מנכ"ל האוצר רם בלינקוב תובע את עיתון "דה מרקר" על לשון הרע

לטענת בלינקוב, שתובע 300 אלף שקל מעורכים ומכתב בעיתון, הכתבה שפורסמה באתר ובעיתון נועדה לפגוע בו, במשרתו, בכבודו, בשמו הטוב ובמשלח-ידו • לטענתו, בפרסום נכללו עובדות לא מעטות שאינן נכונות, שגויות ומטעות •"דה מרקר" בתגובה: "נעיין בתביעה ונגיב בערוצים המקובלים"

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר. פגיעה בשמו הטוב / צילום: איל יצהר
רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר. פגיעה בשמו הטוב / צילום: איל יצהר

בצעד פחות שגרתי במסגרת היחסים בין עובד מדינה בכיר לבין גוף עיתונאי שמסקר אותו, מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, הגיש תביעת לשון הרע על סך 300 אלף שקל נגד העיתון "דה מרקר" מקבוצת "הארץ", עורכת העיתון סיון קלינגבייל, עורכת אתר "דה מרקר" יפעת שלם, עורך "מגזין דה מרקר" איתן אבריאל וכתב האוצר של העיתון, נתי טוקר, שכתב את הכתבה אודותיו.

התביעה עוסקת בכתבה שפורסמה לפני כחודש וחצי ב"דה מרקר". במסגרת "100 המשפיעים" של העיתון, שר האוצר אביגדור ליברמן ומנכ"ל משרדו רמי בלינקוב דורגו במקום השלישי. לטענת בלינקוב, הכתבה שפורסמה באתר ובעיתון נועדה לפגוע בו,  במשרתו, בכבודו, בשמו הטוב ובמשלח-ידו. לטענת בלינקוב, בפרסום נכללו עובדות לא מעטות שאינן נכונות, שגויות ומטעות.

"לא היתולי וציורי"

בין היתר מלין בלינקוב על הקטע המטאפורי הבא: "הסיפור של בלינקוב היה יכול לשמש בסיס משובח למערבון אלים במיוחד: קאובוי קשוח עם יד קלה על ההדק מנסה להשתלט על עיירה ומנהל באקדחים שלופים שורת קרבות מול אויבים חזקים ממנו, מבית ומחוץ. אבל הוא לבדו, ללא גיבוי, ובסופו של דבר מובס ונאלץ לברוח שותת דם לגלות ארוכה. יותר מעשור לאחר מכן, הוא חוזר. הקמטים על פניו עמוקים יותר, אבל הם מטעים, כי הפעם הוא מגיע עם עוצמה ארטילרית כפולה, מנצל כל הזדמנות שנקרית בדרכו - ונהפך לשריף שקובע את הכללים".

לטענת בלינקוב בכתב התביעה, התיאורים כוזבים ונעשו בכוונה לפגוע. בלינקוב מנסה להתמודד עם הטענה הברורה מאליה כי מדובר בקטע מטאפורי והיתולי ולא נועד לשקף מציאות מדויקת. לטענת בלינקוב, ההקשר שבו נכתבו הדברים מוציא אותם מגדר תיאור היתולי וציורי.

אכן מיד בהמשך הכתבה של טוקר נכתב כי "זו, פחות או יותר, השתלשלות האירועים הקשורים בבלינקוב ובמשרד האוצר". האם משפט זה יספיק כדי להפוך את המטאפורה לעילת תביעה? ספק רב.

"התפטר ולא הודח"

כך או כך, בלינקוב תובע בגין אמירות נוספות. כך לדוגמה נתבע "דה מרקר" על הטענה כי תקופתו של בלינקוב כממונה על התקציבים באוצר אופיינה במאבקים עם ראשי האגפים הבכירים של האוצר, וכן הטענה כי שר האוצר דאז יובל שטייניץ מינה כמנכ"ל את ירום אריאב למורת-רוחו של בלינקוב.

עוד נתבע "דה מרקר" על הטענה כי הוא הודח בשנת 2009 מתפקידו כממונה על התקציבים באוצר, בעוד שהוא בכלל התפטר. יש לציין כי גם ב"דה מרקר" נכתב כמה שורות לפני כן כי בלינקוב התפטר ולא פוטר.

מלבד זאת, בלינקוב תובע בין היתר בגין הטענה בכתבה כי הוא המתין במשך 12 שנה כדי לנקום את הדחתו, וכן בגין הקביעה כי במשך 12 שנה הוא נותר בחוץ ללא תפקיד ביצועי של ממש.

יש לציין כי "דה מרקר" הכניסו מספר שינויים בכתבה באתר בעקבות מכתב ההתראה של בלינקוב. כך לדוגמה נמחקה הטענה כי הוא נותר ללא תפקיד ביצועי של ממש, וכן נמחקה הטענה כי הוא המתין לנקום את הדחתו.

תגובת עורכת "דה מרקר": "נעיין בתביעה ונגיב בערוצים המקובלים". 

*** גילוי מלא: עיתון "דה מרקר" מקבוצת "הארץ" נמצא בתחרות עם גלובס

צרו איתנו קשר *5988