אקדמיה | דעה

המדינה לא צריכה להסתמך רק על יוצאי 8200 ומומחי סייבר

לאוניברסיטאות ולמכללות יש את האפשרות למלא את המחסור העצום בעובדים בתעשיית הטכנולוגיה וההייטק - אך יש לעשות זאת בדרך הנכונה • זו הזדמנות חד פעמית להפוך את בעיית כוח האדם להזדמנות לצמצום הפערים בחברה

סטודנטים. המשך שגשוגה של מדינת ישראל כמעצמה טכנולוגית מותנה בהכשרת מומחים ואנשי הייטק במוסדות להשכלה גבוהה / צילום: Shutterstock, Joyseulay
סטודנטים. המשך שגשוגה של מדינת ישראל כמעצמה טכנולוגית מותנה בהכשרת מומחים ואנשי הייטק במוסדות להשכלה גבוהה / צילום: Shutterstock, Joyseulay

מדינת ישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם מחסור חמור בעובדים בתחומי הטכנולוגיה. לפי נתוני רשות החדשנות, יש בארץ מחסור של מעל עשרת אלפים מהנדסים, ובנוסף חברות ההייטק מדווחת על קושי רב בגיוס עובדים בעלי כישורים טכנולוגיים מתאימים. עם זאת, לפי נתוני הלמ"ס בנושא הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה, יש עלייה גבוהה בביקוש ללימודים ואחד מכל ארבע סטודנטים לומד מקצועות טכנולוגיים כמו הנדסה, מדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה.

לכן בידי האוניברסיטאות והמכללות יש את האפשרות למלא את המחסור העצום בעובדים בתעשיית הטכנולוגיה וההייטק - אך יש לעשות זאת בדרך הנכונה. מתברר שהמקומות הידועים שמהם מגיע כוח האדם האיכותי, כמו יחידת 8200 המפוארת ועוד, לא מספיקים לתעשיית ההייטק בסטארט-אפ ניישן. את הפער הזה מדינת ישראל מנסה לצמצם בשנים האחרונות ללא הצלחה.

אז איך מגשרים בכל זאת על הפער באמצעים הקיימים? פתיחת שנת הלימודים האקדמית היא הזדמנות מעולה להזכיר היכן נמצא כוח אדם איכותי ומגוון שיכול להזניק את תעשיית הטכנולוגיה ואת הכלכלה בצעדים פשוטים:

ראשית, צריך להיות שיתוף פעולה הדוק הרבה יותר בין מערכת החינוך הממלכתית לבין האקדמיה הישראלית - כך שירבו משמעותית תוכניות הלימוד לרכישת השכלה טכנולוגית כבר בגיל צעיר הרבה יותר. אנחנו בעידן המאפשר זאת הרבה יותר מאשר בעבר. זרימת המידע והאמצעים הטכנולוגיים מאפשרים זאת.

יש לעודד תוכניות שמאפשרות השכלה גבוהה כבר בתיכון, ולבנות מחויבות ומומחיות למקצוע כבר מגיל צעיר, בדומה לספורטאים או אנשי אמנות שמפתחים את כישוריהם ומיומנויותיהם מגילאים צעירים. יש להמשיך ולעודד קידום תוכניות בהן סטודנטיות מעבירות שיעורים כמו שפת קוד וטכנולוגיה לתלמידות בית ספר יסודי. כך יוקנו להן מיומנויות בין-אישיות כמו מסוגלות, וגם יצירת קשרים עם התעשייה מגיל צעיר, מה שהופך את תעשיית הטכנולוגיה לנגישה הרבה יותר עבורן בבגרותן.

שנית, השקעה בחממות תוכן, טכנולוגיה ויזמות באקדמיה ובמערכות החינוך - כל בית ספר ממלכתי וכל מוסד אקדמי חייב לעודד חממות תוכן ויזמות.

בבתי הספר ממאיסים את הלימוד במקצועות המתמטיקה

לצערי מלמדים את התלמידים כבר בבית הספר במקצועות המתמטיקה "לחשב ולא לחשוב" וממאיסים עליהם את הלימוד, ואנו נתקלים בכך באקדמיה באופן מובהק. לכן אני רואה בפיתוח שיטות למידה חדשניות ואטרקטיביות במתמטיקה שליחות בעלת חשיבות לאומית, אשר קריטית כדי לסייע למדינה לשמור על יתרונה האיכותי.

מעבר לכל אלה, בעולם האקדמיה כבר מבינים שישנה חשיבות רבה בהכנה של הסטודנטים להתנסות בעבודה. יש לתת דגש במערכת הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות לקורסים מעשיים ולהתמחויות בתעשייה - לעתים זה חשוב אפילו הרבה יותר מהתיאוריה.

גם במל"ג פיתחו מיזם הנתמך גם על ידי משרד האוצר שבו האקדמיה משלבת התנסות מעשית. על המוסדות האקדמיים לאמץ את היוזמות הללו ולפתח אותם. קורסים שמשלבים מיומנויות מעולמות שונים, כמו עיצוב, משפטים, כלכלה, וטכנולוגיה- ואפילו מיינדפולנס ומיומנויות חיים- כל אלו מאפיינים את עולם התעסוקה של הדור החדש, הדור שאין לו גבול למידע ואין בו גבול בין נושאים. כל רעיון יכול להפוך למיזם פורץ דרך.

לאור כל זאת יש חשיבות עליונה והזדמנות חד פעמית של המדינה בשיתוף מוסדות האקדמיה והחינוך להפוך את הבעיה להזדמנות - להפוך את משבר מקומות העבודה בהייטק להזדמנות אשר תאפשר שילוב של עשרות אלפי עובדים חדשים בתעשיית ההייטק ובכך לסייע גם במאבק החשוב לצמצום הפערים השונים בחברה הישראלית.

אם כלל המערכות יתגייסו לאתגר הלאומי ונשנה את אופן החשיבה נוכל לייצר שינוי אמיתי בחינוך המדעי לדורות הבאים. ישראל היא מעצמה טכנולוגית ובפירוש מצדיקה את הכינוי שדבק בה "סטארט-אפ ניישן". המשך שגשוגה של מדינת ישראל כמעצמה טכנולוגית מותנה בהכשרת מומחים ואנשי הייטק במוסדות להשכלה גבוהה.

הכותב הוא נשיא HIT מכון טכנולוגי חולון

צרו איתנו קשר *5988