הסכם המס הגלובלי: מחלקים מחדש את השלל של אמזון, פייסבוק, גוגל ונטפליקס

136 מדינות הסכימו על רפורמה שתאפשר חלוקה צודקת יותר של רווחיהן של ענקיות הטכנולוגיה והתרופות • איך ייראו תכנוני המס החדשים, והאם ישראל שתהנה כעת מהכנסות נוספות, תאבד אטרקטיביות בשוק ההייטק

מנכ''ל פייסבוק מארק צוקרברג, בעל השליטה באמזון ג'ף בזוס, מנכ''ל גוגל  סונדאר פיצ'אי ומנכ''ל אפל טים קוק / צילום: Associated Press, Paul Sakuma Phelan M. Ebenhack Jeff Chiu
מנכ''ל פייסבוק מארק צוקרברג, בעל השליטה באמזון ג'ף בזוס, מנכ''ל גוגל סונדאר פיצ'אי ומנכ''ל אפל טים קוק / צילום: Associated Press, Paul Sakuma Phelan M. Ebenhack Jeff Chiu

בסוף השבוע נעשתה היסטוריה כאשר 136 מדינות הסכימו על רפורמה נדירה, לפיה המס על רווחיהן של ענקיות הטכנולוגיה והתרופות יחולק באופן צודק יותר. במקום תרגילי מס שזכו לכינויים כמו "האירי הכפול" או "הסנדביץ' ההולנדי" - תרגילים שנקטו ענקיות הטכנולוגיה כדי להעביר את רווחיהן ממדינות אירופה למקלטי מס בקריביים וביבשת אמריקה - מעתה ישולם המס באופן פרופורציונלי בהתאם להיקף המכירות במדינות היעד.

המשמעות: גם ישראל תוכל להכניס עשרות שקלים מרווחיהן של פייסבוק, גוגל, אמזון, ואפילו נטפליקס במדינה.

ההסכמה שאליה הגיעו כל הצדדים כוללת שני סעיפים. הראשון עוסק בשווקי היעד ולא רק במיקום המטה או הקניין הרוחני, ולכן רלוונטי מאוד לישראל. הוא מתייחס אך ורק לחברות עם מחזור שנתי של מעל 23 מיליארד דולר ועם שיעור רווחיות הגבוה מ-10% ולכן מתמקד בכ-100 חברות ענק, רובן חברות טכנולוגיה כפייסבוק, אפל, אמזון, גוגל, מיקרוסופט, ג׳ונסון אנד ג׳ונסון ופייזר.

הסעיף השני עוסק במס על רווחי החברות בכל מדינה, שכעת יושווה ל-15% לכל היותר, אך יתמקד בחברות בעלות הכנסות שנתיות של מעל 866 מיליון דולר בלבד. החברות מתחת לרף זה יוכלו להמשיך ולשלם את מס החברות הנהוג בכל מדינה. בניגוד לסעיף הראשון, סעיף מס החברות מהווה המלצה בלבד והוא אינו מחייב מדינות כמו שוויץ, אירלנד או ישראל להעלות את שיעור מס החברות שלה על חברות בינלאומיות. מצד שני, חברות ישראליות רווחיות כמו צ'ק פוינט או נייס ייאלצו להיפרד משיעורי מס נמוכים שהיו רגילים אליהם, ומצד שני כבר לא יוכלו "לאיים" בבריחה למדינות בעלות שיעור מס נמוך יותר.

האינטרס האמריקאי שהוביל להסכם הגלובלי | פרשנות

אסף אוני

נקודת המפנה במרוץ הגלובלי לתחתית שיעורי המס - התחרות העולמית למשיכת חברות רב-לאומיות על ידי הפחתת מסי החברות - התרחשה עם בחירתו של ג'ו ביידן לבית הלבן לפני כשנה. הנשיא הדמוקרטי הודיע כי הוא מתכוון להעלות דרמטית את מס החברות בארה"ב (מ-21% ל-28%), מה שיצר אינטרס אמריקאי למנוע בריחה של חברות ענק מארה"ב למדינות עם שיעורי מס נמוכים יותר, כפי שכבר קרה בעבר. האינטרס הזה נפגש עם נחישות אירופית למסות את ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, והתוצאה היא הסכם מס החברות הגלובלי בין 136 מדינות שהוכרז בסוף השבוע תחת מטריית ה-OECD.

האמריקאים הציעו לאירופה ולעולם כולו "גזר" בדמות הסכמה ראשונה מסוגה למסות את ענקיות הטכנולוגיה על פי מיקום ההכנסות שלהן בפועל. זה היה הצעד שארה"ב יצאה בעבר בגללו למלחמת סחר והטילה מכסים בגינו. בתמורה, קיבלו האמריקאים הסכמה גלובלית על מס של 15% לחברות גדולות, שהן "החשודות המיידיות" למעבר בין מדינות משיקולי מס. 

אבל במהלך הדרך שעברה הרפורמה התקבלו פשרות רבות. ביולי, למשל, הודיעו מנהיגי מדינות ה-G-20 כי מס החברות יהיה "לפחות 15%". בהודעה האחרונה של ה-OECD בסוף השבוע, לעומת זאת, הושמטה המלה "לפחות" ונקבע שהוא יעמוד על 15%. אירלנד, לפי הדיווחים, שבה מס החברות עומד על 12.5%, הייתה זו שדרשה את התיקון. הונגריה, מתנגדת אירופית אחרת, הצליחה להחריג מהרפורמה השקעות במפעלי מכוניות, וסין דאגה שהרפורמה לגבי מיסוי ענקיות הטכנולוגיה לא יחול בתחילה על החברות הגדולות והחדשות שלה. גם בנקים וגופים פיננסיים פטורים מהגבלות הרפורמה, צעד שדרשה בריטניה.

בסך הכל, מעריך ה-OECD, הרפורמה תביא לגביית מסים נוספת של 150 מיליארד דולר בשנה, ותחלק מחדש בין המדינות גביית מסים בשווי דומה. זהו סכום זעום ביחס להכנסות הגלובליות של החברות הרב-לאומיות הגדולות. אירלנד למשל, צפויה לפי תחזית KPMG להפסיד הכנסות ממסים של כשני מיליארד אירו בשל מיסוי במדינות אחרות, אבל גם להרוויח כשני מיליארד אירו בשל העלאת שיעור המס ל-15%.

בנוסף, חברות הטכנולוגיה הגדולות כמו פייסבוק, גוגל, אמזון ואפל זכו בהקפאה של מסים נוספים שמדינות כמו צרפת כבר הטילו עליהן (והשעו באופן זמני), ובכוונה כללית לבטל מיסוי על ידי מדינה בשם ההסכמה העולמית. הן מבכרות את הוודאות שבהסכם גלובלי על פני התמודדות עם חקיקה ברמת המדינות השונות.

ההסכם אינו תקף עדיין, וכל אחת מ-136 המדינות החתומות עליו צריכה לאשר אותו. הקרב הקשה ביותר יהיה בארה"ב, בין השאר בגלל ההערכה כי הוא ידרוש חתימה על אמנה שדורשת רוב גדול מבית הנבחרים. רוב הנציגים הרפובליקאים מתנגדים לרפורמה. לכל המוקדם, היא תתחיל ב-2023, תאריך יעד שרוב המומחים הגדירו בסוף השבוע כ"אופטימי". 

150 מיליארד דולר נוספים ממיסוי

השינוי הדרמטי ביותר שנוגע לישראל במסגרת הרגולציה החדשה עוסק באופן שבו מחולקים הרווחים על ההכנסות של ענקיות בינלאומיות בעולם: פייסבוק, גוגל, אמזון, מיקרוסופט אפל, פייזר ועוד כ-100 חברות בסך-הכול אשר עומדות ברף הכנסות גבוה של 23 מיליארד דולר בשנה לכל הפחות, ושל שיעור רווחיות EBITDA של מעל ל-10%.

נכון להיום, חברות כפייסבוק, גוגל או אפל אינן משלמות בישראל מס על פעילות המכירות שלהן. פייסבוק, למשל, אינה מפרישה למדינה מע"מ על מכירת שטחי פרסום ואמזון לא משלמת מע"מ על מכירת שירותי ענן בישראל. הסיבה לכך היא שפייסבוק ואמזון מתייחסות אל ישראל כאל אזור מכירות מקומי, כאשר הקניין הרוחני הרלוונטי ופעילויות המטה והתפעול ממוקמים באירלנד או בארה"ב.

המס שהן משלמות בישראל נגזר אך ורק מהעסקה של עובדים ולא חישוב של מחזור המכירות בפועל. כך שאם המכירות גדלו או הרווחים גדלו, אין אפשרות לרשות המסים הישראלית לדעת זאת. על פי הכללים החדשים, רווחי החברות יעמדו בבחינה מדוקדקת של רשויות המס המקומיות. החברות הבינלאומיות ייאלצו לדווח על החלק היחסי של כל מדינה בסך ההכנסות והרווחים שלה גם אם באופן שאינו פומבי. אם למשל, רווח ה-EBITDA של פייסבוק עמד בשנה שעברה על 30 מיליארד דולר, מעתה היא תאלץ לחלק את הסכום למדינות שונות בהתאם לחלק היחסי של פעילותן.

ישראל היא אמנם מדינה קטנה של כ-9 מיליון תושבים, ובמובן זה חלקה לכאורה נחשב מצומצם יותר משל צרפת המאכלסת 67 מיליון איש. אלא ששוק המפרסמים הישראלי גדול הרבה יותר מחלקה היחסי של ישראל בעוגת משתמשי פייסבוק. כלומר, תקציבי הפרסום של ענקיות ישראליות כמו איירון סורס, Wix, פלייטיקה, 888 ומאנדיי מעניק לישראל מעמד מיוחד במחלקות המכירות של חברות מבוססות פרסום כמו גוגל ופייסבוק או חברות מחשוב ענן, כמו אמזון AWS. משום כך צפויה ישראל לגבות מס בסך מיליוני דולרים ישירות מענקיות האינטרנט, שהיא לא קיבלה קודם לכן.

עם זאת, המס שייגבה יחושב באופן מסובך, כזה שגם מצמצם מאוד בסופו של דבר את המס המתקבל: מס החברות הישראלי יחול רק על 25% מהרווח שיהיה מעל לעשירית מההכנסות. כלומר, חברה עם הכנסות של 100 מיליון דולר, ועם רווח של 11 מיליון דולר תשלם מס על רבע מהאחוז הנותר, משמע על רבע מיליון דולר. בדוגמה שלפנינו, מס החברות הישראלי שעומד על 23% יושת על 250,000 דולר בלבד. 

ד״ר מיכאל בריקר, שותף מיסוי במיתר, מציין כי מלבד החלוקה מחדש של המס על הרווחים, תוכנית זו חלוצית גם בעובדה שהיא מתכננת הקמה של יחידה שתפקח ותמנע תשלומי כפל מס מצד החברות, וגם תתווה אמת מידה בינלאומית לאופן שבו מחושבים הרווחים על פעילות שיווק ומכירות. לשינוי שכזה עשויה להיות השלכה על הדרך בה ממוסים משרדי מכירות של ענקיות כמו פייסבוק, גוגל, אמזון ופייזר בישראל.

דינה פסקא / צילום: רוני פרל
 דינה פסקא / צילום: רוני פרל

עו"ד גיא אופיר, שניהל מספר הליכים משפטיים בנושא אכיפת תשלום מע"מ ומס חברות גבוה יותר על פייסבוק וחברות בינלאומיות נוספות שפועלות בישראל, סבור שגם לאחר הרפורמה, מרבית הרווח של התאגידים ימשיך לזרום אליהן. "הרפורמה איננה כוללת תשלום מע"מ על מכירות של חברות בינלאומיות שהרווחים מהן ממשיכות לזרום לאירלנד ולמקלטי מס ברחבי העולם".

תכנוני המס החדשים: איך הם ייראו

כעת, כאשר 136 מדינות חתומות על כוונה להשית מס חברות בשיעור דומה ולחלק מחדש את המס על הרווחים מענקיות האינטרנט, האם יוותרו פרצות שיאפשרו למתכנני המס להמשיך ולהקצות רווחים למדינות אחרות כדי להפחית את תשלום המסים שלהן? איי מס כקפריסין או מלטה הביעו התנגדות כזו או אחרת לחקיקה, אך כיוון שהן שייכות לאיחוד האירופי הן צפויות להחיל על עצמן את הכללים החדשים. 

מקלטי המס הפעילים בקריביים, כמו איי קיימן, איי הבתולה הבריטיים או האי גרנזי שבתעלת למנש יוכלו באופן תיאורטי להמשיך ולתפקד כמקלטי מס, אך לפי ההסכם החדש חברות שההנהלה שלהן ממוקמת במדינות שאינן חתומות על ההסכם נתונות לסנקציות. למשל, אי הכרה בהוצאותיהן לצרכי מס במדינות שחתומות על האמנה.

גם עסקאות בין חברות במדינות חתומות לבין מדינות הממוקמות במדינות "סוררות" עשויות שלא להיות מוכרות לצרכי מס. העלות הזו, מקווים מנסחי ההסכם, תפעיל לחץ  על חברות להתמקם במדינות החתומות בהסכם, ובתקווה אלה גם יפעילו לחץ על המדינאים לחתום על האמנה בסופו של דבר.

ד''ר מיכאל בריקר / צילום: תומר יעקובסון
 ד''ר מיכאל בריקר / צילום: תומר יעקובסון

החשש: ישראל תאבד אטרקטיביות

מס החברות בישראל עומד על 23%, אך רוב חברות הטכנולוגיה הגדולות הפעילות בארץ נהנות מהטבות מס מפליגות המעודדות אותן, כביכול, להעסיק עובדי פיתוח ולייצר בישראל קניין רוחני, או אף לייצר מוצרים במפעל. כך, אינטל נהנית ממס חברות של 16% על פעילות הפיתוח שלה ו-7.5% על מפעל הייצור בקרית גת. צ׳ק פוינט נהנית משיעור מס של 12%, על אף שהמטה שלה בישראל, וענקיות זרות דוגמת מיקרוסופט, פייסבוק וחברות בינלאומיות אחרות שמחזיקות ומפתחות קניין רוחני בישראל, משלמות לפי ההערכה כ-6% מס חברות בלבד.

"ישראל, או אף מדינה למעשה, אינה מחויבת לפי האמנה החדשה להעלות את מס החברות ל-15% עבור חברות בנות של תאגידים זרים, אבל זהו האינטרס שלה כדי לגרוף יותר מס", אומרת לגלובס דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך הטכנולוגיה ומערך המיסוי הבינלאומי בסומך חייקין KPMG. "אם היא תבחר שלא להעלות את המס, ארה"ב שבה נמצאות ההנהלות של רוב חברות האינטרנט הגלובליות, תוכל לבקש לעצמה את ההפרש על המס שלא שולם בארץ, כך שהיא תרוויח עבור עצמה ובמקומנו. הדבר שונה בתאגידים ישראלים גדולים עם מטה מקומי שכפופים לשיעור מס של פחות מ-15%. ישראל תיאלץ להשוות את שיעור המס העולמי כלפיהן".

בין רשות המסים לבין כמה מענקיות האינטרנט החלו גישושים בדבר הגעה להסכמה אפשרית לפיה הרשות תפחית את המס על הדיבידנדים תוך העלאה של מס החברות, זאת בכדי לא ליצור שיעור מס כולל של מעל ל-15%. כמה חברות כבר אותתו לרשות כי העלאה מיידית של מס החברות מ-6% כיום ל-15%, ועוד מס דיבידנדים, עשוי להיות כבד עבורן.

גם אחרי ההסכם החדש מאתגרת אירלנד את הכלכלה הישראלית. מדיניות המס המטיבה שלה, המשיתה מס חברות של 12.5% בלבד והריכוז הגבוה של עובדים מוכשרים הביאו את כלכלת ההייטק שלה לנפח שיא של 500 אלף מועסקים - קרוב לפי 1.5 יותר מהיקף תעשיית ההייטק הישראלית. "למרות ההסכמה הבינלאומית החדשה, החברות הבינלאומיות לא ינטשו את אירלנד כל כך מהר לטובת ישראל",  אומר עורך דין בכיר שמכיר היטב את ענף ההייטק באירלנד. "האירים עשו עבודה מסודרת לפני שחתמו על האמנה הבינלאומית. הם פנו לתאגידים רב לאומיים רבים ועבדו יפה עם ממשלות. את רשות המסים הישראלית, מהצד השני, לא רואים במקומות האלה. ישראל צריכה לחשוב מחדש על מעמדה בעולם התמריצים החדש, וזה יהיה פספוס אדיר אם לא יהיה כאן תכנון".

צרו איתנו קשר *5988