הסבר - הרשות לא העבירה נתונים בנושא למשרד האנרגיה.

לחצן כאן כדי לבדוק איפה היישוב שלכם נמצא ברשימה

לפי הדוח של 2020 ההוצאה הממוצעת של המועצה המקומית סביון פר תושב עומדת על 524 קוט"ש לשנה, בעוד שהממוצע הארצי הינו 178 קוט"ש. לצד סביון, תחת הסעיף "צריכה גבוהה מאוד", נכללים היישובים קדומים (475 קוט"ש בממוצע), קרני שומרון (474 קוט"ש בממוצע), וכפר שמריהו (443 קוט"ש בממוצע), בית שאן (432 קוט"ש בממוצע), קריית ארבע (366 קוט"ש בממוצע), עפולה (355 קוט"ש בממוצע), ומטולה (338 קוט"ש בממוצע).

יצוין כי מבין היישובים הללו כפר שמריהו "מככבת" זו השנה השלישית בצמרת היישובים הבזבזניים, אם כי היא מציגה שיפור מסוים. כך, למשל, ב-2019 ההוצאה הרשותית הממוצעת פר תושב עמדה על 544 קוט"ש, ואילו ב-2018 על 595 קוט"ש (כפר שמריהו הייתה השיאנית בשנים אלה). קדומים גם נכללת בכל שלושת השנים בתחום הגבוה, כאשר היא מציגה מספרים כמעט זהים בכל אחת מהשנים, וכך גם מטולה.

מנגד, הרשות שבה ההוצאה הרשותית פר תושב היא הנמוכה ביותר היא ג'דיידה-מכר עם 48 קוט"ש פר תושב לשנה (פחות מעשירית מאשר בסביון). יישובים נוספים שבהם הצריכה הרשותית היא נמוכה מאוד הם אעבלין, משהד, ערערה, ריינה, רמת ישי, ומבחינת ערים, העיר שמשלמת הכי מעט חשמל היא אלעד עם 62 קוט"ש בממוצע. גם בשנת 2019 באלעד ההוצאה הממוצעת של הרשות עבור חשמל הייתה מהנמוכות בארץ.

איפה אוהבים אור?

בנתוני המדד יש גם התייחסות נפרדת לסעיף ה"כבד" ביותר בחשבון החשמל של הרשויות והוא תאורת החוץ, שמחושב לפי ההוצאה לפי קמ"ר. לפי נתוני משרד האנרגיה, בממוצע 43% מחשבון החשמל של הרשויות המקומיות הינו בגין תאורת רחוב.

לפי הרשימה מי שמוציאה הכי הרבה על תאורת חוץ היא גבעתיים, אם כי דווקא שם ממוצע הצריכה הממוצע פר תושב הוא נמוך - רק 117 קוט"ש בממוצע לתושב. במקום השני מבין היישובים בהוצאה היישובית על תאורת חוץ נמצאת תל אביב, ואחריה ברשימה - קריית יערים, שנמצאת לצד כביש 1 בדרך לירושלים. מנגד בבוקעאתא שברמת הגולן ובמצפה רמון משלמים הכי מעט עבור תאורת רחוב (4,000 קוט"ש לקמ"ר). גם דימונה וראש פינה בתחתית הרשימה.

בהודעת משרד האנרגיה נמסר כי "ממוצע הצריכה לתושב ירד מ-195.9 קוט"ש לתושב בשנת 2019 ל-180 קוט"ש לתושב בשנת 2020. ניתן לשער שהסיבה לירידה היא בעיקר בעקבות מגפת הקורונה, שהשפיעה על מאפייני צריכת החשמל והביאה להסטה של הצריכה מכלל המגזרים אל הצריכה במגזר הביתי. כמו כן, בחלק מהרשויות חלה ירידה משמעותית בצריכת האנרגיה בזכות צעדים שננקטו להתייעלות באנרגיה בתמיכת משרד האנרגיה, כגון החלפת תאורת חוץ לתאורה חסכונית והחלפת מערכות מיזוג אוויר למערכות יעילות יותר".

יצוין כי 63 רשויות בארץ לא העבירו נתונים למשרד האנרגיה ולכן הן לא נכללות במדד (בשנת 2019 65 יישובים לא העבירו נתונים ובשנת 2018, 87 יישובים). בין היישובים הגדולים נכללות העיריות נס ציונה, ראש העין, אור עקיבא, נצרת ונשר.