המאבק בארגוני הפשע בחברה הערבית לא יצליח בלי טיפול בבעיות הכלכליות

בשבוע שעבר חשפנו כאן את הכשלים הכלכליים שהגדילו את ארגוני ומשפחות הפשע בחברה הערבית לממדים המפלצתיים שלהם כיום. הכתבה הופצה ותורגמה והפכה ויראלית ברשתות החברתיות של ערביי ישראל וגם מחוצה להן. שרים ומנכ"ליהם, סגני שרים ואחרים התקשרו להוסיף פרטים, לדלות אחרים ולאשר כי הצד הכלכלי הוא דרמטי במאבק הזה.

השיחה החשובה מכולן הגיעה מראש רשות ערבי מהצפון. היא הייתה נרגשת, ובמהלכה נרשמו כמה הפסקות כדי שיוכל לעצור את הדמעות. "נבחרתי כי רציתי לשפר את המצב בישוב שלי. במהלך הבחירות קיבלתי תמיכה כנהוג במגזר מחמולות שונות, רק שבדרך ואחרי הבחירה התברר לי שהתמיכה הזו לא הייתה רק כי האמינו בי. כשניסיתי למנות אנשים מקצועיים לקיים מכרזים לפינוי זבל, לבדוק אם הקבלנים מבצעים את העבודה, למנוע השתלטות על קרקע של הרשות ועוד - הלחץ התחיל. קודם בשיחות רגועות, אחר כך באיומים טלפוניים, תמונות של נשק וכדורים, ותמונות של בני המשפחה שלי שצולמו ברחוב. אי אפשר באמת לנהל את הרשות כך, ובסוף הם מקבלים את מה שהם רוצים. קחו את זה מאיתנו - ותצילו את החיים שלנו". כך ראש הרשות הערבי.

המאפיה האיטלקית כדוגמה

לכוונה הזו להוציא את המכרזים החוצה מהרשויות - אל מרכז השלטון המקומי או לחברות ממשלתיות - יש התנגדות מסויימת מצד כמה מראשי הרשויות הערביות הבולטים, לפחות כלפי חוץ, אבל רובם המכריע ישמחו לכך. כך הם אומרים בשיחות מאחורי הקלעים עם כל הגורמים בדבר. בשבוע הבא יתכנס צוות ממשלתי לעניין שמתאם סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ', שמונה לפרויקטור שירכז את התמודדות הממשלה עם הפשיעה בחברה הערבית, עם מנכ"לי משרדי הממשלה, יועצים משפטיים ואחרים. הדיון יעסוק במתווה לטיפול במכרזים בחברה הערבית, מהלך שנועד למנוע את זליגת כספי תכנית החומש לארגוני הפשיעה. כמיליארד שקל זו הערכת הסכום שהגיע לארגונים אלה בשנים האחרונות ממכרזים ומכספים, בעיקר של תכנית החומש הקודמת 922.

הסוגיה השנייה, בעיית האשראי בחברה הערבית, עדיין רחוקה מפיתרון. באוצר וגם בבנק ישראל מציגים את הבעייתיות המשפטית והרוחבית שבמתן ערבות ממשלתית לבנקים למתן אשראי יעודי כזה. מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב נכנס לעובי הקורה. השורה התחתונה, לכולם ברור כי מאבק פלילי בארגוני הפשע זה הכרחי, אבל אם הצדדים הכלכליים לא יטופלו - שום דבר לא יעזור. את המאפיה האיטלקית בארצות הברית הפיל ה FBI באמצעות הכלים הכלכליים, טיפול בעבירות מס ויבוש מקורות כספיים. גם למשפחות הפשע בחברה הערבית נדרש טיפול דומה.

כסף מהליקופטר

בשבוע שעבר בעקבות שמועה שמקורה לא ברור, צבאו עשרות אלפי פלסטינים על שערי לשכות המסחר בערי הרצועה, ובידיהם טופסי בקשה לקבלת היתר עבודה בישראל. מדובר כאמור בשמועה שקשורה כנראה להחלטה שהתקבלה בחודשים האחרונים להגדיל את מכסת אישורי הסוחרים מ-5,000 ל 7,000. אישורים אלה מאפשרים לסוחרים להיפגש עם לקוחות ישראלים או ספקים, להסדיר תשלומים וכו'. רבים מהם מנצלים את האישורים לעבוד כפועלים בחקלאות ובבניה.

אבל יכול להיות שלשמועה הזו יש בסיס מסוים. בדיונים מקדמיים שהתקיימו לאחרונה בקרב גורמים מדיניים ובטחוניים עלתה האפשרות הזו של חידוש מתן היתרי עבודה בישראל גם לעזתים, לראשונה מאז השתלטות ארגון הטרור חמאס על הרצועה. המצדדים בכך, והם מתרבים, מצביעים על יהודה ושומרון: הסיבה העיקרית לשקט היחסי בגדה היא כלכלית, ונובעת בעיקר מ-130 אלף הפועלים המביאים משכורות קבועות וגבוהות מאוד ביחס לממוצע הפלסטיני. אולי זה יעבוד במידת מה גם ברצועה. הנה כמה נתונים. שיעור האבטלה ברצועה הוא מעט פחות מ 50% וגבוהה עוד יותר בקרב צעירים ובקרב אקדמאים. השכר היומי הממוצע הוא 60 שקל, לעומת 300-400 שקל לפועל פלסטיני העובד בישראל.

התמ"ג העזתי הוא כ-5 מיליארד שקל בשנה. מתן היתרים ל-10 אלף פועלים יכול להכניס עוד כמיליארד - עליה של 20% בתמ"ג. מה שמעניין כאן הוא העובדה שמדובר בכסף ישיר לפועלים, לא דרך מזומן קטארי שזולג בחלקו לחמאס, ולא דרך ארגוני סיוע שנשלטים על ידי הארגון - ורוב תרומותיהם והסחורות משמשים למימון הטרור החמאסי. עוני מקדם את הטרור - ויאוש גורם לצעירים עזתים לרוץ אל הגדר למרות (ואולי בגלל) הסיכוי שירו בהם - כי כך לפחות יקבלו קיצבה כלשהי.

הבעיה הבטחונית היא המעכבת. פועל שנכנס גם אם הוא נקי לחלוטין בטחונית - יעמוד בלחצים כבדים של חמאס כלפי משפחות וכלפיו - ולפי גורם בטחוני, בסוף אחד מהם יכנע וינסה לממש פיגוע. נוכל למנוע לא מעט, אומר הגורם, אבל כנראה לא הרמטית.