חקיקה | דעה

שלטון ממושך מדי מביא עימו ריכוז כוח וסכנת השחתה, ולכן חשוב להגבילו

הצעת החוק להגבלת הכהונה של ראש ממשלה לשמונה שנים היא בסך-הכול התגובה המתבקשת וההגיונית לכך שמאז 1996 נפתחו הליכים פליליים נגד כל ראשי הממשלה שכיהנו בתפקיד • עם זאת, להצעת החוק יש גם חסרונות בולטים

ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. לא ניתן לטעון שהצעת החוק היא פרסונלית / צילום: רפי קוץ
ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. לא ניתן לטעון שהצעת החוק היא פרסונלית / צילום: רפי קוץ

שר המשפטים גדעון סער פרסם השבוע את תזכיר החוק בעניין הגבלת הכהונה של ראש ממשלה. סער מציע לתקן את חוק יסוד הממשלה כך שחבר כנסת אשר כיהן בתפקיד ראש הממשלה שמונה שנים, בין ברציפות ובין שלא ברציפות, לא יהיה כשיר עוד לכהן כראש ממשלה.

בעבר זכתה הצעת החוק לקיתונות של ביקורת, בטענה כי מדובר בחקיקה פרסונלית שכל תכליתה היא למנוע מראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו להתמודד שוב בראש רשימת הליכוד לכנסת. אולם בתזכיר הצעת החוק נכתב בפירוש כי תחולת התיקון לא תהיה רטרואקטיבית - כלומר שהתיקון לחוק לא יחול על התקופות שבהן כיהן אדם כראש ממשלה טרם כניסת החוק לתוקף.

נהוג לומר שרק טיפש עושה את אותו דבר שוב ושוב - ומצפה לתוצאות שונות בכל פעם. הצעת החוק להגבלת הכהונה של ראש ממשלה לשמונה שנים, שמונחת שוב על שולחן הכנסת, היא בסך-הכול התגובה המתבקשת וההגיונית לכך שמאז 1996 נפתחו הליכים פליליים נגד כל ראשי הממשלה שכיהנו בתפקיד, וכמובן לכך שאחד מהם אף הורשע וריצה עונש מאסר בפועל והאחר נמצא בעיצומו של משפט פלילי המתנהל נגדו. לכך יש להוסיף את השחיתות הגואה בשלטון המקומי שהביאה עמה שורה של ראשי ערים שכיהנו בתפקידם עשרות שנים, ובמרוצת השנים האחרונות הואשמו והורשעו בעבירות מתחום טוהר המידות.

מהות הדמוקרטיה

עינינו הרואות אפוא, כי שלטון ממושך מדי מביא עימו ריכוז כוח וסכנת השחתה, ולכן המהלך שיזם סער לכלול בחוק היסוד את עקרון הגבלת הכהונה הוא, בעיניי, המהלך המתבקש וההגיוני. הדבר נכון ביתר שאת כאשר מדובר על תפקיד ראש הממשלה, אשר מעניק לחבר-הכנסת המכהן בו עוצמה מסנוורת וכוח פוליטי וציבורי רב הנושק לכל תחומי החיים במדינה, וכבר הוכח ככוח שעלול להביא לפגיעה אנושה בעקרון הפרדת הרשויות הכה מהותי להבטחתה של הדמוקרטיה.

להתבסס על הניסיון

יתרון נוסף בעיניי להצעת החוק, מתבסס על ניסיון העבר. החשש הוא כי במצב שבו לא מוגבלת תקופת הכהונה המרבית של ראש ממשלה, ישקיע ראש ממשלה את מיטב מרצו וזמנו במהלכים שכל תכליתם היא הבטחת בחירתו מחדש. לעומת זאת, כפי שקורה אצל בת בריתנו, המעצמה האמריקאית למשל, אם ידע מנהיג המדינה כי תקופת כהונתו תחומה וקצובה בזמן מוגבל, סביר להניח כי יהיה משוחרר מלחצים פוליטיים ומפלגתיים וימקד את פעילותו - לפחות בקדנציה האחרונה שלו - בקידום העשייה הממשלתית למען הציבור, בלי צורך "לפרוע את השטר" לקראת קדנציה נוספת.

עם זאת, להצעת החוק יש גם חסרונות בולטים: ראשית, לא ניתן להתעלם מכך שהיא מנגנון זר לדמוקרטיה פרלמנטרית, ובנוסף זו עדייו אינה נותנת מענה לתרגילים פוליטיים כאלה ואחרים שכל מטרתם הארכת הכהונה שהסתיימה מעבר לה, על-ידי כינון ממשלת מעבר בה יוסיף ראש הממשלה לכהן, עד לכינון ממשלה חדשה.

ואף על-פי כן ההצעה לתיקון חוק היסוד היא מהלך הכרחי. היא נכונה בעיני ותייצר מנהיגות מתחדשת, תחרות ותחלופה שלטונית ובעיקר תוכל לבלום את המגמה המתעצמת במהלך העשור האחרון של "פרסונליזציה" של הפוליטיקה הפרלמנטרית.

הכותבת היא סנגורית פלילית, ובכירה לשעבר בפרקליטות

צרו איתנו קשר *5988