מחלקים מחדש את השלל של פייסבוק ונטפליקס ומנכ"לית האוצר שעברה להייטק

136 מדינות הסכימו על רפורמה שתאפשר חלוקה צודקת יותר של רווחיהן של ענקיות הטכנולוגיה והתרופות. איך ישראל תושפע מזה? • קרן טרנר, מנכ"לית משרד האוצר לשעבר, מצטרפת לקרן השקעות הייטק וינטג', וגם: ראש מחלקת מחקר טכנולוגיה ב-Bank Of America, טל ליאני: "חברות הטכנולוגיה הישראליות לא מבינות שהמשקיע חשוב" • השבוע שהיה בהייטק

קרן טרנר / צילום: רמי זרנגר
קרן טרנר / צילום: רמי זרנגר

הסכם המיסוי אליו הגיעו 136 מדינות בסוף השבוע שעבר, הקובע כי ענקיות כמו גוגל, פייסבוק, נטפליקס ומיקרוסופט יחלקו את רווחיהן בין מדינות באופן פרופורציונלי יותר, הוא לא פחות מהיסטורי. עם זאת, משמעותו סמלית יותר מאשר מעשית. אמנם, מעתה יצטרכו פייסבוק ואמזון לכתת רגליהן לרשות המסים ולהוסיף לדיווח המס שלהן רכיב חדש שלא היה שם קודם לכן, אבל גם אחר כך שיעור המס המצרפי שישלמו 100 החברות הגדולות ביותר - מרביתן בתחום הטכנולוגיה והתרופות - מוערך ב-150 מיליארד דולר בלבד. לכאורה זהו סכום גבוה, אבל בחלוקה על פני קרוב למאתיים מדינות, הממוצע הוא מזערי, טיפה בים ביחס לתקציבים של טריליונים, והוא עוד צפוי להיות קטן יותר אם לוקחים בחשבון שאירופה וארה"ב יקבלו את החלק הארי של המיסוי.

לקבלת סיכום השבוע במייל: הירשמו כאן

וגם: מנכ"לית משרדי האוצר והתחבורה לשעבר קרן טרנר השלימה השבוע סופית את המעבר מהמגזר הציבורי להייטק. טרנר נקלטה בקרן ההון סיכון וינטג' של אלן פלד והיא תשמש כ"שותפה תפעולית", ככל הנראה תפקיד אסטרטגי שאיננו כרוך בהשקעה ישירה בחברות סטארט-אפ. בכך היא מצטרפת לעמיתה לשעבר ממשרד האוצר, שאול מרידור, שמונה לתפקיד סמנכ"ל הכספים של לייטריקס, לחדוה בר ושמואל האוזר - שני רגולטורים בולטים לשעבר במערכת הפיננסית - שמונו לתפקידים בכירים בפלטפורמת הקריפטו והמניות הישראלית איטורו, ולעוד שורת בכירים לשעבר באגף התקציבים.

שלא כמו בארה"ב, שם נקלטים יוצאי המערכות הממשלתיות בחברות טכנולוגיה כדי להשפיע על הרגולטורים, בישראל הדבר נעשה בדרך כלל כדי להתרחק מהפוליטיקה המקומית ומתחלואיה. זאת, כמובן, נוסף על תלוש השכר המכובד ועל ההשפעה הבינלאומית. תפקידו הנוכחי של שאול מרידור הוא לקחת את אפליקציית הסלפי Facetune לבורסה האמריקאית. בר והאוזר מסייעים לאיטורו לקבל רשיונות רגולטורים בקרב מדינות מזרח אסיה וארה"ב למסחר בסחורות שונות - ואין להם קשר למערכת הפיננסית הישראלית.

וגם: סימני השאלה בגיוס של חברת החלום Wiz, הישראלי הבכיר בבנק אוף אמריקה מוטרד מהתנהלות חברות ההייטק בוול סטריט, האם רופאים מקבלים החלטות מהבטן ותרגום ראשון של תחקירי פייסבוק לעברית.

זה היה השבוע בעמודי ההייטק והמדע של גלובס.

1. כמה ישלמו פייסבוק וגוגל אחרי הסכם המס ההיסטורי?

136 מדינות הסכימו על רפורמה שתאפשר חלוקה צודקת יותר של רווחיהן של ענקיות הטכנולוגיה והתרופות. איך ייראו תכנוני המס החדשים, והאם ישראל שתהנה כעת מהכנסות נוספות, תאבד אטרקטיביות בשוק ההייטק? ניתוח גלובס.

2. דילמת הבועה של וויז

השווי האסטרונומי של סטארט-אפ אבטחת הענן של אסף רפפורט, שהוקם רק לפני שנה וחצי, מעיד על אמון המשקיעים ביכולתו להפוך למוביל שוק, על הצמיחה האדירה שהוא חווה, על נתח השוק שהוא כובש בקרב חברות הענק, ועל תג המחיר הגבוה המוצמד לחברות דומות בשוק ההון. אבל האם כל זה עדיין מצדיק שווי של 6 מיליארד דולר?

3. תיקי פייסבוק: סדרת התחקירים של הוול סטריט ג'ורנל בתרגום בלעדי לגלובס

הוול סטריט ג'ורנל חשף בסדרת תחקירים מטלטלת את מאחורי הקלעים של קבלת ההחלטות ברשת החברתית הגדולה בעולם. התחקיר מבוסס על המסמכים המסווגים שהודלפו מהמקום הרגיש ביותר בפייסבוק: יחידת "היושרה האזרחית", שעסקה במדיניות הרשת סביב נושאים חברתיים נפיצים. כעת, הוא מובא לכם כאן לראשונה בתרגום לעברית.

4. הקרן הישראלית שמשקיעה באנדריסן הורוביץ מגייסת 800 מיליון דולר - ואת קרן טרנר

במגרש של הגדולים: וינטג', קרן הההשקעות של אלן פלד ייחודית בנוף הישראלי בכך שהיא משלבת שלוש פעילויות נפרדות: השקעת הון סיכון רגילה בחברות סטארט-אפ, רכישת מניות מיזמים וקרנות (עסקאות סקנדרי) והשקעה בקרנות הון סיכון אחרות (Fund of Funds). בפעם השנייה השנה מצרפת וינטג' לשורותיה מנהלת השקעות: במרץ היתה זו חמוטל מרידור, לשעבר מנהלת פעילות פלנטיר בישראל, שמונתה לשותפה עצמאית; ביום חמישי האחרון הצטרפה לוינטג' קרן טרנר, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר והתחבורה, ובמקביל הודיעה וינטג' על גיוס של 812 מיליון דולר לרכישת מניות מיזמים ומשקיעים ולהשקעה בקרנות, דוגמת אקסל ואנדריסן הורוביץ.

5. "רק קריסה בנאסד"ק תעצור את הגל"

דו"ח IVC ומיתר חשף כי שנת 2021 היתה השנה הראשונה אי פעם שבה היקף הגיוסים באמצעות הנפקות עלה על סך האקזיטים. "אנחנו נמצאים עמוק במקום של תאוות בצע, כולם מחפשים את הרווח ואין פחד. גם אחרי הקורונה השוק חזר מהר לעלות", אומר לגלובס עמית קרפ, שותף בקרן בסמר האמריקאית.

6. אחרי גיוס הענק: Avo נעה בין חברת נישה לבין תמנון בתחום המשלוחים

מה עומד מאחורי המודל העסקי של חברת החלום אבו והאם היא תצליח לחנך את עובדי חברות ההייטק ודיירי בנייני היוקרה להזמין מוצרים לאותו היעד ובאותו הזמן? ניתוח גלובס.

7. הישראלי הבכיר בבנק אוף אמריקה מוטרד מהתנהלות חברות הטק בוול סטריט

טל ליאני, ראש מחלקת מחקר וטכנולוגיה בבנק אוף אמריקה, מצביע על הכשלים שהובילו לצניחת מניות הטכנולוגיה הישראליות שהגיעו לוול סטריט דרך מיזוג ספאק.

8. "אנחנו מקבלים החלטות רפואיות כמו שאנחנו בוחרים סנדוויצ'ים"
חזית המדע: בעידן ה"חולה המעורב", מצופה מן הרופאים לקבל החלטות רפואיות ללא מידע מספיק לגבי התועלת שבהן. התוצאה? הסתמכות על רגשות והדחקה של מידע סותר. פרופ' טליה שץ, חוקרת ותיקה בתחום, רוצה לעזור לרופאים לקבל החלטות טובות יותר.